הנה משהו שעוד לא יצא לי לדבר עליו בבלוג כמעט בכלל. שמונה שנים גיל ואני יחד. בעצם קצת יותר. בעיקרון הפסקנו לספור. שנינו נעשים נבוכים בקלות, כך שרומנטיקה ודביקות (בעיקר בפומבי) אינם מושגים שאנחנו יודעים להתמודד איתם. בגדול, אנחנו די מאופקים, אבל יש סרט אחד, שהצליח לשבור אותנו.
"לפני הזריחה" יצא לאקרנים ב95'. הסיפור פשוט: צעיר אמריקאי וצעירה צרפתיה מחליטים לרדת מהרכבת ולטייל בוינה הקסומה עד למועד טיסתו של הבחור לארה"ב בבוקר. הם מטיילים ברחבי העיר ומתאהבים וקובעים להיפגש שוב בעתיד. תשע שנים אחרי עולה לאקרנים" לפני השקיעה". הפעם הם נפגשים "במקרה" בפאריס. הוא מגיע לקדם רומן ספרותי והיא מצטרפת לערב הקראה וחתימות כדי לראות אותו. בלי הרבה ספוילרים - הם מחליטים להתעדכן בזמן שחלף ולבלות כמה שעות עד למועד הטיסה חזרה שלו לארה"ב (גם אתם מזהים מוטיב חוזר?) בשעות הערב.
אני חושבת שראינו את שני הסרטים הללו תריסר פעמים, מתמוגגים מהדיאלוגים ומסיפור האהבה שנרקם לאט לאט לאורך שעה וחצי של טיול בעיר אירופאית. כשרכשנו כרטיסי טיסה לפאריס החלטנו שהפעם אנחנו מתחקים אחריהם. חיפשנו בבלוגים, ניסינו להכין מפה ולבסוף הצלחנו לפענח את רוב המקומות, פרט לפארק אחד לא מזוהה. למזלי, אחי הפריזאי נחלץ לעזרתנו וזיהה ללא בעיה את ה-Viaduc העתיק. מדובר בנתיב מוגבה (כמו הHIghline בניו יורק) עליו נסעה פעם הרכבת וכיום משמש בעיקר את חובבי הג'וגינג בדרכם ליער וינסן.
בבוקר יום ראשון נסענו לתחנת Bastille והתחלנו בחיפושים. טיפסנו במדרגות והתרגשנו לגלות את הפארק מהסרט האהוב עלינו וגם מקום חדש בעיר (שאותה אנחנו מכירים כבר הפוך וישר). היה שם כל מה שקיווינו: מעט אנשים, שמש מאופקת, עצים בשלכת מושלמת והגובה, שסיפק פרספקטיבה חדשה על העיר - עצרנו לצלם אבן דרך ביחסינו.
Wearing: top: Brandy Melville // Jacket: COS // Pants: KILIWATCH // Shoes: Accessoires // shades: Spitfire // Bag: Amit |
נראה לי שבייחוד בימים קשים ועצובים כמו אלו שאנחנו חווים בשבוע האחרון, הסרט הזה יכול לספק עידוד אמיתי. לכל מי שעשיתי חשק, ניתן לצפות בשני הסרטים (לפי הסדר בבקשה!) בצפייה ישירה ולהתענג על סרט כנה, משכנע, קטן, אינדי, מרגש, פשוט וטוב. צירפתי קטע מסצינת הסיום המרגשת, תהנו!
*הערת המחברת: נדרשתי לכתוב גילוי נאות. לפני שנתיים יצא הסרט השלישי. לא רציתי לקלקל אבל אם שרדתם שני סרטים חפשו את "לפני חצות" כדי לקבל קלוז'ר אמיתי.
*הערת המחברת: נדרשתי לכתוב גילוי נאות. לפני שנתיים יצא הסרט השלישי. לא רציתי לקלקל אבל אם שרדתם שני סרטים חפשו את "לפני חצות" כדי לקבל קלוז'ר אמיתי.
***
היי! גם לי יש גיל;) ראית גם את "לפני חצות"?...עוד לא יצא לי (אגב אני פולי, קוראת לא כלכך חדשה ומגיבה חדשה מהיום:))
השבמחקהי פולי! נעים להכיר. תמיד כיף לקרוא תגובות :)
מחקראינו בקולנוע את לפני חצות וקיבלנו את ה"קלוז'ר" שלנו אבל הוא לא מרגש ובתולי כמו הראשונים. היה בו משהו מעט עצוב, פחות אופטימי. אבל שווה.
איזה סיפור מקסים :)
השבמחקאני עוקבת אחרי הבלוג שלך כבר זמן מה, בעיקר אחר ההמלצות הפריזאיות. כעת אני נמצאת בפריז לכמה חודשים, מגשימה חלום ישן. אשמח אם תציצי לבלוג שלי ואם תרצי, תשאירי כמה המלצות שרק מקומיים מכירים ;) ערב טוב!
http://unebaguettefraiche.blogspot.fr/
הי סופיה, תודה על המילים היפות :)
מחקאני תמיד שמחה להמליץ על מקומות שרק מקומיים מכירים. שלחי לי מייל ואשלח לך קצת mayajoffe@gmail.com
מיד מציצה אצלך...סופ"ש נעים!
פוסט מקסים ומרגש שיהיה לכם הרבה אבני דרך יפים כאלה ולעוד הרבה נסיעות מרתקות .
השבמחקזה פשוט מהמם, התמונות, המחשבות והעלים הכתומים על הרצפה עם הנעליים וכמובן הסרטים.
השבמחקלפני שנתיים, כשהייתי עם סיון בפריז, לקחנו דירה ליד הבסטיל והכרנו את הטיילת הגבוהה הזאת. הייתי בטוחה שזה מקום שכולם מכירים, יש לי קצת תמונות משם. בקיץ, אבל שלך ממש מתעלות על זה.
נתראה מחר במשכית :)