‏הצגת רשומות עם תוויות Home. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Home. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 19 בפברואר 2016

Rooms


היי. עכשיו אני כותבת מפה. הסלון בדירה החדשה ביפו. יש המון אור שנכנס מהמרפסת אז אפשר לגדל צמחים. פתאום יש לנו ספייס ואנחנו נהנים למלא אותו לאט לאט בחפצים. יש מקום לארח חברים לארוחת ערב או סתם קפה. יש שכונה נפלאה למטה וים שאפשר לרוץ אליו. החיים טובים פה ביפו.


עוד חסרה לנו איזו כורסא ואולי שולחן קפה אחר, שיחליף את הפאדיחה של איקאה, אבל בינתיים נעים לנו. אתמול הדבקנו את הפלוסים על הקיר, בתום 40 דקות של חישובים ומדידות שלא יביישו סטודנט למתמטיקה שימושית.

במטבח עוד חסר לנו קצת מקום אחסון אז מתחשק לי לבנות בעצמי מדף כזה של MOLET, מעץ ממוחזר. למי שלא מכיר את פרויקט MOdulate your palLet של סטודיו DALE שווה להיכנס לדף הפייסבוק.



ואם כבר מדברים על חללים ועל חדרים. לכו לראות את ROOM. זה עצוב וקשה אבל גם יפה ועושה הרבה לחשוב.
 שתהיה לכולנו שבת שקטה ונעימה. צאו החוצה יש שמש נפלאה.


***

יום שבת, 26 בדצמבר 2015

Make.Buy.Eat.Love


Make

שוב שבת בערב. מחר מתחיל שבוע חדש, האחרון של 2015. התחשק לי להכין פסטה עם קישואים ולעשות סדר בארון. במקום זה, שתיתי צ'אי עם הבנות ועכשיו בא לי לכתוב קצת. אחרי זה אתיישב מול הטלוויזיה ואסרוג עוד כמה ריבועים לשמיכת הטלאים. אני חולמת שהיא תהיה מוכנה בזמן לדירה החדשה, אבל נראה לי שזה ממש לא בר ביצוע, לפחות לא לדירה הזו. בינתיים, אני מתנחמת בהכנת מיץ במסחטה החדשה ששינתה לי את הרגלי ארוחת הבוקר. הידד!



Buy

החיים מתנהלים ממש מהר לאחרונה. עבודה, עבודה, עבודה, סופ"ש. וחוזר חלילה. הימים בעבודה ארוכים ולרוב מספקים אבל הסופ"שים נגמרים מהר מדי. התחדשתי בכמה דברים קטנים הביתה, כמו המסחטה, והמסרגות ויטנג', אבל מה שהכי בא לי זה את המגפיים המושלמות האלה בצבע קאמל של אלן רובן. לא היתה לה את המידה שלי, אז זה יידחה לזמן אחר.

VIA
Eat

ארוחת צהריים בשישי שמשי במסעדת ONZA. התלקקנו. אוכל בסגנון טורקי/ים תיכוני, בגודל לגיטימי שאפשר לחלוק. התפריט מצומצם ומדויק, כך שנתן לנו תחושה שניסינו את הרוב. פייר? אהבנו ה-כ-ל, גם את המחיר. הנה זיקוק יומולדת (לאחותי) בכנאפה מושלמת. 


Love

בארון הקוסמטיקה דווקא חלה התעוררות. אמוש חזרה בפריז עם מתנות בדיוק בזמן לחנוכה-קריסמס.
את הבושם של מיו-מיו חמדתי עוד כשאני ביקרתי בפריז בספטמבר, שם הוא כיכב על כל פיסת מגזין. הצבעים של הבקבוקון שגעו אותי עוד לפני שהזדמן לי להריח. זה היה רק עניין של זמן.
הכלי האדום הוא מיכל יוגורט וניל, כן ככה נמכרים יוגורטים בעיר האורות. זו כבר מסורת לחזור משם עם כלי כזה, בעדיפות לתכלת או אפור (שמחזיק את המסרגות נגיד*). כשהמותג המושקע יצא במהדורה מיוחדת לחג המולד, יכולתי לסמוך על אמא להביא לי אחד כזה למזכרת.


אלו בעצם הבסט סלרס שלי, מוכנות?

מאז שגיליתי את AESOP אני לא מוכנה לנסות קרם של מותג אחר. מלבד עיצוב האריזה, הריחות מושלמים והכל טבעי ונהדר. מבין כל המוצרים של BENEFIT שרדו רק הסומק והמסקרה השחורה שלהם. החבר ממנו אני קונה (דרך איביי) מתעקש לפנק בדוגמיות ולפעמים גם במסקרה המעולה הזו של דיור בצבע חום. המוצר השלישי - חדש על המדף. מסקרה לגבות של L'OREAL היה כתוב בקומוניקט. הוא הגיע עם שליח אחרי זמן רק שלא קיבלתי מוצרים להתנסות. קיבלתי את הגוון השקוף ואני חייבת להודות שהוא הפתיע אותי.
כבר הרבה זמן שחיפשתי מדגיש לגבות אבל זה היה נראה לי מגוחך להתחיל לסרק גם את הגבות במסקרה דביקה.
המוצר הזה התגלה כפתרון מעולה לימים שבהם בא לי להשקיע. הוא עדין, שקוף וכמעט לא מורגש אבל עושה את ההבדל.


לחיי השבוע האחרון של השנה. הלוואי ויקרו בו מלא דברים משמחים שיבשרו על בואה של שנה מלאת עשייה ואושר ושלום עולמי. לא בציניות בכלל.

***

יום שישי, 28 באוגוסט 2015

Sugar Mama


אחרי חודשים של תחנונים (מצידי), בניית קונספט, בחירת מיתוג ודחיפה קטנה למים, אני שמחה לחלוק אתכם שלאמא נתי יש עסק חדש ומשמח של סדנאות אפייה ובישול. אחרי שהגשימה את החלום שלה בגיל 40 ולמדה בקורדון בלו (Le Cordon Bleu) בפריז, להיות שף פטיסייר, החודש היא סוף סוף פותחת בפנינו את השער למטבח הצרפתי שלה.

אני אנסה להיות לא משוחדת, עם כמה שאני יכולה. אני חושבת שמעבר לידע הרב והניסיון שיש לאמא נתי באפייה וכן בלימוד אפייה, החוויה מועצמת בזכות הסצנריו. המטבח הקסום שלה, שהוא העולם שלה ורק שלה, מעוצב בסגנון כפרי צרפתי והוא גדוש בחפצים שנאספו לאורך 11 שנות מגורינו בפריז. כל תבנית, כל ספר מתכונים או מגזין אוכל, כל צלחת או מערוך מספרים סיפור. מתכון. זיכרון. הסדנאות אינטימיות (עד 6 משתתפים) האווירה נינוחה ואישית וברקע מתנגנים שונסונים. יש יותר טוב?




בשבוע הבא יתקיימו שתי סדנאות לקראת ראש השנה. ואני חושבת שאני יותר נרגשת ממנה.

האחת, פטיסרי צרפתי קלאסי עם טוויסט של תפוח ודבש. בסדנה תלמדו להכין שלושה מתכונים אגדיים: טארט טאטן (הידועה בשמה עוגת תפוחים הפוכה), עוגיות מדלן עם חמאה ודבש וקראמבל תפוחי עץ במנות אישיות - כולם רעיונות מעולים לאירוח בערב החג או בכלל.



השנייה, סדנת שמרים קלאסית ונגישה. כולם נוטים לפחד משמרים אבל אפילו אני כבר למדתי: עם ההדרכה הנכונה השד לא כל כך נורא. בסדנה תלמדו להכין עוגות שמרים במילויים שונים, טכניקות קליעה והגשה שונות וגם לחמניות חצי מתוקות ומושלמות (שאנחנו אוכלים בהן המבורגרים בערבי שישי מפנקים במיוחד) 






אני ממליצה בחום למי שאוהב לאפות אבל רוצה לגלות טכניקות ומתכונים חדשים, למי שרוצה להתחיל לאפות ולא יודע איך, למי שרוצה לחגוג או לפנק מישהו אחר במתנה מקורית ומעשירה, לבוא לחוות שלוש שעות אצלה במטבח. זה תענוג.

סדנאות ספטמבר

01.09 יום ג' בין השעות 18:00-21:00 סדנת פטיסרי לראש השנה. עלות: 220 ש"ח למשתתף
04.09 יום ו בין השעות 09:30-12:30 - סדנת שמרים קלאסית. עלות: 250 ש"ח למשתתף.

להזמנות: נתי 054-4516441
עשו לנו לייק בפייסבוק: Nati Baking classes

***

יום שבת, 31 בינואר 2015

Welcome WOOFY


הפוסט היום מוקדש להולכים על ארבע, בעיקר להולכת על ארבע הפרטית שלי. הכירו את Woofy, קופסת פינוקים לכלבלב המגיעה בכל חודש כמו שעון וטומנת בחובה שלל רב (באמת!) של אושר ובריאות. את אוריאל, אחד מצוות היזמים האמיצים שמאחורי הקונספט, אני לא מכירה באופן אישי ממש אבל התמזל מזלי והוא החליט לפנק את פולי בחבילה לדוגמה. הקופסה הגיעה אתמול עם שליח חביב והיא היתה כל כך יפה ומושקעת שהייתי חייבת לבקש מפולי להתאפק עד שיהיה בוקר ויהיה לי זמן לצלם אותה כראוי. היא גילתה בגרות והסכימה בחוסר חשק.

מאחורי WOOFY עומדים חמישה חבר'ה מדליקים: תומר מולכו, מתן דניאלי, תום קאפח, עדי ויזל ואוריאל רווה, הכירו עוד כשהיו סטודנטים והחליטו שגם לכלבים מגיעים פינוקים. הם משקיעים רבות במציאת המוצרים המתאימים והתאמתם לכל לקוח, כמובן מבלי לחזור על מוצרים מחודש לחודש. גם הלוגיסטיקה ביוזמה כזו היא לא דבר פשוט, כאשר מאות ואלפי הלקוחות צריכים לקבל את החבילה בקצוות שונים של המדינה באותו טווח זמנים. חשיפת תוכן החבילה מתבצע בדף הפייסבוק, בכלל שווה להיכנס אליו כדי לגלות עוד מידע וסתם תמונות של כלבים מאושרים שקיבלו את החבילה החודשית. ואם אתם רוצים להיות ממש יסודיים, הינה לינק לאתר.


בכל קופסא חודשית, תוכלו למצוא מוצרי הגיינה, מזון, חטיפים, משחקים ומה לא. אז מה הגיע בחבילת פברואר? ארבע חבילות חטיפים בריאים ואיכותיים (שניים דנטליים ושניים סתם טעימים), צעצוע חבלים צבעוני מהמם, עצם אכילה ורודה עצומה ונפלאה ומנת מזון לדוגמא סופר איכותית. בנוסף קיבלנו גם כמה קופונים שווים, למי מאיתנו שמגדל כלבלב יודע כמה כיף זה לקבל קופונים שחוסכים כמה שקלים בחנויות החיות.

בחישוב גס שעשיתי ביחס לחנות הקרובה לביתי, אני יכולה לספר שתוכן החבילה שווה הרבה יותר ממה שהיא עולה במנוי חודשי (99 ש"ח) והמשלוח כלול. לפולי לקחו בדיוק 10 שניות להבין שהקופסה היא שלה ובאותו רגע היא נעמדה על המשמר.





Hands off my WOOFY

*גילוי נאות, החבילה התקבלה למטרות סקירה ופרסום, אבל תאמינו לי, היא שווה כל שקל. תודה ל-WOOFY!


***

יום רביעי, 27 באוגוסט 2014

Something Good


החופש הגדול, הלא מאוד חופשי ובטח שלא מספיק גדול, עשה לי בכל זאת טוב בכמה מובנים. הבקרים הפנויים אפשרו לי לחזור לתחביבים שנזנחו כמו קריאה, סריגה, בישול והמועדף עליי-נמנום ללא סיבה. עוד מגמה שנבנית לאחרונה היא הרצון להשקיע בעיצוב הדירה. אולי אלו השנים, אבל אני מוצאת שאני מעדיפה להוציא כסף על שדרוגים לבית ולא על עצמי. הנה כמה מבנק המטרות הפרטי שלי לשנה הקרובה.

1. בהמשך לפרויקט 100 הימים השמחים, שנקטע באכזריות עקב מחסור בימים שמחים, גיליתי שהימים היחידים שהיה לי מה לעדכן וממה לשמוח, היו ימים של אוכל מנחם. זה התחיל בגעגוע לברצלונה עם עוגיות הטחינה והפך לאובססיה. התחלתי לעקוב אחרי בלוגי אוכל ישראלים נפלאים שעשו לי חשק לנסות כל פעם דבר חדש. האובססיה הגיעה לכדי טירוף כשהחלטתי שאני זקוקה נואשות למיקסר של KitchenAid. אם אפשר את אחד מהמצולמים, תודה. המטרה | להשיג מתישהו בשנת 2015

Via Pinterest
2. גם לקראת הביקור שלי בפריז בעוד שבועיים (!) אני מפנטזת על דילוג בין חנויות עיצוב הבית וחולמת על מזוודה עמוסה בכל טוב שאינו טקסטיל (לשם שינוי). בעיקר בא לי לחזור עם המון ספרי עיצוב טריים כמו שיש ב-Artazart. נגיד שלושת אלה: על הדפס רשת, הריהוט של הזוג אימס או על המותג הנפלא Freitag. המטרה | לפחות שני ספרים חדשים לאוסף.


3. ואם בספרים ובבישול עסקינן, קפה קאימאק מוציא ספר בישול יפהפה וטעים בעיצובן של שתי חברות טובות טובות, בקמפיין של הדסטארט. על מנת שנוכל ליהנות ממנו אנו זקוקים לעזרתכם ותמיכתכם. לא נשארו הרבה ימים, אש אנא היכנסו ללינק, תמכו, שתפו ואולי אוטוטו יהיה לנו ספר בישול מהמם ביופיו עם מיטב המתכונים של הקאימאק. לחצו כאן לתמיכה באתר הדסטארט. עשו לייק לדף הפייס, מדי פעם מתפרסמים מתכונים מהספר העתידי. המטרה | לבשל את הקוסקוס של הקאימאק בסופ"ש הגשום הראשון



4. לעבוד בחנות פופ-אפ מוצלחת משמעו שביום האחרון, רגע לפני שמקפלים, אני גורפת את כל מה שסימנתי במהלך השבוע. כך יצא שמלבד ביקיני וחולצה של ג'ול, שבטח תראו בהמשך, התחדשתי בזוג כיסי אכסון "פלורה" של רותם בן שלום לאזור העבודה. יש עוד כיס שלישי בשחור שמגיע עם גיר אבל טרם מצא את מקומו. המטרה | לשתול בו עציץ תבלין בלי להרוג אותו.



5. עכשיו כשחזרתי לסרוג ואפילו הצלחתי להכין חצי צעיף בשבוע (תודות לקורס הקיץ המייגע) אני מוכנה לקחת על עצמי את המשימה הבאה. חלום חיי. פיסת שלמות. מוכנים? פוף סרוג ענק לסלון. מצאתי כבר דוגמאות שאני יודעת להתמודד איתן ברחבי הרשת, עכשיו כל שנותר הוא למצוא את חוטי הטריקו/צמר באפור או בצהוב הנכון ולהתחיל במלאכה. המטרה | עד תחילת סמסטר ב' יש לי איפה להיזרק בשעות המנוחה.


6. ולסיום, אם מישהו שומע, אני תמיד אשמח לעוד מגירות ישנות, להוסיף לקיר המגירות בסלון. אמא חזרה מפריז לפני חודש והביאה איתה קצת קשקושים שמצאו גם הם את מקומם על המדפים, כמו קליפס האייפל האגדי והבובה הסגולה ההזויה שמצפצפת כשלוחצים עליה. ככה זה נראה בינתיים.




***



יום רביעי, 21 במאי 2014

Poor Woman Lucky Girl




לקראת סוף שנה ג' אפשר כבר להודות. להיות סטודנט זה חתיכת ניג'וס. יש גם המון צדדים טובים, אבל הפוסט הזה לא עליהם. במדינת ישראל, להיות סטודנט משמעו להיות בתחתית שרשרת המזון. הרבה אחרי חיילים לצורך העניין. המשמעות היא להיות צעיר ולרצות לעשות המון דברים נהדרים, אבל בו בזמן להיות בשפל כלכלי, בעייפות מתמדת ובכלליות לחיות בתחושת החמצה המתבטאות ברחמים עצמיים. הו רחמים עצמיים, בזה אנחנו הכי טובים. עם העייפות ועם האחריות הכבדה שבקיום חיים עצמאיים עם לימודים תובעניים אני עוד מצליחה להתמודד. הדבר שבאמת שובר אותי הוא תחושת המסכנות. להיות עני. כל הזמן. להתחשבן על הכל. מבייגלה בקפיטריה ועד סרט ומסעדה פעם בשבועיים.

על שופינג אין כבר מה לדבר, אני שורדת בעזרת דמי חנוכה, מתנות בחג וימי הולדת. מי שמכיר אותי יודע שאין לי באמת בעיית בגדים או נעליים. רובם נאספו מחנויות יד שנייה ונשמרו משנים קודמות. האמת היא שאני ממשיכה למצוא שילובים שמפתיעים אפילו אותי בכל פעם. הבעיה האמיתית היא קוסמטיקה. כי מוצרי קוסמטיקה, מה לעשות, נגמרים בשלב מסוים. הפוסט הזה חושף לראשונה את הפתרון שמצאתי. על הגבול הדק בין קמצנות ויעילות אני מציגה בפניכם את החיים הסודיים שלי, כאספנית כפייתית של דוגמיות. להלן הצצה:



גילוי נאות, בתור בלוגרית יחסית ותיקה אני ברת מזל מספיק כדי לבקש דוגמאות של מוצרי קוסמטיקה שונים ולכתוב עליהם את דעתי בפלטפורמה שיצרתי. פעם היו שולחים לי הכל, מקרם אנטי אייג'ינג לצוואר ועד שמפו מיוחד לשיער שעבר החלקה יפנית. היום אני מסננת ומבקשת רק מה שאני באמת צריכה ובטוחה שאשתמש. 

מעידות בודדות: צמד הבלתי נפרדים שלי. BENEFIT ו-HIGHBEAM של BENEFIT אשר אותם אני מזמינה כל חצי שנה בערך, במחיר מוזל,דרך איביי. מוצרי BENEFIT בכלליות הם האהבה הגדולה שלי ומלווים אותי כבר שנים. החבר ששולח לי מקנדה תמיד מצרף דוגמיות של מוצרים חדשים שהחברה השיקה, אבל מעולם לא הצלחתי למצוא לשניים האלו תחליף. הנה אוסף הBENEFIT שלי בשלמותו.


לאחרונה, בתזמון מושלם קיבלתי לבדיקה צמד חדש. אייליינר ומסקרה של לוריאל. האיילינר שצבעו סגול כהה, מעט מנצנץ, עושה אותי שמחה כשאני צריכה ללכת לעבודה. הוא מאוד נח למריחה וכמעט אין פספוסים.(הבעיה היחידה היא שאני תמיד שוכחת שצריך לנער אותו כמו טוש טיפקס לפני השימוש). המסקרה, שגם היא לא לגמרי שחורה וזה כיף, בעלת המסרק המשונה ביותר שראיתי. לא בטוחה מה העיצוב נותן אבל היא נהדרת. ממש. לא יוצרת גושים ובעיקר יורדת בקלות. בכל אופן, כך נראה מדף היום-יום שלי, כולל הבושם של Joe MALONE, שאבוי עומד להסתיים, וקרם ידיים של אהבה ים המלח.


***

יום שלישי, 25 במרץ 2014

This week


ההגשה הראשונה של הסמסטר מאחוריי ואי אפשר שלא לחוש את נפילת המתח. לו"ז הבטלה שלאחר האירוע כלל שנ"צ של שעתיים וחצי (בלי בושה), השלמת פערים בכל הנוגע להתחייבויות קודמות, מריחת לק (גם ברגליים), קיפול כביסה והכנת פתיתים מנחמים. במקביל, אחרי שפספסתי את ההזדמנות האחרונה לבקר בתערוכת האופניים במוזיאון חולון, בגלל ההכנות להגשה, החלטתי שהשבוע אני מתפנה לכמה דברים ברשימה האינסופית במחברת. הרשימה הזו כוללת: שיפורים בדירה, אמנות ותרבות לנשמה.

1. תערוכת "פלטפורמה" בגלרית המשכן "בית מאירוב" בחולון (מבחינתי זה קל"ב) תיפתח מחר בערב ותציג עבודות של אליל הנעליים הישראלי, עודד ארמה (!) התערוכה תיפתח כחלק מאירועי שבוע העיצוב חולון, אשר עתידים להתקיים בעיקר בפסח. אל דאגה תכנייה מסודרת של כל מה שווה, תגיע בהמשך.


2. מכירה/ השקה של הקולקציה החדשה של מדוזה ביום שישי בסטודיו שלהן. אחרי שגילי רוזין-תמם המקסימה הרצתה עבורנו היום (במסגרת הקורס של יובל סער) ודיסקסנו על בניית מותג, על התחדשות בין קולקציות ועל מציאת השראה בעולם התחרות שלנו - יש לי עוד יותר חשק לקפוץ לראות את הליין החדש. הקולקציה שואבת השראה מגופים תלת מימדיים, אדריכלות ותל אביב בכלל. הפעם, הפלסטיק אינו רק קישוט אלא מייצר את המורכבות של הגזרה, בונה את השדרה של התיק ומדגיש פרטים. השנה המינונים שונים, גם ההטבעה השתנתה והפכה גיאומטרית ומדויקת, בכלל הכל הרבה יותר מעודן מאשר בעבר. מלבד ההקשרים הקונספטואליים שמרגשים אותי, פייר - הפעם זה בול לטעמי. אז תבואו!


3. ריפוד מחדש של הספה שקיבלנו מתנה מחברתי יער. בתכלס, כרגע היא מרופדת בבד וינטג' הורס אך דוחה באותה מידה. בקרוב היא תהיה אפורה. השאיפה - להפוך אותה לנקייה ומעודנת כיאה לאחת שתעמוד באלגנטיות ליד קיר מנטה. ההשראה כמובן סקנדינבית, אור בהיר שמציף את החדר, תקרות גבוהות ורצפת עץ המשדרת חמימות. כל זה מתחבר יופי עם רצפת גרניט פורצלן זולה וחלונות קטנים עם אלומיניום אפור, המכניסים בעיקר פיח מאלנבי ואור צהוב של מזרח תיכון. נו מילא, ניסיתי.


4. תערוכה ב"עינגא", שמציגה עכשיו את שי אזולאי הנפלא. הגלריה ממוקמת בדיוק 4 דקות הליכה מביתי החדש, נראה לי שהפעם אין לי תירוצים.



5. לסיום ואולי הכי רלוונטי - שבוע סרטים צרפתים בסינמטק שמתקיים ע-כ-ש-י-ו. את Casse Tete Chinois (השלישי בסדרת פודינג אירופאי) המתרחש בניו יורק, ומציג רק הערב כנראה לא אצליח לראות. אבל אולי עוד יתמזל מזלי ובשישי בערב אתענג לי מול המסך הרחב וארגיש לרגע שם. למי שעשיתי חשק, הנה הקדימון.




***

יום שבת, 15 במרץ 2014

Lately I'm Loving #16


אני כל הזמן מחכה שהדברים יירגעו. שיהיה לי קצת זמן פנוי, לכתוב, לישון יותר מ-5 שעות, ללכת לסרט טוב ולהירגע. עברו חמישה שבועות בסמסטר החדש ומשהו אומר לי שזה כבר לא ייקרה. לצערי, אני עדיין לא מספיק מרגישה שאני חיה בתל אביב. מלבד ימי שישי, שהם המועדפים עלינו, בהם אנחנו עושים קניות בשוק לוינסקי עם עגלת השוק החדשה ומקנחים בקפה אצל טוני ואסתר, את רוב הזמן אני מאכלת בחולון או בדירה במצב מאוזן. למרות הקיטורים, הנה מה שאהבתי לאחרונה.

1. השבוע, על אף הלחץ הרב ובגלל שאני כבר שנתיים ברצף מתחמקת בגלל הלימודים, גררתי את את עצמי אחרי יום ארוך, ישירות מהסדנה אל שבוע האפנה תל אביב. לא קניתי כלום במיוחד, זרקתי על עצמי כמה פריטים שמעולם לא חוברו יחד והתאפרתי במונית בליפסטיק אדום בלי ראי. התצוגה של שי שלום, אליה הוזמנתי, היתה מעט מבלבלת. לא ממש הצלחנו לשער, תומיק ואני, לאיזו עונה או לאיזה מאורע אבחר שמלות אסימטריות מקטיפה בורדו וסיומת סוורובסקי בקצה השרוול היחידי. אני כן אתן לו קרדיט על פלטת צבעים נועזת (יש שיגידו לא מאוזנת) , על בגדי גברים מחויטים ועל מעילי הצמר הנשיים שהיו עשויים היטב. אל תבינו לא נכון, נהניתי לפטפט עם בלוגריות אהובות, לשבת בקהל ולהריע לעבודת המעצב, לשתות קאווה עם תומיק ולמתוח ביקורת על הבחירות האפנתיות של כלל הנוכחים.



2. לקבל סוף סוף החלטה לגבי הצבע לקיר אצלנו בסלון, מנטה עדין. לנסות שני גוונים ולהתארגן לצביעה ביום ראשון. תמונות נוספות בהמשך! ׁ
(גילוי נאות: הצבעים התקבלו מהיח"צ)


3. העבודה של עידו ברונו "קח/תן" בתערוכת מחתרת עיצוב בבית בנימיני. על השקלים שאתם רואים מוטבעות המילים קח ותן ואפשר לקחת מטבע הביתה כמזכרת אם משאירים משהו בתמורה. כן אני יודעת מעט קיטש אבל היא העלתה אצלי המון שאלות ובעיקר שימח אותי לראות את השינוי בין ערב הפתיחה ובין ביקורי השני 10 ימים מאוחר יותר.



4. לארגן עוד קצת בדירה החדשה וליצור עוד כמה פינות "מטופלות" שמשמחות אותי בסוף יום ארוך.



5. מניקור של שישי, אוזני המן עם פרג של אמא וכוס תה, כיאה לסוף שבוע גשום של פורים. חג שמח!


***
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...