Make.Buy.Eat.Love

♪ Two door cinema club - Something good can work ♪ 

Make

שוב שבת בערב. מחר מתחיל שבוע חדש, האחרון של 2015. התחשק לי להכין פסטה עם קישואים ולעשות סדר בארון. במקום זה, שתיתי צ'אי עם הבנות ועכשיו בא לי לכתוב קצת. אחרי זה אתיישב מול הטלוויזיה ואסרוג עוד כמה ריבועים לשמיכת הטלאים. אני חולמת שהיא תהיה מוכנה בזמן לדירה החדשה, אבל נראה לי שזה ממש לא בר ביצוע, לפחות לא לדירה הזו. בינתיים, אני מתנחמת בהכנת מיץ במסחטה החדשה ששינתה לי את הרגלי ארוחת הבוקר. הידד!

Buy

החיים מתנהלים ממש מהר לאחרונה. עבודה, עבודה, עבודה, סופ"ש. וחוזר חלילה. הימים בעבודה ארוכים ולרוב מספקים אבל הסופ"שים נגמרים מהר מדי. התחדשתי בכמה דברים קטנים הביתה, כמו המסחטה, והמסרגות ויטנג', אבל מה שהכי בא לי זה את המגפיים המושלמות האלה בצבע קאמל של אלן רובן. לא היתה לה את המידה שלי, אז זה יידחה לזמן אחר.

VIA

Eat

ארוחת צהריים בשישי שמשי במסעדת ONZA. התלקקנו. אוכל בסגנון טורקי/ים תיכוני, בגודל לגיטימי שאפשר לחלוק. התפריט מצומצם ומדויק, כך שנתן לנו תחושה שניסינו את הרוב. פייר? אהבנו ה-כ-ל, גם את המחיר. הנה זיקוק יומולדת (לאחותי) בכנאפה מושלמת. 

Love

בארון הקוסמטיקה דווקא חלה התעוררות. אמוש חזרה בפריז עם מתנות בדיוק בזמן לחנוכה-קריסמס.

את הבושם של מיו-מיו חמדתי עוד כשאני ביקרתי בפריז בספטמבר, שם הוא כיכב על כל פיסת מגזין. הצבעים של הבקבוקון שגעו אותי עוד לפני שהזדמן לי להריח. זה היה רק עניין של זמן.

הכלי האדום הוא מיכל יוגורט וניל, כן ככה נמכרים יוגורטים בעיר האורות. זו כבר מסורת לחזור משם עם כלי כזה, בעדיפות לתכלת או אפור (שמחזיק את המסרגות נגיד*). כשהמותג המושקע יצא במהדורה מיוחדת לחג המולד, יכולתי לסמוך על אמא להביא לי אחד כזה למזכרת.

אלו בעצם הבסט סלרס שלי, מוכנות?

מאז שגיליתי את AESOP אני לא מוכנה לנסות קרם של מותג אחר. מלבד עיצוב האריזה, הריחות מושלמים והכל טבעי ונהדר. מבין כל המוצרים של BENEFIT שרדו רק הסומק והמסקרה השחורה שלהם. החבר ממנו אני קונה (דרך איביי) מתעקש לפנק בדוגמיות ולפעמים גם במסקרה המעולה הזו של דיור בצבע חום. המוצר השלישי - חדש על המדף. מסקרה לגבות של L'OREAL היה כתוב בקומוניקט. הוא הגיע עם שליח אחרי זמן רק שלא קיבלתי מוצרים להתנסות. קיבלתי את הגוון השקוף ואני חייבת להודות שהוא הפתיע אותי.

כבר הרבה זמן שחיפשתי מדגיש לגבות אבל זה היה נראה לי מגוחך להתחיל לסרק גם את הגבות במסקרה דביקה.

המוצר הזה התגלה כפתרון מעולה לימים שבהם בא לי להשקיע. הוא עדין, שקוף וכמעט לא מורגש אבל עושה את ההבדל.

לחיי השבוע האחרון של השנה. הלוואי ויקרו בו מלא דברים משמחים שיבשרו על בואה של שנה מלאת עשייה ואושר ושלום עולמי. לא בציניות בכלל.

***

Black and Fridays

♪ The weekend - Can't feel my face ♪

אחרי שבוע עמוס ביותר בעבודה החדשה, אין מאושרת ממני שהגיע יום שישי. כולם מדברים על בלאק פריידיי אבל אצלי הדבר היחידי שמחכה בסל הוירטואלי הוא גליון החורף של קינפולק המוקדש למקצועות העיצוב (יאיי!) וסט מסרגות וינטג'.

במילים אחרות, אני לא ממש מתחברת לטירוף הקניות, אבל לקונספט של ימי שישי או לחלופין לצבע השחור, דווקא כן.

שישי

*לאפות חלה ולקרוא עיתון על הספה. 

*לראות "כלוב הציפורים" שמחכה לי במוקלטים. 

* לישון המון.

*לקנות נוריות שיחליפו את הכלניות מהשבוע שעבר.

* לדפדף עוד בין הבתים היפים בספר של קינפולק ולפנטז שבקרוב אטוס סוף סוף לקופנהגן, או לפחות שאעבור לדירה שתיראה קצת כמו משם (לא ברור מה מופרך יותר)

* להתחיל חישוק עם רקמה חדש, עם המון צבעי חורף וכיתוב משעשע.

*להספיק לפחות את אחד הדברים שרשמתי.

שחור

לחלוטין הצבע המועדף עליי לאחרונה. אפילו הלק שלי שחור רוב הזמן. פתאום אני נהנית לראות את עצמי בשחור. לא כי זה מרזה. פשוט כי זה קל ונעים והעיניים שלי ירוקות יותר אם אני לובשת שחור. אני נעמדת מול הארון בוקר אחרי בוקר ושולחת יד לפריטים שחורים או אפורים. אולי כי לא מספיק אפרורי וקר בחוץ ואולי זו סתם תקופה כזו.

majajoffe@

+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + 

אולי זו העובדה שאני עובדת עכשיו בתחום האופנה, שמקהה את הרצון או הצורך שלי ברכישות ואולי באמת יש לי מספיק פריטים כדי לעבור את העונה - כך או כך ספי השכילה לתאר את התחושות שלי לגבי סופ"ש השופינג הידוע לשמצה:

הכי טוב זה לא לקנות כלום אבל אם כבר לקנות - שיהיה ממעצבים מקומיים.

מבין כל המכירות השוות יותר או פחות, סימנתי לעצמי כיעד טוב לשישי בבוקר את המכירה הזו:

דניאל קלר האהובה תהיה שם עם התכשיטים העל זמניים שלה ותינתן הנחה של 50% על התכשיטים העשויים כסף מושחר (הופה!) בנוסף יהיו שם הבגדים של תמר פיס וליאה ועוד כל מיני גודיז. הכתובת: י.ל. פרץ 15 בין 10:00-16:00

שישי נעים לנחים ופורה לרוכשים.

via

***

November things

♬ Robin Thicke - The stupid things ♬

התעוררתי הבוקר וגיליתי שנובמבר הגיע. זה סימן שהקיץ באמת מאחורינו. הידד!

נובמבר זה לא צחוק, מדובר כבר בסתיו אמיתי. מזג האוויר מעולה ואפשר לשלוף מהארון חולצות מכופתרות ארוכות וקרדיגנים אפורים שלא ראינו מאז פברואר הקודם. שעון החורף, תמיד מבאס נורא בהתחלה אבל הוא מזכיר לי שאני הכי אוהבת לבלות את הערבים המתקצרים בבית. מה אפשר לעשות בבית? לבשל מרק חדש כל ערב, לאפות עוגיות מדלן עם הרבה חמאה ודבש, לסרוג עוד צעיף, לקרוא את הגלריה של שישי באמצע השבוע או לצפות בעונה החדשה (שעושה רושם מעולה) של פארגו.

הנה עוד כמה דברים ששווה להיות שמחים בגינם. שיהיה שבוע נעים וסתווי ושקט ופורה ורגוע.

1. לגלות שספר עיצוב הפנים של Kinfolk כבר בדרכו אליי. ניצלתי את ההמלצה המעולה של ספי והזמנתי אותו דרך Book Depository - ללא דמי משלוח בינ"ל ובהנחת השקה משמעותית. והוו! ובנימה זו - להת' אמזון. עם כל הכבוד, יש לי דברים אחרים לעשות עם כספי המשלוח השערורייתיים שלכם.

2. למצוא את המכנסיים החורפיים והמושלמים האלו, ליום הראשון בעבודה החדשה שלי. כאילו מצמר וכאילו מחויטים אבל בעצם מדובר בפיג'מה נעימה ובאורך האהוב עליי. בעצם, העובדה שאני מתחילה עבודה אמתית של גדולים, היא סיבה למסיבה. ההתרגשות בשיאה אך פרטים נוספים יישארו תחת איפול, בינתיים, מחשש עין הרע.

via Zara.com

3. חצי שמח וחצי עצוב. מיכל, הלוא היא "אחת שסורגת" האהובה, מחסלת את מלאי החנות וזו הזדמנות מצוינת לרכוש ציוד סריגה או במקרה שלי רקמה - וסופסוף ללמוד לרקום בחישוק עץ. אם עוד לא רכשתם מלאי לחורף - זה הזמן.

4. לאכול מרק כל יום. בשבוע שעבר זה היה מרק תאילנדי מושלם עם אטריות אורז והיום בתפריט מרק אפונה וקארי ירוק.

5. להיתקל בקולקציית הנעליים הזו, שנוצרה בשיתוף פעולה קסום בין חברת הנעליים האהובה עליי Jonak מפריז עם בלוגרית סופר מוכשרת שהכרתי בכלל באינסטגראם. תענוג לחשוב שבלוגריות יכולות להיות חלק מדבר כזה. המכירה של 7 הדגמים תחל ב-30 לאוקטובר בחנות האונליין ובחנויות נבחרות (בצרפת כמובן).

6. לחדש את המנוי לקולנוע לב פעם אחרונה ודי על תקן סטודנטית. רגע לפני שהוא טס לייצג אותנו באוסקר צפינו ב"באבא גון" המקסים. פרסית, גרגורי תרנגולי הודו ונופים של נגב - מי צריך יותר?

***

Before Sunset

Julie Delpy - A waltz for a night

הנה משהו שעוד לא יצא לי לדבר עליו בבלוג כמעט בכלל. שמונה שנים גיל ואני יחד. בעצם קצת יותר. בעיקרון הפסקנו לספור. שנינו נעשים נבוכים בקלות, כך שרומנטיקה ודביקות (בעיקר בפומבי) אינם מושגים שאנחנו יודעים להתמודד איתם. בגדול, אנחנו די מאופקים, אבל יש סרט אחד, שהצליח לשבור אותנו. 

"לפני הזריחה" יצא לאקרנים ב95'. הסיפור פשוט: צעיר אמריקאי וצעירה צרפתיה מחליטים לרדת מהרכבת ולטייל בוינה הקסומה עד למועד טיסתו של הבחור לארה"ב בבוקר. הם מטיילים ברחבי העיר ומתאהבים וקובעים להיפגש שוב בעתיד. תשע שנים אחרי עולה לאקרנים" לפני השקיעה". הפעם הם נפגשים "במקרה" בפאריס. הוא מגיע לקדם רומן ספרותי והיא מצטרפת לערב הקראה וחתימות כדי לראות אותו. בלי הרבה ספוילרים - הם מחליטים להתעדכן בזמן שחלף ולבלות כמה שעות עד למועד הטיסה חזרה שלו לארה"ב (גם אתם מזהים מוטיב חוזר?) בשעות הערב. 

אני חושבת שראינו את שני הסרטים הללו תריסר פעמים, מתמוגגים מהדיאלוגים ומסיפור האהבה שנרקם לאט לאט לאורך שעה וחצי של טיול בעיר אירופאית. כשרכשנו כרטיסי טיסה לפאריס החלטנו שהפעם אנחנו מתחקים אחריהם. חיפשנו בבלוגים, ניסינו להכין מפה ולבסוף הצלחנו לפענח את רוב המקומות, פרט לפארק אחד לא מזוהה. למזלי, אחי הפריזאי נחלץ לעזרתנו וזיהה ללא בעיה את ה-Viaduc העתיק. מדובר בנתיב מוגבה (כמו הHIghline בניו יורק) עליו נסעה פעם הרכבת וכיום משמש בעיקר את חובבי הג'וגינג בדרכם ליער וינסן.

בבוקר יום ראשון נסענו לתחנת Bastille והתחלנו בחיפושים. טיפסנו במדרגות והתרגשנו לגלות את הפארק מהסרט האהוב עלינו וגם מקום חדש בעיר (שאותה אנחנו מכירים כבר הפוך וישר). היה שם כל מה שקיווינו: מעט אנשים, שמש מאופקת, עצים בשלכת מושלמת והגובה, שסיפק פרספקטיבה חדשה על העיר - עצרנו לצלם אבן דרך ביחסינו.

Wearing:  top: Brandy Melville // Jacket: COS // Pants: KILIWATCH // Shoes: Accessoires // shades: Spitfire // Bag: Amit

נראה לי שבייחוד בימים קשים ועצובים כמו אלו שאנחנו חווים בשבוע האחרון, הסרט הזה יכול לספק עידוד אמיתי. לכל מי שעשיתי חשק, ניתן לצפות בשני הסרטים (לפי הסדר בבקשה!) בצפייה ישירה ולהתענג על סרט כנה, משכנע, קטן, אינדי, מרגש, פשוט וטוב. צירפתי קטע מסצינת הסיום המרגשת, תהנו!

*הערת המחברת: נדרשתי לכתוב גילוי נאות. לפני שנתיים יצא הסרט השלישי. לא רציתי לקלקל אבל אם שרדתם שני סרטים חפשו את "לפני חצות" כדי לקבל קלוז'ר אמיתי.

***

Wood land

♪ Woodland - The paper kites ♪

עברו כבר שלושה חודשים מאז סיום הלימודים וקשה לומר שהצלחתי להסתגל למעמדי החדש כסתם אדם מבוגר. אבל זה כבר לפוסט אחר. כשעבדתי על פרויקט הגמר היו לי הרבה מחשבות לגבי העתיד, האם הנעליים ההזויות שאני מעצבת עלולות להתפתח למוצר אמיתי? האם יישארו בגדר קוריוז שהיה לי חשוב לעשות? ומי בכלל יסכים לצעוד בנעליים מעץ? החלטתי שכך או כך זה בסדר, העיקר שיהיה לי כיף ומלמד.

העבודה עם עץ היתה מפתיעה ומאתגרת. זהו חומר טבעי שם הרבה אופי, דבר המשפיע על שיטות העבודה וכמובן על התוצאה. היום, יש לי פרספקטיבה רחבה יותר על החומר ועל טכנולוגיות עבודה בעץ. אני מתרגשת, כשאני מגלה מעצבים ששולטים במלאכת היד ומאושרת ממש, כשאני יכולה גם לספר על זה.

רוית הילמן, בת 28, בוגרת המכון הטכנולוגי גם היא (שנה מעליי). אחרי סיום הלימודים, החליטה שהיא ממשיכה לפתח את פרויקט הגמר (הנפלא) שלה והקימה את המותג "Hilly". היום, אני שמחה לחשוף בפניכם את הקולקציה הראשונה שלה שנקראת "הנגר" והיא, הפלא ופלא, בהשראת עבודת הנגרות. הפריטים בסדרה משלבים טכניקות מעולם הצורפות עם עבודת עץ מרהיבה ומורכבים הן מעבודת מכונה והן מעבודת יד קפדנית. התוצאה מרתקת בעיקר בזכות החיבורים היוצאים דופן: רוך מול קושי, גס מול עדין, נשי אל מול גברי, קלאסי מול מודרני.

אני יכולה להמשיך ולהרעיף מחמאות וללהג על עיצוב, אבל במקרה הזה נראה לי שהכי טוב לתת לתמונות לעשות את העבודה.

צילומים : עמיחי הילמן

הסטודיו של רוית ממוקם בקיבוץ החותרים, ליד חיפה ושם היא יוצרת יום יום תכשיטים יפהפיים. טווח המחירים של הקולקצייה: 200-350 ש"ח. את התכשיטים שלה ניתן ב"אגטה" בוטיק אופנה, רחוב מוריה 35 חיפה | או כמובן אונליין:

← https://www.my-stores.co.il/hilly

← www.facebook.com/Hillyjewelrydesign

← https://www.etsy.com/il-en/shop/Hillydesign

***

Body and Soul

♬ Billie Holiday - Body and Soul ♬

השנה החדשה כבר פה, גם כיפור מאחורינו, כבר שבועיים שיש סוף שבוע באמצע השבוע, אבל עוד לא ממש הצלחתי לשבת ולחשוב על השנה שצפויה לי. הימים שלי עמוסים בעבודה, בסידורים, באנשים ובדפדוף באינסטגראם.

על רגל אחת הצלחתי לחשוב על שני חלומות בגודל בינוני ועם קצת השקעה, על עוד שישה, קטנים וגשמיים. נתחיל בנפש.

האחד, לעבור לדירה יותר מוארת עם מרפסת ועציצים. אם אפשר, חדר שינה שבו המיטה נמצאת במרכז ויש רווח בשני הצדדים (הו כן!). זהו חלום שמצריך שתי שידות צד וכמובן פריטים יפים ולא הכרחיים שמונחים עליהן באגביות.

השני, לקחת חופש לשלושה שבועות ולעשות טיול בספרד ופורטוגל, כולל "קאמינו דה סנטיאגו" האגדי. לאכול פירות ים בפורטו, לשוטט באלהמברה ולראות את מרוקו מעבר למיצרי גיברלטר. החלום הזה מצריך עדשה חדשה למצלמה, כזו שתצליח לתפוס את הנופים המופלאים תוך כדי נסיעה.

עכשיו הגוף: חלומות זמינים וברי השגה (אולי לא כולם ביחד). אחרי שכולם נסעו וחזרו מהחופשה השנתית כבר באוגוסט, אנחנו נטוס לשבוע בפריז בתחילת אוקטובר מתוך רצון עז להרגיש סתיו אמיתי. המפה של גוגל כבר מנוקדת בכמה עשרות כוכבים שמסמנים מקומות נחשקים. בין המוזיאונים והחנויות הרגילות, נוספו בתי קפה ומאפיות שיספיקו לכמה חודשים טובים. מבטיחה לחזור עם דירוג הטופ טן.

אם לומר את האמת, לא כל כך הקשבתי לאחרונה לתחזיות האופנה (וגם לא לתחזיות מזג האוויר), אז את הסתיו שלי אני מדמיינת בערך כך: הרבה שחור, הרבה צמר אפור ומעט נחושת (או זהב אדום למהדרין), אוכל טוב ומנחם מהספר של הדיי, זמן פנוי לקריאה ובטלה, שתי שידות לצד המיטה וקקטוסים על אדן החלון. 

1. טוטאל לוק // Zara

2. ספל על אוכל // להשיג בחנויות ספרים קטנות ומשובחות.

3. שעון דיגיטלי// Casio

4. The Kinfolk Home // עדיין לא הגיע לאמזון, המשיכו לעקוב

5. Anniel // מכאן

6. החדש של Jo Malone // מימוזה והל. חייבת לנסות

***

September

♪ Eart, Wind & Fire - September ♪

נתחיל בשאלה: מה עושים כשיש שעה וחצי לשרוף בקניון שבעת הכוכבים?

תשובה: מבקשים מהבחור את כל כרטיסי הרב-תו שהוא לא ניצל מפסח וראש השנה הקודמים ושודדים את צומת ספרים.

בסוף השבוע האחרון של חודש אוגוסט קרה דבר נפלא: קראתי ספר שלם. זה קרה כי היינו בצפון, ללא מוסף השבת, נטולי מטען לפלאפון ומעל הכל חסרי דאגות. מזל שהיו לי בתיק את שלושת הספרים שרכשתי בקניון. הכי מזל שהתחלתי עם "החיים ומה שלבשתי" של שלי גרוס.

בזמן שכולם נמנמו והכינו לאכול לסירוגין אני גמעתי בשקיקה כל מילה. כבר הרבה זמן שלא נהניתי כל כך מספר. הוא כתוב נפלא. קליל ועמוק, אמיתי ומדויק, ברמה שצחקתי בקול כמה וכמה פעמים.

אני לא רוצה להרוס לכם יותר מדי, אבל אחד הדברים שאהבתי ביותר היו הרשימות שהגיבורה מנהלת. ולכן, הרשומה הזו מתקיימת בצורת רשימה. צ'יזי ככל שיהיה, ככה אני פותחת את ספטמבר. ואם כבר באווירת ספטמבר אני גאה להציג:

דברים שלא סיימתי ואולי הגיע הזמן לסיים

1. העונה האחרונה של מד-מן

לאורך כל שנה ד' היא היתה הפרס שיגיע בסוף הלימודים. לא להאמין אבל עדיין לא הגעתי אליה. אולי ביום כיפור.

2. הפיל-פילון הסרוג שלי

אני ממש מקווה שהוא יסתיים לפני שהתינוק של ניצוש ייוולד (אופס - נהרסה ההפתעה)

3. הביוגרפיה של בואי
לא תאמינו אבל אני עדיין בקיץ 1984. פאדיחות.

4. לסדר את הספרים לפי צבע
ולגלות כמה קלאסיקות שלא זכרתי שקיימות אצלי על המדפים

5. לארגן את ארון הבגדים
או במילים אחרות, למצוא כוחות להיפרד מכל אותם סמרטוטים שתופסים נדלן יקר כבר שנים.

את הרשימה כתבתי כבר אתמול וחשבתי שזה יהיה פוסט קצר עם רשימה משעשעת וקצת תמונות. ואז נתקלתי בפוסט באינסטוש שאשכרה אילץ אותי לגשת ולארגן את ארון הבגדים שלי. ממש ככה. בשעה 23:30 בלילה.

אמנם יש לי יותר מ-37 פריטים בקולקציית הקפסולה שלי, אבל אני מניחה שיש לנו לפחות עוד חודשיים של קיץ מסוים. באותה נשימה - נפרדתי מכ-30 פריטים (!) ושיכנתי אותם בשקית של איקאה ליד הדלת. תסכימו איתי שזה כבר צעד נועז. לגבי הנעליים, זה כבר סיפור אחר. אני באמת מאמינה שאני צריכה את כולן, כל עוד הן לא בלויות מדי או בלתי ניתנות לנעילה. בעצם, יש לי איזה זוג אחד כזה. יפה מדי כדי למסור אבל בקושי אפשר לשבת כשהן על הרגליים שלא לדבר על לצעוד. אבל זה באמת מקרה יוצא דופן.

(בתמונה: הרכישה האחרונה מהסייל של סטורי. להגנתי אגיד רק שאני באמת ובתמים מאמינה לכיתוב שעל הקופסא)

באופן יחסי, את העונה החמה העברתי כמעט ללא רכישות, אולי זו אפילו העונה "היבשה" ביותר שלי. ההחלטה היתה לקנות מעט וטוב כדי להחליף את המלתחה, לאט ובזהירות, למלתחה מדויקת ומצומצמת כיאה לאדם המבוגר והאחראי שאני, פלוס מתגוררת בדירה קטנה מדי. אל תתבלבלו, אני עדיין משוגעת על אופנה. האמת היא, שהרבה יותר מספק לעבוד קשה ולהצליח לבחור פריט אחד טוב, מאשר להתפרק על כל אותן פיסות פוליאסטר ואלסטין מהקולקציה השבועית בקניון. אגב, זו גם המנטרה לקראת הנסיעה לפריז בעוד חודש. אם אני שוכחת - הזכירו לי בבקשה.

בינתיים, אני צריכה ללמוד להסתדר עם ארבעה זוגות מכנסיים ושש חצאיות (ועוד כ-20 חולצות וכשבע שמלות, שלא הצטלמו כל כך יפה). אחרי שאסיים לטפוח לעצמי על השכם, אני אאלץ להיזכר שבחדר הישן אצל ההורים, יש עוד ארון מלא בגדי חורף וארון מפוצץ בציוד שזקוקים לרענון . אבל זה יחכה כבר לאוקטובר.

***

Sugar Mama

♬ Keren Ann - Sugar Mama ♬

אחרי חודשים של תחנונים (מצידי), בניית קונספט, בחירת מיתוג ודחיפה קטנה למים, אני שמחה לחלוק אתכם שלאמא נתי יש עסק חדש ומשמח של סדנאות אפייה ובישול. אחרי שהגשימה את החלום שלה בגיל 40 ולמדה בקורדון בלו (Le Cordon Bleu) בפריז, להיות שף פטיסייר, החודש היא סוף סוף פותחת בפנינו את השער למטבח הצרפתי שלה.

אני אנסה להיות לא משוחדת, עם כמה שאני יכולה. אני חושבת שמעבר לידע הרב והניסיון שיש לאמא נתי באפייה וכן בלימוד אפייה, החוויה מועצמת בזכות הסצנריו. המטבח הקסום שלה, שהוא העולם שלה ורק שלה, מעוצב בסגנון כפרי צרפתי והוא גדוש בחפצים שנאספו לאורך 11 שנות מגורינו בפריז. כל תבנית, כל ספר מתכונים או מגזין אוכל, כל צלחת או מערוך מספרים סיפור. מתכון. זיכרון. הסדנאות אינטימיות (עד 6 משתתפים) האווירה נינוחה ואישית וברקע מתנגנים שונסונים. יש יותר טוב?

בשבוע הבא יתקיימו שתי סדנאות לקראת ראש השנה. ואני חושבת שאני יותר נרגשת ממנה.

האחת, פטיסרי צרפתי קלאסי עם טוויסט של תפוח ודבש. בסדנה תלמדו להכין שלושה מתכונים אגדיים: טארט טאטן (הידועה בשמה עוגת תפוחים הפוכה), עוגיות מדלן עם חמאה ודבש וקראמבל תפוחי עץ במנות אישיות - כולם רעיונות מעולים לאירוח בערב החג או בכלל.

השנייה, סדנת שמרים קלאסית ונגישה. כולם נוטים לפחד משמרים אבל אפילו אני כבר למדתי: עם ההדרכה הנכונה השד לא כל כך נורא. בסדנה תלמדו להכין עוגות שמרים במילויים שונים, טכניקות קליעה והגשה שונות וגם לחמניות חצי מתוקות ומושלמות (שאנחנו אוכלים בהן המבורגרים בערבי שישי מפנקים במיוחד) 

אני ממליצה בחום למי שאוהב לאפות אבל רוצה לגלות טכניקות ומתכונים חדשים, למי שרוצה להתחיל לאפות ולא יודע איך, למי שרוצה לחגוג או לפנק מישהו אחר במתנה מקורית ומעשירה, לבוא לחוות שלוש שעות אצלה במטבח. זה תענוג.

סדנאות ספטמבר

01.09 יום ג' בין השעות 18:00-21:00 סדנת פטיסרי לראש השנה. עלות: 220 ש"ח למשתתף

04.09 יום ו בין השעות 09:30-12:30 - סדנת שמרים קלאסית. עלות: 250 ש"ח למשתתף.

להזמנות: נתי 054-4516441

עשו לנו לייק בפייסבוק: Nati Baking classes

***

August in Paris

♪ Paris au mois d'Aout - Charles Aznavour ♪

כשגדלתי בפריז סיגלנו לעצמנו את המנהג המקומי ובכל אוגוסט היינו מסתלקים, כמיטב המסורת הצרפתית, לחופשה ארוכה ומרוחקת. בשנים בהן יצאנו לחופש כבר ביולי, רמחנא לצלן, מצאנו את עצמנו באוגוסט בעיר רפאים, רק אנחנו ותיירים מרגיזים ואף לא צרפתי אחד באופק.

"להיתקע" בעיר באוגוסט היה נחשב בזוי ועצוב. מדי פעם גם היה מפציע גשם (הו גשם!) והיינו מתבאסים שככה אנחנו מבזבזים את הקיץ שלנו ומפנים אצבע מאשימה להורים הגרועים שלנו. אם הייתי פוגשת עכשיו את מאיה החיוורת של 2002, הייתי מכפכפת אותה כהוגן ולוחשת לה שיום יבוא וקיץ גשום בפריז באוגוסט יהיה תמצית הפנטזיה של החיים שלה.

בזמן שכולם מפנטזים על חופשה חלומית או אשכרה טסים אליה, אני מנסה לשמור על שפיות בעיר הלוהטת (לוהטת לא בקטע טוב). מתחשק לי לומר שעוד חודש זה מאחורינו, אבל אני לא טיפשה. זה לא הקיץ הראשון שלי פה. אני יודעת שעד אוקטובר אין עם מי לדבר, רק זיעה ונזלת מזגנים. מה שכן אפשר לעשות, זו רשימה של 5 סיבות למה "אוגוסט בתל אביב זה סביר בהחלט". במילים אחרות, הנה כל מה שחינם או זול, מבדר וממוזג היטב.

1. אחרי שנים של תסכול ממחירי הצגות מופקעים, גיליתי בשמחה שכרטיס ל"הבימה" למחזיקי כרטיס אשראי ויזה עולה 50 שקלים. שמעתם נכון. 50 שקלים לכל ההצגות בכל הימים, מתי שתרצו. בשבוע שעבר צחקנו מול "פאניקה" הנפלאה. והשבוע זה "הקמצן" של מולייר. בילוי מושלם לערבים המהבילים של הקיץ.

via

2. אחת הסיבות היחידות להשתמש במעמד הסטודנט שלי בלי להתפדח, היא מנוי לקולנוע לב. בשבוע שעבר צפינו בסרט הדוקומנטרי היפה והעצוב והקשה על איימי ויינהאוס. הסרט השאיר אצלי מחשבות בראש לעוד ימים רבים. זהו כנראה אחד הביצועים האהובים עליי, אולי עכשיו עוד יותר, אחרי שראיתי שהוא היה לחצ'קון של אופטימיות במהלך חייה. מומלץ!

3. חוף גאולה בשישי בבוקר או חמישי אחרי הצהריים במנטה ריי. מים שקופים עם דגיגים וים של תיירים נצלים להם בניחותא. אנחנו, למדנו לשכור שמשייה וזוג כיסאות ב"חי" שקלים, ישבנו בצל והתענגנו על הגלים. את בגד הים החדש שלי, קניתי בשעות האחרונות לפני הטיסה בעיירת הנופש השיקית סן-סבסטיאן.

4. לקנות את חוט הRIBBON החדש אצל מיכל מ"אחת שסורגת" ולסרוג מול הטלוויזיה במזגן. עכשיו כשהפוף האפור שלי גמור, אני שקועה בהכנת פיל פילון בחוט תכלת, נכון להיום יש כבר ראש וחדק!

אחרי שנתיים של צעיפים ומלבנים אחרים, הופתעתי לגלות עד כמה זה כיף ומספק לעבוד עם הוראות סריגה מדוקדקות.

אספתי עבורכן עוד כמה רעיונות מהממים נוספים והנה ההוראות לסריגת פיל פילון אצל מיכל בבלוג בלינק הזה.

5.  ולסיום, עונת מעברי הדירה בשיאה וזה מאפשר לי ביקורים ליליים באיקאה. אחרי ששבועות אני נמסה (ליטראלי) מול תמונות של קרטיבים באינסטוש, רכשתי כזו מגשית ב-9 שקלים ויצאתי לדרך. באופן כללי אני משוגעת על הבלוג של אפרת, אבל המתכונים לארטיקים שבו אותי. מבטיחה לעדכן בתוצאות.

Via Efrat's Blog

***

Slow and steady

♪ Of monsters and men - Slow and steady ♪ 

1. לימודי עיצוב

קצת כמו הביצה והתרנגולת, אני לא יכולה לומר בוודאות איך ולמה זה התחיל. אני מאמינה שזה שילוב מסוכן של חיים סטודנטיאליים מצומצמים בכלליות עם לימודי עיצוב בפרט, הטומנים בחובם מודעות גבוהה לחברה ואחריות לסביבה.

לאט לאט ואז מהר מהר, מצאתי את עצמי מזדהה עם מגמה מרתקת שהולכת ותופסת תאוצה, תנועת ההאטה. למגמה הזו יש גוונים שונים. היא מושפעת מכל תחומי החיים ויותר מהכול, היא מבקשת להשפיע על האופן בו אנו חיים את חיינו, החל מהדרך בה אנו צורכים מזון או בגדים ועד התחביבים שלנו.

2. תנועת ההאטה

התנועה, עליה תוכלו לקרוא בהרחבה באתר הישראלי, מציעה לנו בנימוס, להאט את הקצב. השאיפה לחזור לימים פשוטים יותר, מתבטאת ברצון לחזור לעשות בעצמנו את מה שחשוב לנו, כקונטרה לחיים המהירים והסינתטיים שהעידן הנוכחי מציע. אגב, מאמר נפלא שקראתי השבוע, קובע שזה לא רע כל כך ואולי אפילו די טוב, לפתח תחביבים יצרניים כמו סריגה, הכנת פסטה וגינון. מסתבר שעבודה פיזית מתונה ומעט מונוטונית יכולה למנוע דיכאון וחרדה שמכרסמים בחברה שלנו מאז הפסקנו לעבוד בעבודות פיזיות במאה הקודמת.

נוגד הדיכאון הפרטי שלי בדרך לסיומו - יאיי!

3. מגזין KINFOLK

את המגזין KINFOLK התחלתי להזמין ולקרוא דווקא בעקבות האינסטגראם של אביטל ולץ הלוא היא LILILOFT. עוד לפני שיצא לי לדפדף, להרגיש את הכריכה ולהריח את הדפים, ידעתי שזה מגזין להתאהב בו. מאז, אני מזמינה /מתחננת למבקרים מחו"ל רנדומליים שירכשו עבורי, בכל פעם שיוצא גיליון חדש.

הגיליונות יוצאים כארבע פעמים בשנה, בהתאם לעונות השנה ובכל אחד נושא המלווה אותנו דרך אמנות, עיצוב, אוכל ואנשים.

4. קיץ ו-ESSENTIALISM

גיליון הקיץ, הוקדש לאסנשיאליזם ESSENTIALISM, אלו שבחרו להשאיר בחייהם רק את מה שחיוני להם. חיוני הוא כמובן מונח מופשט ונתון לפרשנות, אבל עצם החלוקה לחיוני ולא-חיוני משכה אותי במיוחד להתחיל דווקא בכתבות הצבע ולא בפרסומות לאופנה או מתכונים לקוקטיילים.

טעימה מהגיליון האחרון

5. הבלוג

כבר מעל 4 שנים שאני כותבת בהתמדה (לרוב) את הגיגיי ומשתפת את מעשיי. משמח ומפתיע לגלות שרבים עוד שמחים לשמוע מה יש לי לומר. הבלוג, כמוני, השתנה המון בשנים בהן למדתי עיצוב והפך למקום שונה לחלוטין ממה שהיה בתחילה. זהו עדיין בלוג על עיצוב ואופנה אבל יש פה פחות בגדים, כי יש לי הרבה פחות בגדים. את כל מה שלא החמיא לי נתתי ואת המלאי אני משתדלת לחדש רק כשאני רואה משהו פשוט ומיוחד ואם אפשר שיהיה של מעצב מקומי. 

אני מאחלת לכולנו שנפסיק לרדוף אחרי הכלום הזה שאנחנו רודפים אחריו (קידום בעבודה, דירה טובה יותר, אוטו חדש יותר או אחרים) ונתחיל לפנות זמן לדברים הקטנים שעושים אותנו מאושרים, כי הם בדרך כלל באמת קטנים. שיהיה המשך שבוע מצוין. לכו לים, זה נעים, חינם והמדוזות כבר לא שם.

זיכרון מתוק מבילבאו

***

Bilbao on my mind

♬ Brett Anderson - Trash ♬ 

השבוע התעוררתי באחד הימים והבנתי שהכול כבר קרה. כל מה שציפיתי לו או חששתי ממנו, כבר מאחוריי: הגשת פרויקט הגמר, הקמת התערוכה, מסיבת העיתונאים, הפתיחה המרגשת ואפילו הביקור שלנו בבילבאו בין לבין - קרו כבר. רגע לפני שפרצתי בבכי, הבנתי שזה בסך הכל אומר שאני צריכה רשימה חדשה של דברים לצפות להם. (כמו ההופעה של Suede בחמישי הבא)

בחזרה לבילבאו. כן BILBAO !
אי שם באפריל, כשעננת פרויקט הגמר טשטשה אותנו החלטנו שאנחנו חייבות אור בקצה המנהרה. אחרי שרוק ווכטר שבר את ליבנו עם תאריך לא מתאים, כרטסנו לעצמנו הלוך חזור לבילבאו שבספרד. פסטיבל הBBK (שמעולם לא שמענו עליו) הבטיח שלושה ימים של הופעות, טבע, בירה ושמש בלי הגבלה וזה בדיוק מה שהיינו צריכות שיבטיחו לנו.

Alt J

 Going crazy just before Of Monsters and Men - my favorite

זה לא היה קל, זו בטח לא היתה חופשה של מנוחה. אתר הקמפינג ממוקם על גבעה עם נוף מושלם אבל עדיין גבעה שצריך לטפס אליה. ההופעות, התקיימו בגבעה אחרת והמוזיקה התנגנה עד הזריחה. כיאה לישראליות שאנחנו ניצלנו כל אטרקציה שהצלחנו לדחוס לארבעה ימים וחצי. על לישון לא היה בכלל מה לדבר, בזבוז זמן מוחלט. בזמן שכל האירופאים עוד התהפכו בשק השינה עם הנגאובר או צחצחו שיניים עם בירה, אנחנו כבר היינו ברחובות העיר, גומעות בשקיקה כל טיפת חו"ל שאפשר: ממוזיאון הגוגנהיים וגלידת אמורינו דרך חנויות מעוצבות ובתי קפה מתוקים.

ביום ראשון, התעוררנו לבוקר אפרורי ופירקנו את האוהל בגשם. כשירדנו מההר אל העיר השמיים התבהרו והחלטנו לנסוע לסן סבסטיאן, עיירת חוף יפהפייה. אחרי סופ"ש עמוס ועם שרירים תפוסים היו לנו סופסוף כמה שעות להאט את הקצב לפני החזרה לשגרה בתל אביב. טיילנו בעצלתיים בסמטאות, אכלנו פינצ'וס ושתינו בירה, ישבנו על ספסל וליקקנו גלידה ואפילו הצטלמנו כשמאחורינו מפרץ מלא יאכטות - כמו תיירות אמתיות. תודה בילבאו, היית טובה אלינו.

The "gang" - Dana, Adi, Nivi and I

Beautiful Nivi - the master behind the camera

***