September

♪ Eart, Wind & Fire - September ♪

נתחיל בשאלה: מה עושים כשיש שעה וחצי לשרוף בקניון שבעת הכוכבים?

תשובה: מבקשים מהבחור את כל כרטיסי הרב-תו שהוא לא ניצל מפסח וראש השנה הקודמים ושודדים את צומת ספרים.

בסוף השבוע האחרון של חודש אוגוסט קרה דבר נפלא: קראתי ספר שלם. זה קרה כי היינו בצפון, ללא מוסף השבת, נטולי מטען לפלאפון ומעל הכל חסרי דאגות. מזל שהיו לי בתיק את שלושת הספרים שרכשתי בקניון. הכי מזל שהתחלתי עם "החיים ומה שלבשתי" של שלי גרוס.

בזמן שכולם נמנמו והכינו לאכול לסירוגין אני גמעתי בשקיקה כל מילה. כבר הרבה זמן שלא נהניתי כל כך מספר. הוא כתוב נפלא. קליל ועמוק, אמיתי ומדויק, ברמה שצחקתי בקול כמה וכמה פעמים.

אני לא רוצה להרוס לכם יותר מדי, אבל אחד הדברים שאהבתי ביותר היו הרשימות שהגיבורה מנהלת. ולכן, הרשומה הזו מתקיימת בצורת רשימה. צ'יזי ככל שיהיה, ככה אני פותחת את ספטמבר. ואם כבר באווירת ספטמבר אני גאה להציג:

דברים שלא סיימתי ואולי הגיע הזמן לסיים

1. העונה האחרונה של מד-מן

לאורך כל שנה ד' היא היתה הפרס שיגיע בסוף הלימודים. לא להאמין אבל עדיין לא הגעתי אליה. אולי ביום כיפור.

2. הפיל-פילון הסרוג שלי

אני ממש מקווה שהוא יסתיים לפני שהתינוק של ניצוש ייוולד (אופס - נהרסה ההפתעה)

3. הביוגרפיה של בואי
לא תאמינו אבל אני עדיין בקיץ 1984. פאדיחות.

4. לסדר את הספרים לפי צבע
ולגלות כמה קלאסיקות שלא זכרתי שקיימות אצלי על המדפים

5. לארגן את ארון הבגדים
או במילים אחרות, למצוא כוחות להיפרד מכל אותם סמרטוטים שתופסים נדלן יקר כבר שנים.

את הרשימה כתבתי כבר אתמול וחשבתי שזה יהיה פוסט קצר עם רשימה משעשעת וקצת תמונות. ואז נתקלתי בפוסט באינסטוש שאשכרה אילץ אותי לגשת ולארגן את ארון הבגדים שלי. ממש ככה. בשעה 23:30 בלילה.

אמנם יש לי יותר מ-37 פריטים בקולקציית הקפסולה שלי, אבל אני מניחה שיש לנו לפחות עוד חודשיים של קיץ מסוים. באותה נשימה - נפרדתי מכ-30 פריטים (!) ושיכנתי אותם בשקית של איקאה ליד הדלת. תסכימו איתי שזה כבר צעד נועז. לגבי הנעליים, זה כבר סיפור אחר. אני באמת מאמינה שאני צריכה את כולן, כל עוד הן לא בלויות מדי או בלתי ניתנות לנעילה. בעצם, יש לי איזה זוג אחד כזה. יפה מדי כדי למסור אבל בקושי אפשר לשבת כשהן על הרגליים שלא לדבר על לצעוד. אבל זה באמת מקרה יוצא דופן.

(בתמונה: הרכישה האחרונה מהסייל של סטורי. להגנתי אגיד רק שאני באמת ובתמים מאמינה לכיתוב שעל הקופסא)

באופן יחסי, את העונה החמה העברתי כמעט ללא רכישות, אולי זו אפילו העונה "היבשה" ביותר שלי. ההחלטה היתה לקנות מעט וטוב כדי להחליף את המלתחה, לאט ובזהירות, למלתחה מדויקת ומצומצמת כיאה לאדם המבוגר והאחראי שאני, פלוס מתגוררת בדירה קטנה מדי. אל תתבלבלו, אני עדיין משוגעת על אופנה. האמת היא, שהרבה יותר מספק לעבוד קשה ולהצליח לבחור פריט אחד טוב, מאשר להתפרק על כל אותן פיסות פוליאסטר ואלסטין מהקולקציה השבועית בקניון. אגב, זו גם המנטרה לקראת הנסיעה לפריז בעוד חודש. אם אני שוכחת - הזכירו לי בבקשה.

בינתיים, אני צריכה ללמוד להסתדר עם ארבעה זוגות מכנסיים ושש חצאיות (ועוד כ-20 חולצות וכשבע שמלות, שלא הצטלמו כל כך יפה). אחרי שאסיים לטפוח לעצמי על השכם, אני אאלץ להיזכר שבחדר הישן אצל ההורים, יש עוד ארון מלא בגדי חורף וארון מפוצץ בציוד שזקוקים לרענון . אבל זה יחכה כבר לאוקטובר.

***

August in Paris

♪ Paris au mois d'Aout - Charles Aznavour ♪

כשגדלתי בפריז סיגלנו לעצמנו את המנהג המקומי ובכל אוגוסט היינו מסתלקים, כמיטב המסורת הצרפתית, לחופשה ארוכה ומרוחקת. בשנים בהן יצאנו לחופש כבר ביולי, רמחנא לצלן, מצאנו את עצמנו באוגוסט בעיר רפאים, רק אנחנו ותיירים מרגיזים ואף לא צרפתי אחד באופק.

"להיתקע" בעיר באוגוסט היה נחשב בזוי ועצוב. מדי פעם גם היה מפציע גשם (הו גשם!) והיינו מתבאסים שככה אנחנו מבזבזים את הקיץ שלנו ומפנים אצבע מאשימה להורים הגרועים שלנו. אם הייתי פוגשת עכשיו את מאיה החיוורת של 2002, הייתי מכפכפת אותה כהוגן ולוחשת לה שיום יבוא וקיץ גשום בפריז באוגוסט יהיה תמצית הפנטזיה של החיים שלה.

בזמן שכולם מפנטזים על חופשה חלומית או אשכרה טסים אליה, אני מנסה לשמור על שפיות בעיר הלוהטת (לוהטת לא בקטע טוב). מתחשק לי לומר שעוד חודש זה מאחורינו, אבל אני לא טיפשה. זה לא הקיץ הראשון שלי פה. אני יודעת שעד אוקטובר אין עם מי לדבר, רק זיעה ונזלת מזגנים. מה שכן אפשר לעשות, זו רשימה של 5 סיבות למה "אוגוסט בתל אביב זה סביר בהחלט". במילים אחרות, הנה כל מה שחינם או זול, מבדר וממוזג היטב.

1. אחרי שנים של תסכול ממחירי הצגות מופקעים, גיליתי בשמחה שכרטיס ל"הבימה" למחזיקי כרטיס אשראי ויזה עולה 50 שקלים. שמעתם נכון. 50 שקלים לכל ההצגות בכל הימים, מתי שתרצו. בשבוע שעבר צחקנו מול "פאניקה" הנפלאה. והשבוע זה "הקמצן" של מולייר. בילוי מושלם לערבים המהבילים של הקיץ.

via

2. אחת הסיבות היחידות להשתמש במעמד הסטודנט שלי בלי להתפדח, היא מנוי לקולנוע לב. בשבוע שעבר צפינו בסרט הדוקומנטרי היפה והעצוב והקשה על איימי ויינהאוס. הסרט השאיר אצלי מחשבות בראש לעוד ימים רבים. זהו כנראה אחד הביצועים האהובים עליי, אולי עכשיו עוד יותר, אחרי שראיתי שהוא היה לחצ'קון של אופטימיות במהלך חייה. מומלץ!

3. חוף גאולה בשישי בבוקר או חמישי אחרי הצהריים במנטה ריי. מים שקופים עם דגיגים וים של תיירים נצלים להם בניחותא. אנחנו, למדנו לשכור שמשייה וזוג כיסאות ב"חי" שקלים, ישבנו בצל והתענגנו על הגלים. את בגד הים החדש שלי, קניתי בשעות האחרונות לפני הטיסה בעיירת הנופש השיקית סן-סבסטיאן.

4. לקנות את חוט הRIBBON החדש אצל מיכל מ"אחת שסורגת" ולסרוג מול הטלוויזיה במזגן. עכשיו כשהפוף האפור שלי גמור, אני שקועה בהכנת פיל פילון בחוט תכלת, נכון להיום יש כבר ראש וחדק!

אחרי שנתיים של צעיפים ומלבנים אחרים, הופתעתי לגלות עד כמה זה כיף ומספק לעבוד עם הוראות סריגה מדוקדקות.

אספתי עבורכן עוד כמה רעיונות מהממים נוספים והנה ההוראות לסריגת פיל פילון אצל מיכל בבלוג בלינק הזה.

5.  ולסיום, עונת מעברי הדירה בשיאה וזה מאפשר לי ביקורים ליליים באיקאה. אחרי ששבועות אני נמסה (ליטראלי) מול תמונות של קרטיבים באינסטוש, רכשתי כזו מגשית ב-9 שקלים ויצאתי לדרך. באופן כללי אני משוגעת על הבלוג של אפרת, אבל המתכונים לארטיקים שבו אותי. מבטיחה לעדכן בתוצאות.

Via Efrat's Blog

***

Summer Times

♪ Summertime - Billie Holiday ♪

Ido Adan Photography

בשבוע שעבר הצגתי את פרויקט הגמר שלי. ארבע שנים מטורללות, קשות, מרתקות, מתישות, ממלאות, הגיעו לסיומן בארבעים דקות של פרזנטציה וסשן מחיאות כפיים מרגש. אחרי שנים בהן הבלוג קיים והציג שוב ושוב פרויקטים של מעצבים שונים, אני נרגשת לנצל את הפלטפורמה שיצרתי - כדי להציג את הפרויקט שלי.

כבר בתחילת התהליך החלטתי שאני רוצה לעצב נעליים, אבל כאלו המיוצרות בדרך קצת אחרת מהמקובל. אחרי קורס סנדלרות בו יצרתי זוג נעליים בעצמי מא' ועד ת' עוד בברצלונה, וידע בחומרים וטכנולוגיות שליקטתי בקפדנות במהלך התואר, הייתי סקרנית לראות מה קורה אם בוחרים להתחיל את התהליך דווקא עם חומרים וטכנולוגיות מעולם אחר, כאלו שיהיו קרובים במידה מסוימת למלאכת היד של הסנדלרות, אבל שונים מספיק על מנת לתת נקודת מבט חדשה. 

מצאתי נקודות דמיון רבות בין סנדלרות קלאסית ולמינציה בעץ המזוהה עם עיצוב וייצור רהיטי עץ. זו אותה הטכנולוגיה בה ייצרתי את המכוניות בסמסטר א', בה שכבות דקיקות של עץ ודבק מתפתלות בתוך תבנית ומתקבעות לאחר ייבוש בצורה חדשה ומפתיעה. החיבור בין הטכנולוגיות הביא איתו אתגרים אבל גם תגליות מרתקות. התוצרים, מותחים את גבולות המוכר בכל הנוגע לחומרים, טכניקות וחווית שימוש בנעילת נעליים.

אני עוד לא יודעת לאן הפרויקט הזה ייקח אותי, אבל אני שמחה שהוא הפרויקט שחותם את התואר המדהים הזה. 

ועכשיו אני שמחה להזמין אתכם לראות את כל הפרויקטים שלי ושל שאר החברים למחזור. הפתיחה בשבוע הבא, רביעי ה-15/07 ב:19:30. אצלנו בסדנה, בנין 7 - המכון הטכנולוגי בחולון.

ואיך אפשר בלי קרדיט לצלם - תודה לעידו אדן המוכשר על צילומים מושלמים וגיפים מעולים!

***

Freckles

♬ Every Other Freckle - Alt J ♬ 

מחר ימלאו לי 28 אביבים. פתאום 28 כבר לא נשמע כזה מפחיד, אני אולי קצת שמחה שהוא הגיע. בגיל 24, כשהודיעו לי שהתקבלתי ללימודים, חישבתי שאהיה בת 28 כשאסיים. אז זה היה נשמע רחוק ומוזר, היום אני לא יכולה כבר לחכות להתחיל את הפרק הבא.

צירפתי תמונה מהחגיגות בפארק בשנה שעברה. גם כי, אלוהים ישמור איך עברה מהר השנה הזו, ובעיקר כי הפעם החגיגות הגדולות יאלצו לחכות ליולי, עם הגשת הפרויקט. היום בסדנה, החלטנו שמגיע לנו לא פחות משבוע שלם של פיצויים, על כל הלילות והסופ"שים שכילינו ועל כל מה שנאלצנו להקריב על מזבח פרויקט הגמר. הלו"ז יהיה בערך כזה: מסאז', ים, מניקור, טלוויזיה, סיאסטה, ים, שוב מסאז', או משהו בסגנון.

חודש אחרון נותר לסיום, ממש הספרינט של המרתון, ודברים סוף סוף מתחילים להסתדר. מי יודע, אולי עוד תצא פה קולקציית נעליים למרות הכל. התמונות הנוספות הן מעכשיו ממש, יותר נכון מאתמול. מבט על המקום בו אני מבלה את ימיי וכנראה בקרוב גם את לילותיי: חצי שולחן, לוח השראה, אימומים, בדים, אטבים והר של ניסיונות.

שיהיה לכולנו סוף שבוע רגוע ונעים עם קצת חגיגות, משפחה וחברות. אולי אם אסיים את כל המטלות, אקפוץ לים בשבת בבוקר וכל הנמשים על האף סוף סוף יצאו לשחק בשמש. רק אז, אני ארגיש באמת שמאי נגמר והקיץ מתחיל.

***

Six Weeks

♬ Of monsters and men - Six Weeks ♬

שבועיים לתוך חודש מאי והחששות מתחילים להצטבר. שישה שבועות בדיוק נותרו עד ליום ההגשה (!) מה שמשאיר לי בדיוק ארבעה שבועות לסיים לייצר את המיקרו קולקצייה שלי. שלושה אבי טיפוס כבר  יש, אבל עוד כל כך הרבה שאלות נותרו ללא מענה. על פי הלו"ז הקשוח שהצבתי לעצמי (ולא עמדתי בו כמעט בכלל) השבוע שמתחיל מחר נקרא "שבוע הסטיילינג הגדול" ובמהלכו אני צריכה לקבל החלטות סופיות לגבי צבעים, צורות, מגוון חומרים, גדלים של איבקות ועוביים של שרוכים. אם אתם חשים מבולבלים, ברוכים הבאים לחיים שלי!

בין ביקור במפעל סוליות לסשן סקיצות אל תוך הלילה, החלטתי שמותר לי כבר לפנטז על חגיגות יום ההולדת שלי בסוף החודש. אחרי שצמצמתי את מפלס הסמרטוטים בארון, בניתי לי ווישליסט מאופק (ומעט דמיוני) לאביב שהוא כבר קיץ. שבת נעימה לכולם. טיפ לימות השרב הבאים עלינו לרעה - האבטיחים כבר ממש מעולים!

1/ תיק גב בעיצובה של עמית עדיני, חברה, קולגה ואישה הורסת בלי קשר. כנסו לדף הפייסבוק לפרטים נוספים. 

2/ סניקרס אולטימטיביות לאביב בעיר, הבעיה: עולות כמו שלושה זוגות טומ'ס.

3/ חצאית פרחונית מהקולקציה החדשה של Andy Ve Eirn, מבד קליל ונעים, מחמיאה וקוטפת מחמאות. איך אני יודעת? כי כבר רכשתי אותה מבעוד מועד, בחצי מחיר. איך? כי יש לי יומהולדת וחברי מועדון בוחרים פריט בחצי מחיר בחודש יום ההולדת. הו יא!

4/ מנורות תלויות של Muuto יקרות ומושלמות. או כל דבר אחר מליין האביזרים שלהם, כולם יקרים ומושלים. יום אחד אולי.

5/ ספר העיצוב המופלא של Kenya Hara / Designing design - אמזון מבקשים עליו מחיר מופקע של 45$ לפני משלוח. 

6/ צמיד של שני יעקובי שמופיע באתר כ"אזל מהמלאי" כבר חודש. 

***

Up on the roof

♬ The Drifters - Up on the roof ♬

כבר כמה שנים שזה מדגדג לי בבטן, אבל רק בחודשים האחרונים אני יודעת לתת לזה שם. זה התחיל עם הרצון לבשל ולאפות, דברים שלא העליתי בדעתי להכין לבד מרוטב פסטו וטפנד זיתים ועד כיכרות לחם מקמח מלא. הרצון לשלוט במה שנכנס לי לפה משולב עם תחושת הסיפוק על כך שיצרתי משהו איכותי וטעים לבד, מאפס, הוא לא יאומן. אח"כ קראתי קצת וגיליתי שאני לא לבד. לטרנד הזה קוראים " תנועת ההאטה" (Slow movement) המגיעה כקונטרה לחיים המהירים והסינטתים שאנו חיים. במקום מזון מהיר -מזון "איטי" מחומרי גלם איכותיים שבושלו תחת ידינו. במקום אופנה מהירה של רשתות מסין, אופנה מקומית של מעצבים צעירים. בגדול, מדובר באנשים שהבינו שם רוצים להאט קצת את הקצב, כדי לפנות מקום לתחביבים, למשפחה, לזוגיות ובאופן כללי - לטובת העלאת איכות החיים. את מי שזה מסקרן אני ממליצה לקרוא קצת יותר באתר הישראלי של התנועה. אני לא מטיפה לשנות סדרי עולם, אבל מצאתי שגם אני רוצה להאט טיפונת את הקצב. אני רוצה להצליח למצוא זמן פנוי ולנצל את הזמן הזה בדברים הקטנים בחיים שיכולים לעשות לי כל כך הרבה טוב.

אז ברוח הדברים, עשיתי סדר בארון ופיניתי שתי שקיות אשפה עצומות מלאות כל טוב. הייתי קשה עם עצמי. כל מה שלא לבשתי בקיץ הקודם ובזה שלפניו - נכנס לשקית. הפצתי את הבשורה ותוך כמה ימים היתה לנו קהילה קטנה של בחורות מלאות סטייל שרוצות לפנות מקום בארון, לטובת דברים חדשים/ישנים ועל הדרך לעשות מעשה טוב.

מצאנו את הלוקיישן המושלם, על הגג של ניבי ביפו. פזרנו בגדים, קטפנו פירות, מזגנו אלכוהול והשלמנו עם מוזיקה טובה ושקיעה. כל השקיות עם הבגדים שלא מצאו בית חדש,הועברו לתרומה בין כמה עמותות בעיר. אני חזרתי הביתה עם 3 פריטים בלבד ואני מאושרת שכמעט כל הבגדים שלי אומצו ע"י חברות וחברות של חברות. בהחלט קארמה טובה לשבוע חדש. ועכשיו אני חייבת להתארגן מהר, מחכים לי בהקרנה של דוקאביב בנמל (תל אביב). שבוע מעולה לכולם!

Wearing: Top: Andy ve Eirn // Skirt: Note // Earrings: Danielle Keller // Shades: Spitfire

קינוחים מושלמים באדיבות קינוחה

 

***

Something Good

♬ Alt j - Something Good ♬

החופש הגדול, הלא מאוד חופשי ובטח שלא מספיק גדול, עשה לי בכל זאת טוב בכמה מובנים. הבקרים הפנויים אפשרו לי לחזור לתחביבים שנזנחו כמו קריאה, סריגה, בישול והמועדף עליי-נמנום ללא סיבה. עוד מגמה שנבנית לאחרונה היא הרצון להשקיע בעיצוב הדירה. אולי אלו השנים, אבל אני מוצאת שאני מעדיפה להוציא כסף על שדרוגים לבית ולא על עצמי. הנה כמה מבנק המטרות הפרטי שלי לשנה הקרובה.

1. בהמשך לפרויקט 100 הימים השמחים, שנקטע באכזריות עקב מחסור בימים שמחים, גיליתי שהימים היחידים שהיה לי מה לעדכן וממה לשמוח, היו ימים של אוכל מנחם. זה התחיל בגעגוע לברצלונה עם עוגיות הטחינה והפך לאובססיה. התחלתי לעקוב אחרי בלוגי אוכל ישראלים נפלאים שעשו לי חשק לנסות כל פעם דבר חדש. האובססיה הגיעה לכדי טירוף כשהחלטתי שאני זקוקה נואשות למיקסר של KitchenAid. אם אפשר את אחד מהמצולמים, תודה. המטרה | להשיג מתישהו בשנת 2015

Via Pinterest

2. גם לקראת הביקור שלי בפריז בעוד שבועיים (!) אני מפנטזת על דילוג בין חנויות עיצוב הבית וחולמת על מזוודה עמוסה בכל טוב שאינו טקסטיל (לשם שינוי). בעיקר בא לי לחזור עם המון ספרי עיצוב טריים כמו שיש ב-Artazart. נגיד שלושת אלה: על הדפס רשת, הריהוט של הזוג אימס או על המותג הנפלא Freitag. המטרה | לפחות שני ספרים חדשים לאוסף.

3. ואם בספרים ובבישול עסקינן, קפה קאימאק מוציא ספר בישול יפהפה וטעים בעיצובן של שתי חברות טובות טובות, בקמפיין של הדסטארט. על מנת שנוכל ליהנות ממנו אנו זקוקים לעזרתכם ותמיכתכם. לא נשארו הרבה ימים, אש אנא היכנסו ללינק, תמכו, שתפו ואולי אוטוטו יהיה לנו ספר בישול מהמם ביופיו עם מיטב המתכונים של הקאימאק. לחצו כאן לתמיכה באתר הדסטארט. עשו לייק לדף הפייס, מדי פעם מתפרסמים מתכונים מהספר העתידי. המטרה | לבשל את הקוסקוס של הקאימאק בסופ"ש הגשום הראשון

4. לעבוד בחנות פופ-אפ מוצלחת משמעו שביום האחרון, רגע לפני שמקפלים, אני גורפת את כל מה שסימנתי במהלך השבוע. כך יצא שמלבד ביקיני וחולצה של ג'ול, שבטח תראו בהמשך, התחדשתי בזוג כיסי אכסון "פלורה" של רותם בן שלום לאזור העבודה. יש עוד כיס שלישי בשחור שמגיע עם גיר אבל טרם מצא את מקומו. המטרה | לשתול בו עציץ תבלין בלי להרוג אותו.

5. עכשיו כשחזרתי לסרוג ואפילו הצלחתי להכין חצי צעיף בשבוע (תודות לקורס הקיץ המייגע) אני מוכנה לקחת על עצמי את המשימה הבאה. חלום חיי. פיסת שלמות. מוכנים? פוף סרוג ענק לסלון. מצאתי כבר דוגמאות שאני יודעת להתמודד איתן ברחבי הרשת, עכשיו כל שנותר הוא למצוא את חוטי הטריקו/צמר באפור או בצהוב הנכון ולהתחיל במלאכה. המטרה | עד תחילת סמסטר ב' יש לי איפה להיזרק בשעות המנוחה.

6. ולסיום, אם מישהו שומע, אני תמיד אשמח לעוד מגירות ישנות, להוסיף לקיר המגירות בסלון. אמא חזרה מפריז לפני חודש והביאה איתה קצת קשקושים שמצאו גם הם את מקומם על המדפים, כמו קליפס האייפל האגדי והבובה הסגולה ההזויה שמצפצפת כשלוחצים עליה. ככה זה נראה בינתיים.

***

Experiencing | עולמו המופלא של גיא גיל

 ♪ Dexys midnight runners - Come on Eileen ♪ 

Top: The Kooples // Skirt: American Vintage // Necklace c/o Guy Gil // Heels: KG

בשבוע האחרון לפני שנסעתי לברצלונה, הגשמתי חלום קטן והשתתפתי בהפקת אופנה בפעם הראשונה. בהחלט מביך עבור בלוגרית בעלת ותק של שנתיים וחצי, אבל כנראה שעד כה לא הרגשתי מוכנה. זה אולי נשמע כמו בדיחה אבל אני באמת חושבת שאני לא מאוד פוטוגנית ותמיד פחדתי שלא אדע מה לעשות מול המצלמה ברגע האמת ושאביך את עצמי מול הצלם.

כל זה השתנה כשגיא גיל פנה אליי לפני כחודשיים עם הרעיון להפקה של "מלך הבלוגרים" או יותר נכון מלך הבלוגריות. אולי היתה זו העובדה שידעתי שאני אוטוטו מסתלקת ושהבושה לא תעקוב אחריי לברצלונה, אבל הפעם החלטתי שאני משתחררת ונהנית.

את גיא גיל ואת עולמו המופלא אני מכירה עוד מימי "מרלין אהובתי" העליזים, חנות היד שניה האהובה עליי בעיר (ז"ל). תמיד התפעלתי מהתצוגה המרגשת של התכשיטים הצבעוניים, כל ביקור אצלו הוא כמו קפיצה לדיסנילנד. השילובים של הצורות והצבעים תמיד נראו לי נועזים מדי לסגנון שלי והסתכלתי בקנאה עצורה על חברותיי שהיטיבו לשלב את הממתקים במלתחה שלהן. במשך חודשים דיברנו על הפקה משותפת וכל הזמן הזה חלמתי על היום שבו תכשיט של גיא יהיה שלי.

A week before I headed to Barcelona, I got the chance to be a part of a Blogger's photoshoot for the first time. Guy Gil's jewelry were always a fantasy of mine and when he asked me to join the project I could not hide my excitment. We each chose a necklace from his handmade candy-like collection and created a look that matches. We then met on a sunny day for a fun and relaxed shoot in the heart of Tel Aviv. I got the chance to keep the necklace and spend a great morning with my blogger friends. 

הרעיון היה פשוט וגאוני. כל בלוגרית בוחרת שרשרת מהאוסף הבלתי יאומן (המתחדש השכם והערב) של גיא ומתאימה אותה לאאוטפיט שהיא בונה מהמלתחה הפרטית שלה. היה לי קשה נורא לבחור אז החלטתי לצאת מנקודת הנחה שאני לובשת את החצאית הירוקה החדשה שנקנתה בניס ומשם ממשיכה. בחרתי שרשרת שמורכבת מחלק אחד מרכזי, עמוס, צבעוני ומשמח. ביום שמש בהיר נפגשנו בדירה תל אביבית טיפוסית, לאיפור, שיער ונשנושי דוגמניות קלאסיים - וכמובן לצילומים. היה מדהים לגלות איך כל אחת מצאה שרשרת שמתאימה בול לסגנון שלה ושילבה אותה בצורה מתוחכמת עם הלבוש. אולי זה כי אנחנו כבר חברות ואולי זה כי נראינו נהדר והרגשנו מהממות, אבל פשוט כולנו היינו במצב רוח מצוין וזרמנו עם הצלם והקונספט, סטייל סקס והעיר הגדולה. עשינו שטויות מול המצלמה שאף דוגמנית לא היתה מעזה לעשות במשך שעתיים ומיהרנו לחזור כל אחת לחיים הרגילים שלה, כאילו כלום לא היה. 

משמאל לימין: רוני, נגה, גיא, אוליה ואנוכי

*תודה גדולה לגיא על בוקר של כיף אדיר עם הבנות האהובות עליי ועל שזכיתי לקחת את השרשרת שלי הביתה בסופו.

איפור: פז רייכרט (המקסימה!) לסטודיו עדה לזורג

צילום: גיא חמוי (Guy Hamoy)

סטיילינג: חולצה The Kooples // חצאית American Vintage // סנדלי עקב KG 

שרשרת: באדיבות גיא גיל (רח' שינקין 34תל אביב או במרמלדה )

***

Naughty Girl

אם יש משהו שיכול להוציא אותי משלוותי, הוא בזבוז זמן בכל הנוגע לסידורים. אני בעיקר שונאת סידורים בהרצליה. השיפוץ החדש של מרכז העיר גורר כל כך הרבה עגמת נפש ועצבים בניסיון להגיע, להחנות ולהסתובב שלרוב אני פשוט מעדיפה ללכת לעבודה ולספוג קנסות של ביטוח לאומי, מאשר לטפל בענייניי בעיר הולדתי.

כמובן שגם הבוקר חצי מהסידורים שלי נדפקו בגלל בעיות חנייה, שעות פתיחה בדויות וחוסר במסמכים מסוימים, לא היתה לי ברירה אלא לצעוד במרץ אל נקודת האור ברחוב סוקולוב - אילן הספר שלי.

עוד שנה חלפה לה ואחרי הרהורים רבים החלטתי שהגיע הזמן לקצץ. ביקשתי משהו שמח ומיוחד לקראת הנסיעה לברצלונה הקוסמופוליטית וקיבלתי תספורת קלילה ומרעננת אבל משהו היה חסר. כמובן שכשרוב הקליינטיות הקבועות צריכות רק גוונים, שורשים או פן משמים, כשאני מגיעה הוא יוצא מגדרו וגם קצת מאיפוס. אופסי. התוצאה לפניכם.

Essie Summer 2013: Naughty nautical // Rock the boat

בלי לשים לב, או בכוונה תחילה של אילן, הקצוות הטורקיזים שלי מתאימים בול ללק החדש שעל ידיי. לאחר המון חודשים של בצורת מוצרים, קיבלתי בדואר ערכת מניקור קיצית מתנת אססי. הערכה מכילה ערכת מניקור/פדיקור מוקטנת, את הטורקיז הלוהט של הקיץ Naughty Nautical ולצידו התכלת הלא כל כך נאיבי Rock the boat.

*אגב, לכבוד ראש השנה אססי מחלקת את ערכת המניקור/פדיקור שבתמונה ברכישת שני מוצרים של המותג - שווה!

 wearing H&M top // Asos sandals and shorts
Vintage Gucci bag // rings c/o galisfly

***