יום רביעי, 30 במאי 2012

Birthday girl




אני כותבת לכם היום ממרום גילי החדש, הלוא הוא 25 (!) כשפסטיבל יום ההולדת עדיין לא תם וזה מזה כיף לי.
בין דרינקים עם חברות וארוחות עם המשפחה, קיבלתי המון אהבה ואיחולים (גם מעוברי אורח רנדומליים בסדנא אגב) אז קודם כל תודה לכל המאחלים, עשיתם לי המון טוב. היו גם הרבה הצלחות בתחום המתנות, בעיקר דברים שהייתי צריכה ולא התחשק לי לקנות לעצמי: כיסוי ללפטופ, עכבר מדליק שיקל על העבודה והכי חשוב זוג סנדלים חדשים של אירגולאר צ'ויס שבוודאי יככבו פה בהמשך. 
ביום ראשון, קפצנו ליפו העתיקה לטיול בסמטאות ובנמל, סעדנו את ליבנו אצל "יועזר" ונרגענו קצת לפני החזרה לשגרה. עכשיו כבר יום רביעי ואוטוטו שוב סוף שבוע, תחזיקו מעמד ונשיקות בינתיים.

So I'm writing to you today at the age of 25 (!) and my brithday festival isn;t over - hurray. I had a great day yesterday with family dinner and drinks with my girls, in between I got so much love and wishes so thank you all! I had a few gifts already, great ones actually: a cover for my new laptop and a matching mouse and the best of all, new Irregular Choice sandals that will star soon.
Sunday was a holiday so we spent it in old Jaffa and walked to the port. We had lunch at =one of the best places in Tel Aviv called "Yoezer bar" and had such a great meal.
It's Wednesday and the weekend is close now, take it easy xx.






I'm wearing : S wear top // H&M pijamas pants
Sandals Andre (old) // Vintage bag and necklace // Diior shades



Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

A+

יום ראשון, 27 במאי 2012

Holiday weekend



שוב היעלמות לא אופיינית. או שאולי אם זה חוזר על עצמו זה כבר אופייני? שבועיים אחרונים לסמסטר, איזי האיזיפארק הענק עדיין לא עושה סימנים של התפתחות, ניסיונות בקרמל נמסו ולא נמצא להם תחליף, לא פרסמתי כבר שבוע ואני מוצאת את עצמי חולמת על ניין טו פייב נטול דאגות.
סוף השבוע הזה היווה נקודת מפנה. כבר שבועות שלא ביליתי עם חברות / אכלתי במסעדה טובה / ישנתי עד מאוחר ועד כה חמישי-שישי-שבת-ראשון האלו עונים על כל הציפיות. זהו גם יום ראשון הראשון מאז חנוכה שאין לי הגשה מעיקה - הללויה.
בעיקרון, נורתה יריית הפתיחה לשבוע היומולדת שלי. היות ואני והבחור זכינו לתאריכים כמעט חופפים, יוצא שכל שנה זה כמעט קרנבל, מדלגים בין ההורים של שנינו ונושפים על מלא נרות, זוכים להמון מתנות והכי חשוב יש תירוץ לעשות כל מיני דברים מוגזמים כי הרי זה של שנינו וזה מתחלק.

I dissapeared again, I'm sorry. I have only 2 weeks left until school is over but I'm fully booked with works. This long holiday weekend was exactly what I needed to go out, see friends and sleep until noon. My Birthdy week is officialy on and since me and him share almost the same date of birth, we always celebrate together and it's almost a festival. So here are a few snapshots I took this last thursday-friday-saturday. xx

 First birthday gifts yay

אז בחמישי בערב, קפצנו לירושלים לחנוכת בית ומפגש פסגה נדיר של בנות החמ"ל שהיה מרגש, מצחיק עד דמעות ונורא
נורא טעים.

It started on Thursday evening at a dinner party with my dear old friends in Jerusalem. Fruit fondue-delicious!


 בשישי בצהרים עצירה קטנה בטי-מרקט בהרצליה שניה לפני שמקפלים העלתה ברשת שני פריטים חדשים לארון הקיץ במחיר מגוחך של 150 ש"ח לחצאית פליסה ארוכה שחיפשתי יובלות וחולצה מכופתרת דקיקה.

On friday, I found a great plise skirt and a button down shirt at an annual T-shirt fair for a rediculous price.




בשבת התעוררנו בשעה השערורייתית 11:40 (!) והתבטלנו עד ארוחת החג אצל ההורים שלי. בערב, כחלק מפסטיבל יום ההולדת המשותף שלי ושל הבחור, לקחתי אותו להופעה של אסף אבידן בבארבי. אחחח כמה שאני אוהבת את ההופעות של ההורס הזה, איך שהוא עולה על הבמה (בחליפת ג'ינס כחולה אגב) ופותח את הפה, כל הבחורות נמסות. ההרכב החדש שכולל מתופף ושלוש בחורות מהממות שעושות לו קולות, קלידים, צ'לו ועוד צלילים מדליקים - היה מפתיע וזכינו לכמה ביצועים של "שלאגרים" כדבריו לצד טעימות מהאלבום החדש שטרם יצא. בקיצור, תענוג!

On Saturday, we overslept like old times and did nothing till the festive dinner. After dinner I took my other half to Asaf Avidan's new concert, a success! His voice is so unusual, you must hear it to believe.


זה הכל לבינתים, משאירה אתכם עם טעימות מאינסטגראם ומבטיחה לעדכן בהמשך לגבי מה שצפוי לי בהמשך השבוע, יאי יומולדת כמה כיף!



Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

A+



יום שבת, 19 במאי 2012

filling up my creative well


אחרי שהרגשתי שהבאר היצירתית שלי מתחילה להתייבש, הגיע השבוע הנוכחי והוא כלל שני סרטים מעוררי השראה כל אחד בדרכו וגיחה קצרה לגלריה פריסקופ. בין לבין היה עליי להתחיל לחשוב כמעצבת ולעצב כפיות או כלים ייעודיים לסוכר, עשויים מסוכר או בהשראתו. אין צורך להמשיך לפרט רק אומר שהבית שלי מריח מקרמל שרוף מזה 10 ימים והממ"ד מלא ניירות אפייה עם תוצרים דביקים בשלבי המסה שונים. (אמא אני אוהבת אותך, בבקשה אל תזרקי אותי מהבית עדיין)

I recently felt as if I'm running out of ideas and my creative well is drying out. This past week was finally full of culture: two movies and one quick peek in a design gallery. In between all of the above I had a new assignment that has to do with design, at last! I had to design teaspoons or conseptual tools inspired/made of sugar, so my house smells now like burnt caramel.

הסרט הראשון שראיתי היה קצר משציפיתי אך מספק ומנחם: מלאכה מהלב היה חלק מפסטיבל דוקאביב ובאדיבות ספי היקרה. הסרט מספק הצצה ליום עבודה בבית המלאכה המופלא של בית האופנה/ אוכפים הוותיק הרמס (HERMES)אי  שם בצרפת. נורא מעודד לראות מצד אחד שלא הכל אבוד וישנם מקומות בעולמנו הקר שעוד שומרים על מסורת עבודת יד עתיקה ("ארטיזנל" ) ומצד שני את תחושות השליחות והסיפוק מעבודתם של כל אחד ואחת מברי המזל בפס הייצור. אני חושבת שחייכתי לאורך כל הסרט כמו ילדה קטנה בהופעת "דיסני על הקרח". 

The first movie I watched was "hearts and crafts" that enters the magical factory of Hermes in France. I was thrilled to watch those lucky craft men and women that have this beautiful job and how they are gratefull.



בשני בערב ראיתי את הסרט הצרפתי "חיים של אישה אחרת". כל שאוכל לספר עליו הוא שהוא צרפתי, משחקת שם ז'ולייט בינוש והחמוד ההוא מ"אמלי", הוא מתרחש בפאריז בבית שצופה אל האייפל. מבחינתי זה מספיק כדי להיות ראוי אבל בכנות העלילה לא ממש משכנעת והוא טיפה הזוי. לשיקולכם.

The second film is a french film "another woman's life", a bit weird I have to say but hey it happends in Paris and Juliette Binouch is a star, so it was worth it.


לא זו לא ניו יורק, וכן הוא היה אצלנו קודם. (חיים של אישה אחרת)
בשישי בבוקר, כחלק ממסורת חדשה "שישי תרבות ואלכוהול" פגשתי את חברותיי לבראנץ' חצי מיוזע בבנדיקט. ירדנו על בקבוק שמפניה עם סירופ אפרסק וקיר רויאל ואז דילגנו בהנאה לגלריה פריסקופ. התערוכה החדשה שעלתה בחמישי, של המעצבת דאניה צ'למינסקי. התערוכה נקראת "תיקון 240" (עד ה-16.06) והיא עוסקת בחיבור עם הידיים והאצבעות בפרט. על השולחן היו מפוזרים עשרות אובייקטים מופלאים מסודרים בסדרות, כולם עשויים עץ שנמצא בגינתה ותוסף פליז בתצורות שונות.

Cava on a Friday morning 
 Mended 240

מקווה שעבר על כולם סופשבוע מוצלח. אני ביליתי בדרום הצחיח 24 שעות וחזרתי בזמן לשרוף עוד סוכר להגשה של מחר. שיהיה שבוע טוב ופורה. מקווה שיהיה לי קצת יותר זמן לפרסם השבוע, אולי קצת תמונות מהתקדמותי עם "איזי" האיזיפארק הענק, שרק מהשם הזה שדבק בו מגיע לו פוסט לבד. נשיקות בינתיים.

 Last, I went on Friday morning to a semi-sweaty brunch. we had eggs benedict and drank a whole bottle of Cava with peach sirop. Afterwards we went to "Periscope" gallery shoeing "mended 240" of Dania Chelminseky until 16.06. 
I hope you all had/having a great weekend. I hope this upcoming week will be fruitfull and that I'll have time to post more frequently. xx





wearing an S-wear top // skirt as seen here // bag from Berlin
Nails: "aquamarine" Mavala // vintage jewelery

Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

A+

יום חמישי, 10 במאי 2012

Elegant Concrete


לאחר פוסט רציני ומלא מחשבה (תודה על התגובות המקסימות ומחממות הלב!) ובעיקר אחרי שהבטחתי לעצמי לדבר יותר על עיצוב, הנה פוסט שיביא קצת נחת למי שתוהה מה לעזאזל עושים עם התואר הזה שלי:

בחלל קטן בלובי של בניין 6, בפקולטה לעיצוב יש גלריה עם תערוכות משתנות. ברוב הימים אנחנו חולפים על פני ה"ויטרינה" (זהו שמה ) ממהרים בין השיעורים, לסדנא, לקפיטריה וחוזר חלילה. השבוע התחלפה התערוכה וגילינו להפתעתנו צנצנות שקופות על אדן החלון מלאות אבקות בצבעים שונים, ישר ניצתה בי הסקרנות. בהפסקה כבר עמדו שם כדים, ספסלים, גופי תאורה ושאר הפתעות מעוצבות עשויים כולם מהחומר האהוב עליי - בטון.

לאחר ניסיונות בחומרים רבים ושונים ושימוש בטכנולוגיות פרימיטיביות וחדשניות כאחת, הצליחו בסטודיו ECO לייצר חומר חדש ומרתק ובעיקר לשנות את התפיסה שלנו עם מתן השם המפתיע למותג :"בטון אלגנטי". השם מדויק להפליא, שילוב של אבקת צמנט איכותית עם מקרו מינרלים וסיבים שונים, יצרו חומר חזק, חלק ומבריק, ואם זה לא מספיק הוא גם מתמחזר. יציקות הבטון יוצאות מהתבניות בקלות וללא כל צורך בעיבוד וגימור. עוד מדהים לראות איך הבטון מקבל את הדוגמאות המורכבות שבתבנית בצורה מושלמת וע"י כך מאפשר למעצבים להשתולל עם העיצובים ולפרוץ את גבולות חומרי הבניין.

תוך כדי ששמענו חוויות ואנקדוטות משעשעות מעולם היציקות והבטון, הצלחתי לצלם כמה תמונות בהיפסטמטיק. כמובן שהדבר הכי חשוב שמתפספס הוא האפשרות לגעת, אני בטוחה שטובי כותבי האפליקציות כבר עובדים על זה במרץ... :) סוף שבוע נעים לכולנו.

In a small space in the lobby of Building 6 at the Faculty of Design there's a gallery with changing exhibitions . Most days we walk past it, rushing between classes, workshop, cafeteria and so on. The exhibition was replaced this week and I discovered, transparent jars on the window filled with different powders, honestly curiosity sparked in me.By lunchtime there were, benches, lighting fixtures and other surprises are all shaped in my favorite material -concrete.

After trying many different materials and technologies, managed "studio ECO" to produce new 
and exciting material: Elegant ConcreteBut the name is exceptionally accurate, the use of high quality cement powder with macro minerals and different fibers, helps castings concrete out of the templates without any need for processing and finishing work. Even more amazing to see is how it gets the unique patterns in the template perfectly allowing the designers to go wild with the designs.

While hearing the experiences and amusing anecdotes about concrete and castings, I managed to snap some pictures via Hipstamatic. Of course, the most important thing you miss is the ability to touch, I'm sure the best application creators are working on it as we speek ... :) xx

"my favorite piece is this "pixels bench


Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

יום שלישי, 8 במאי 2012

Lying low

Dear English readers, use the Google translate app to translate this post to your native language. Enjoy!

לאחרונה אני מרגישה שאין לי כל כך מה לומר. אולי זה העומס בלימודים שהופך להיות ממשי, ברמה שאני לא הולכת לישון עכשיו שלושה שבועות כי כל ההגשות חלות באותו השבוע. אולי זה כי החל הקיץ והוא נוטה לייבש לי את הרעיונות והחשק ואין לי אפילו זמן ללכת לים ולתת קונטרה לתחושות האלו. אולי זה כי הבלוג שלי קיים כמעט שנה והוא עדיין לא לגמרי יודע איזה מין בלוג הוא. ואולי זה הפוסט האחרון של לובה שהוציא לי את הרוח מהמפרשים כשהצליחה לומר ב"קול רם" משהו שהרגשתי כבר הרבה זמן שמתרחש (או בעצם לא מספיק מתרחש) בבלוגספירה הקטנטנה שלנו.

הקמתי את הבלוג הזה כי הרגשתי שיש מקום לעוד בלוגים בבלוגספירה, כי הרגשתי שיש לי מה לומר ולהוסיף בתחום האופנה והעיצוב הישראלי, כי היה נדמה לי שזה יגרום לי להישאר עם היד על הדופק בכל מה שקשור לטרנדים בשני העולמות האהובים עליי וגם כי חיפשתי דרך לתרגם את כל המחשבות שרצות לי תדיר בראש למילים וקיוויתי שמישהו איפושהו ישמח לקרוא אותן.

התחלתי כשעל הדגל הדמיוני שלי חרוטים עקרונות של: חידושים בעולם האופנה (ישראל או העולם), סטיילינג אישי שלי, וקורטוב של עיצוב מפה ומשם.

בהתחלה, כמו בהתחלה, אני חושבת שהיחידים שקראו היו בני משפחתי (ורק בגלל שעמדתי על כך שיתנו לי ביקורת). כבר חשבתי שכך זה יישאר, עד שלאט לאט המספרים עלו וכניסות ממקומות שונים בעולם נולדו. בהמשך הגיע האישור שיש קוראים ועם התגובות החיוביות והרבות הבנתי שזה עובד. עם העניין של הקוראים החלו להתעניין גם היח"צ. אני מודה שבתחילה נורא רציתי להיות חלק מהעולם הזה (שקצת רואים בבלוגים בח"ול) בו מרעיפים עלינו מוצרים ומתנות רק כדי שנכתוב עליהם או נצטלם איתם, ובעיקר לקבל כך את האישור שגם אני בלוגרית מוצלחת. מה גם שצריך לזכור שבעולם הטיפוח והאופנה האכזריים, אם אתה לא עומד בקצב של החידושים אתה נשאר בחוץ ומאבד רלוונטיות.

היום אני רואה את הדברים קצת אחרת. אחרי שתי השקות בהן לא מצאתי את מקומי ואף התביישתי מעט שיחשבו מסביב שבאתי גם אני בשביל שקית ההפתעות המטופשת וקומוניקטים אינספור שנשלחים לתיבת המייל שלי עם מוצרים בהם אין לי צורך, הסקתי שזה פשוט לא הסגנון שלי. כמובן שיש כמה חברות אופנה וטיפוח שאני מאוד אשמח לשתף איתן פעולה ואני נהנית לעקוב אחרי חידושים ואף לנסות אותם ולכן מדי פעם יהיו פה ביקורות על מוצרים (כרגיל עם גילוי נאות והרבה כנות). אבל אם להיות כנה, אני חושבת שצריך לפעמים לחזור למקורות ולהתמקד במה שיודעים לעשות הכי טוב. לנסות לחשוב למה הקוראים הגיעו מלכתחילה, מה המקום הייחודי שאני מביאה ולהיצמד אליו. אם כן - שלום, אני מאיה ואני כותבת בלוג עיצוב ואופנה. ייתכן שהעדכונים יהיו פחות תכופים בתקופה הקרובה, אבל האיכות תישמר.

קוראים וקוראות יקרים, סליחה על הבלבול והחפירה, לפעמים זה קורה לי. כמה כיף לי לדעת שיש מי שעוקב אחרי ומתעניין בי ואף משאיר לי הודעות מפרגנות בתגובה ובתיבת המייל. אשמח לשמוע כל דבר העולה על רוחכם בנושא סבוך זה. אחרי הכל, אני כותבת גם קצת בשבילכם...:) המשך שבוע מצוין ובינתיים  הצצה לכמה מציאות חדשות חלקן נתפרו על ידי החייט המוכשר משאריות בדים וחלקן נבררו בקפידה בביגודית ויצ"ו של סביון.(מומלץ!)

10 ש"ח לחולצה, לא תיקחי ?
שאריות בדים ותפר פשוט. סיכה H&M, טבעת Castro


Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

יום שישי, 4 במאי 2012

Don't dream it's over




כמה טוב שבא חודש מאי! לפי התכנונים הנאיביים של תחילת הסמסטר, אי שם בסוף פברואר, מאי מסמל את סוף הסמסטר והוא יהיה חודש נעים וקליל. כמובן שמאי מסמל את סוף הסמסטר אבל הוא טומן בחובו הרבה הגשות מורטות עצבים ומדירות שינה. מה שכן, בסוף חודש מאי חלה יום הולדתי וזו אכן סיבה למסיבה.

הפרויקט הבא שלי לאחר מודל הנשק הנאה, הוא פרויקט הגדלה. בפרויקט האימתני הזה על כל סטודנט שנה א' לבחור מוצר ולהגדילו פי 10 במדויק ובצורה הכי טובה שכן בסוף השנה מתקיימת תערוכה מסורתית ובה יוצגו ההגדלות המוצלחות ביותר. הדגשים היו לבחור מוצר עד 10 ס"מ ומומלץ שיהיה מוצר שמתקשר עם הקהל. במשך שבועות כולנו התחבטנו מה לבחור: מוצר שאנחנו אוהבים ויישאר אצלנו בסלון בגאון? מוצר פשוט יחסית וקל להרכבה? מוצר שניתן להסב אותו לרהיט אחר כך ?והלהיט החדש - מוצר שאפשר לנסות לבקש עבורו מימון או לקוות שהחברה תקנה אותו בסוף התהליך.
ביום שבו היה עלינו להביא 5 אופציות לאישור, שכחתי לגמרי מהעניין ובבוקר פרסתי על השולחן בסדנה את כל מה שהיה לי בתיק או באוטו באותו רגע, דהיינו: ליפסטיק, מסקרה, ערכת תפירה קטנה, קרם ואיזיפארק שנבחר ברוב קולות.
כעת נותר לי לנסות להבין איך לעזאזל אני הולכת לחקות את המוצר ולהגדילו הן טכנית והן כלכלית שכן הכינו אותנו שהפרויקט הזה יעלה כמה מאות עד אלפים.

בינתיים, הגעתי לשבת רגועה בקיבוץ ואני לובשת גופייה של חגית טסה שהתחדשתי בה לקראת יום העצמאות (תודה חגית!) ואת חצאית המקסי המזובלת והנהדרת שלי שלא נס ליחה. שתהיה שבת של שלום ונשיקות.

Thanks got it's May! Not only it marks the almost-end of the semester (I'm so naive!), it is also my birthday month. The next project I'm working on now, and will be my final is called "blow up". Each student chooses a small product and creates a model 10 times bigger of the exact product. I chose a parking device called "Easy parc" and hopefully I will be able to pull it off both technically and financially, as it might be expensive as I heard.
I bought myself this lovely top from Hagit tassa with gifted coupons - Thanks Hagit!-
I'ts going to be a sunny Saturday so have a great weekend xx.






I'm wearing a Hagit Tassa top // maxi skirt also seen here
Cardigan: H&M // sandals: Camper // Nails: Careline 386



Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...