1. לימודי עיצוב
קצת כמו הביצה והתרנגולת, אני לא יכולה לומר בוודאות איך ולמה זה התחיל. אני מאמינה שזה שילוב מסוכן של חיים סטודנטיאליים מצומצמים בכלליות עם לימודי עיצוב בפרט, הטומנים בחובם מודעות גבוהה לחברה ואחריות לסביבה.
לאט לאט ואז מהר מהר, מצאתי את עצמי מזדהה עם מגמה מרתקת שהולכת ותופסת תאוצה, תנועת ההאטה. למגמה הזו יש גוונים שונים. היא מושפעת מכל תחומי החיים ויותר מהכול, היא מבקשת להשפיע על האופן בו אנו חיים את חיינו, החל מהדרך בה אנו צורכים מזון או בגדים ועד התחביבים שלנו.
2. תנועת ההאטה
התנועה, עליה תוכלו לקרוא בהרחבה באתר הישראלי, מציעה לנו בנימוס, להאט את הקצב. השאיפה לחזור לימים פשוטים יותר, מתבטאת ברצון לחזור לעשות בעצמנו את מה שחשוב לנו, כקונטרה לחיים המהירים והסינתטיים שהעידן הנוכחי מציע. אגב, מאמר נפלא שקראתי השבוע, קובע שזה לא רע כל כך ואולי אפילו די טוב, לפתח תחביבים יצרניים כמו סריגה, הכנת פסטה וגינון. מסתבר שעבודה פיזית מתונה ומעט מונוטונית יכולה למנוע דיכאון וחרדה שמכרסמים בחברה שלנו מאז הפסקנו לעבוד בעבודות פיזיות במאה הקודמת.
 |
| נוגד הדיכאון הפרטי שלי בדרך לסיומו - יאיי! |
3. מגזין KINFOLK
את המגזין KINFOLK התחלתי להזמין ולקרוא דווקא בעקבות האינסטגראם של אביטל ולץ הלוא היא LILILOFT. עוד לפני שיצא לי לדפדף, להרגיש את הכריכה ולהריח את הדפים, ידעתי שזה מגזין להתאהב בו. מאז, אני מזמינה /מתחננת למבקרים מחו"ל רנדומליים שירכשו עבורי, בכל פעם שיוצא גיליון חדש.
הגיליונות יוצאים כארבע פעמים בשנה, בהתאם לעונות השנה ובכל אחד נושא המלווה אותנו דרך אמנות, עיצוב, אוכל ואנשים.
4. קיץ ו-ESSENTIALISM
גיליון הקיץ, הוקדש לאסנשיאליזם ESSENTIALISM, אלו שבחרו להשאיר בחייהם רק את מה שחיוני להם. חיוני הוא כמובן מונח מופשט ונתון לפרשנות, אבל עצם החלוקה לחיוני ולא-חיוני משכה אותי במיוחד להתחיל דווקא בכתבות הצבע ולא בפרסומות לאופנה או מתכונים לקוקטיילים.
 |
| טעימה מהגיליון האחרון |
5. הבלוג
כבר מעל 4 שנים שאני כותבת בהתמדה (לרוב) את הגיגיי ומשתפת את מעשיי. משמח ומפתיע לגלות שרבים עוד שמחים לשמוע מה יש לי לומר. הבלוג, כמוני, השתנה המון בשנים בהן למדתי עיצוב והפך למקום שונה לחלוטין ממה שהיה בתחילה. זהו עדיין בלוג על עיצוב ואופנה אבל יש פה פחות בגדים, כי יש לי הרבה פחות בגדים. את כל מה שלא החמיא לי נתתי ואת המלאי אני משתדלת לחדש רק כשאני רואה משהו פשוט ומיוחד ואם אפשר שיהיה של מעצב מקומי.
אני מאחלת לכולנו שנפסיק לרדוף אחרי הכלום הזה שאנחנו רודפים אחריו (קידום בעבודה, דירה טובה יותר, אוטו חדש יותר או אחרים) ונתחיל לפנות זמן לדברים הקטנים שעושים אותנו מאושרים, כי הם בדרך כלל באמת קטנים. שיהיה המשך שבוע מצוין. לכו לים, זה נעים, חינם והמדוזות כבר לא שם.
 |
| זיכרון מתוק מבילבאו |
***
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה