יום רביעי, 29 ביולי 2015

Slow and steady


1. לימודי עיצוב
קצת כמו הביצה והתרנגולת, אני לא יכולה לומר בוודאות איך ולמה זה התחיל. אני מאמינה שזה שילוב מסוכן של חיים סטודנטיאליים מצומצמים בכלליות עם לימודי עיצוב בפרט, הטומנים בחובם מודעות גבוהה לחברה ואחריות לסביבה.
לאט לאט ואז מהר מהר, מצאתי את עצמי מזדהה עם מגמה מרתקת שהולכת ותופסת תאוצה, תנועת ההאטה. למגמה הזו יש גוונים שונים. היא מושפעת מכל תחומי החיים ויותר מהכול, היא מבקשת להשפיע על האופן בו אנו חיים את חיינו, החל מהדרך בה אנו צורכים מזון או בגדים ועד התחביבים שלנו.

2. תנועת ההאטה
התנועה, עליה תוכלו לקרוא בהרחבה באתר הישראלי, מציעה לנו בנימוס, להאט את הקצב. השאיפה לחזור לימים פשוטים יותר, מתבטאת ברצון לחזור לעשות בעצמנו את מה שחשוב לנו, כקונטרה לחיים המהירים והסינתטיים שהעידן הנוכחי מציע. אגב, מאמר נפלא שקראתי השבוע, קובע שזה לא רע כל כך ואולי אפילו די טוב, לפתח תחביבים יצרניים כמו סריגה, הכנת פסטה וגינון. מסתבר שעבודה פיזית מתונה ומעט מונוטונית יכולה למנוע דיכאון וחרדה שמכרסמים בחברה שלנו מאז הפסקנו לעבוד בעבודות פיזיות במאה הקודמת.

נוגד הדיכאון הפרטי שלי בדרך לסיומו - יאיי!
3. מגזין KINFOLK
את המגזין KINFOLK התחלתי להזמין ולקרוא דווקא בעקבות האינסטגראם של אביטל ולץ הלוא היא LILILOFT. עוד לפני שיצא לי לדפדף, להרגיש את הכריכה ולהריח את הדפים, ידעתי שזה מגזין להתאהב בו. מאז, אני מזמינה /מתחננת למבקרים מחו"ל רנדומליים שירכשו עבורי, בכל פעם שיוצא גיליון חדש.
הגיליונות יוצאים כארבע פעמים בשנה, בהתאם לעונות השנה ובכל אחד נושא המלווה אותנו דרך אמנות, עיצוב, אוכל ואנשים.

4. קיץ ו-ESSENTIALISM
גיליון הקיץ, הוקדש לאסנשיאליזם ESSENTIALISM, אלו שבחרו להשאיר בחייהם רק את מה שחיוני להם. חיוני הוא כמובן מונח מופשט ונתון לפרשנות, אבל עצם החלוקה לחיוני ולא-חיוני משכה אותי במיוחד להתחיל דווקא בכתבות הצבע ולא בפרסומות לאופנה או מתכונים לקוקטיילים.

טעימה מהגיליון האחרון

5. הבלוג
כבר מעל 4 שנים שאני כותבת בהתמדה (לרוב) את הגיגיי ומשתפת את מעשיי. משמח ומפתיע לגלות שרבים עוד שמחים לשמוע מה יש לי לומר. הבלוג, כמוני, השתנה המון בשנים בהן למדתי עיצוב והפך למקום שונה לחלוטין ממה שהיה בתחילה. זהו עדיין בלוג על עיצוב ואופנה אבל יש פה פחות בגדים, כי יש לי הרבה פחות בגדים. את כל מה שלא החמיא לי נתתי ואת המלאי אני משתדלת לחדש רק כשאני רואה משהו פשוט ומיוחד ואם אפשר שיהיה של מעצב מקומי. 

אני מאחלת לכולנו שנפסיק לרדוף אחרי הכלום הזה שאנחנו רודפים אחריו (קידום בעבודה, דירה טובה יותר, אוטו חדש יותר או אחרים) ונתחיל לפנות זמן לדברים הקטנים שעושים אותנו מאושרים, כי הם בדרך כלל באמת קטנים. שיהיה המשך שבוע מצוין. לכו לים, זה נעים, חינם והמדוזות כבר לא שם.

זיכרון מתוק מבילבאו

***


יום רביעי, 22 ביולי 2015

Bilbao on my mind



השבוע התעוררתי באחד הימים והבנתי שהכול כבר קרה. כל מה שציפיתי לו או חששתי ממנו, כבר מאחוריי: הגשת פרויקט הגמר, הקמת התערוכה, מסיבת העיתונאים, הפתיחה המרגשת ואפילו הביקור שלנו בבילבאו בין לבין - קרו כבר. רגע לפני שפרצתי בבכי, הבנתי שזה בסך הכל אומר שאני צריכה רשימה חדשה של דברים לצפות להם. (כמו ההופעה של Suede בחמישי הבא)

בחזרה לבילבאו. כן BILBAO !
אי שם באפריל, כשעננת פרויקט הגמר טשטשה אותנו החלטנו שאנחנו חייבות אור בקצה המנהרה. אחרי שרוק ווכטר שבר את ליבנו עם תאריך לא מתאים, כרטסנו לעצמנו הלוך חזור לבילבאו שבספרד. פסטיבל הBBK (שמעולם לא שמענו עליו) הבטיח שלושה ימים של הופעות, טבע, בירה ושמש בלי הגבלה וזה בדיוק מה שהיינו צריכות שיבטיחו לנו.


Alt J

 Going crazy just before Of Monsters and Men - my favorite


זה לא היה קל, זו בטח לא היתה חופשה של מנוחה. אתר הקמפינג ממוקם על גבעה עם נוף מושלם אבל עדיין גבעה שצריך לטפס אליה. ההופעות, התקיימו בגבעה אחרת והמוזיקה התנגנה עד הזריחה. כיאה לישראליות שאנחנו ניצלנו כל אטרקציה שהצלחנו לדחוס לארבעה ימים וחצי. על לישון לא היה בכלל מה לדבר, בזבוז זמן מוחלט. בזמן שכל האירופאים עוד התהפכו בשק השינה עם הנגאובר או צחצחו שיניים עם בירה, אנחנו כבר היינו ברחובות העיר, גומעות בשקיקה כל טיפת חו"ל שאפשר: ממוזיאון הגוגנהיים וגלידת אמורינו דרך חנויות מעוצבות ובתי קפה מתוקים.







ביום ראשון, התעוררנו לבוקר אפרורי ופירקנו את האוהל בגשם. כשירדנו מההר אל העיר השמיים התבהרו והחלטנו לנסוע לסן סבסטיאן, עיירת חוף יפהפייה. אחרי סופ"ש עמוס ועם שרירים תפוסים היו לנו סופסוף כמה שעות להאט את הקצב לפני החזרה לשגרה בתל אביב. טיילנו בעצלתיים בסמטאות, אכלנו פינצ'וס ושתינו בירה, ישבנו על ספסל וליקקנו גלידה ואפילו הצטלמנו כשמאחורינו מפרץ מלא יאכטות - כמו תיירות אמתיות. תודה בילבאו, היית טובה אלינו.

The "gang" - Dana, Adi, Nivi and I


Beautiful Nivi - the master behind the camera

***

יום שלישי, 7 ביולי 2015

Summer Times


Ido Adan Photography
בשבוע שעבר הצגתי את פרויקט הגמר שלי. ארבע שנים מטורללות, קשות, מרתקות, מתישות, ממלאות, הגיעו לסיומן בארבעים דקות של פרזנטציה וסשן מחיאות כפיים מרגש. אחרי שנים בהן הבלוג קיים והציג שוב ושוב פרויקטים של מעצבים שונים, אני נרגשת לנצל את הפלטפורמה שיצרתי - כדי להציג את הפרויקט שלי.



כבר בתחילת התהליך החלטתי שאני רוצה לעצב נעליים, אבל כאלו המיוצרות בדרך קצת אחרת מהמקובל. אחרי קורס סנדלרות בו יצרתי זוג נעליים בעצמי מא' ועד ת' עוד בברצלונה, וידע בחומרים וטכנולוגיות שליקטתי בקפדנות במהלך התואר, הייתי סקרנית לראות מה קורה אם בוחרים להתחיל את התהליך דווקא עם חומרים וטכנולוגיות מעולם אחר, כאלו שיהיו קרובים במידה מסוימת למלאכת היד של הסנדלרות, אבל שונים מספיק על מנת לתת נקודת מבט חדשה. 


מצאתי נקודות דמיון רבות בין סנדלרות קלאסית ולמינציה בעץ המזוהה עם עיצוב וייצור רהיטי עץ. זו אותה הטכנולוגיה בה ייצרתי את המכוניות בסמסטר א', בה שכבות דקיקות של עץ ודבק מתפתלות בתוך תבנית ומתקבעות לאחר ייבוש בצורה חדשה ומפתיעה. החיבור בין הטכנולוגיות הביא איתו אתגרים אבל גם תגליות מרתקות. התוצרים, מותחים את גבולות המוכר בכל הנוגע לחומרים, טכניקות וחווית שימוש בנעילת נעליים.


אני עוד לא יודעת לאן הפרויקט הזה ייקח אותי, אבל אני שמחה שהוא הפרויקט שחותם את התואר המדהים הזה. 

ועכשיו אני שמחה להזמין אתכם לראות את כל הפרויקטים שלי ושל שאר החברים למחזור. הפתיחה בשבוע הבא, רביעי ה-15/07 ב:19:30. אצלנו בסדנה, בנין 7 - המכון הטכנולוגי בחולון.



ואיך אפשר בלי קרדיט לצלם - תודה לעידו אדן המוכשר על צילומים מושלמים וגיפים מעולים!

***
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...