Goodbye and good riddance

זהו היום האחרון של שנת 2011 ואני אומרת ברוך שפטרנו. עברה עלינו שנה קשה, יותר קשה מהקודמת? אולי. ואולי לא בהכרח. עברנו תהפוכות, משברים, התרסקויות, אכזבות וכישלונות בכל התחומים, אז אני מציעה ש-2011 תפנה את הכיסא ותיתן צ'אנס ל-2012 להוכיח את עצמה. המלך מת, יחי השנתון החדש.
תמיד יש את הקטע של ההחלטות לשנה החדשה, דברים שאנחנו מתכננים לעשות או להפסיק לעשות כבר כמה שנים וכל שנה שמים ברשימה ומקווים שהפעם יהיה לנו כוח רצון, כסף, זמן או אומץ לעשות.
אני לא אתייפייף כי גם אני מנהלת רשימה כזו בראש כל שנה, אבל מנקה את מצפוני שאין זה משום היותי קרבן אומלל של תרבות סרטי/סדרות הקיטש האמריקאיות (גם זה אבל לא רק) , אלא משום היותי מסודרת ובעלת שאיפות.


אז מה באמת אני מאחלת/דורשת מעצמי לשנת 2012? הרי לכם פילוח לפי תחומים בלי קשר לסדר החשיבות.
1. מאנית חתימות הדרכון: כמו כל שנה בשנים האחרונות ואני מקווה לא לשבות את המסורת, לטוס ליעד חדש על הכדור שטרם ביקרתי בו. 
2. מאנית השפות: כמו בקיץ הקודם, אני מתכננת לצחצח את הגרמנית שלי ולשפר אותה ע"י מגורים וקורס בברלין.
3. פרפקציוניזם אקדמי: לסיים את השנה בהצלחה. בעיקר להוכיח לעצמי שאני יכולה להתמודד עם מטלות הזויות כמו הנוכחיות ועם הסנדא לא פחות מכל בחור חסון אחר. (אני עדיין מחפשת את אותם בחורים חסונים אגב)
4. קלישאות של ברכות יומולדת: אולי זה רק אני אבל כשאני מרגישה ממש ברת מזל (טפו טפו טפו) אני מאחלת לי ולמשפחתי בריאות ואושר. אז בריאות ואושר למשפחתי.
5. משבר אמצע ה-50:  השנה אהיה בת 25, אולי לחלקכם זה נראה מטופש ועדיין מאוד צעיר, אותי זה מלחייייייייץ. מקווה לעבור בשלום את הרף הזה שמסמל עבורי נקודה שבה אני מצפה מעצמי (ואני לא היחידה) שיהיה לי כבר מושג על חיי.
6. בלוגי הקט: סמוך ליום הולדתי יחגוג שנה (!) להיווסדותו. מבטיחה להמשיך לעדכן, לשעשע, להפתיע ולשתף אתכם ברגעים החשובים בחיי, וכמובן מקווה שתמשיכו לעקוב ולקרוא בתמורה.


אז מה אתם מתכננים לשנת 2012? אני מקווה שזו תהיה שנה מלאה הפתעות, הצלחות, חידושים וחוויות. להת' ב-2012!

This is the last day of 2011 and I say good riddance. It has been a difficult year, more difficult than the last? Maybe. And perhaps not necessarily. We had changes, crises, crashes, disappointments and failures in all areas, then I suggest that 2011 step down and give a chance for 2012 to prove itself. The king is dead, long live the new yearbook.There's always this thing about New Year's resolutions, things that we plan to do or decide to stop doing for several years and every year put on the list and hope that this time we will have will power, money, time or courage to do.

So what I wish / demand of myself for 2012? Here's my list:

1. Passport Signatures mania : As every year in recent years and I hope to fly to a new destination I had not yet visited.

2. languages mania : like the previous summer, I plan to polish my German and improve it by living and taking another course in Berlin.

3. Academic perfectionism: finish the year successfully. Mainly to prove to myself that I can deal with weird and difficult tasks.

4. Birthday greetings's cliches: Maybe it's just me but when I feel really lucky  I wish me and my family health and happiness. So health and happiness for my family.

5. Crisis of the half-50: I'm 25 years old this year, maybe for some of you, it looks stupid and still very young, I'm freakinggg ouuttt. Hope I get through this.

6. My baby blog: celebrate its birthday next year (!) I Promise to continue to update, to amuse, surprise and share important moments in my life, and of course hope you will continue to monitor and read in return.
So what do you plan for 2012? I hope this will be a year full of surprises, successes, innovations and experiences. See ya in 2012!

Mom's star shaped butter cookies for a sweet and glamorous year

A+

Oh no

Andrew Bird - Oh no

הימים עוברים ואין לי רגע דל ובעיקר אין לי שעות אור לצלם בהן פוסטים. אני עושה הערב נסיון, בו צילמתי תמונות ספונטניות לחלוטין בהיפסטמטיק. מה שקורה הוא שלפעמים יש לי הברקות של אאוטפיטים במהלך השבוע ואין לי איך ומתי לתעד, אז אשמח לשמוע מה דעתכם כי "דעתכם חשובה לנו".

לפני יומיים ברגע של משבר הסתפרתי, שוב מילת המפתח היא ספונטניות. אני קצת מתחרטת וקצת מרוצה, כמו תמיד אחרי ביקור אצל הספר. גם מסביב הדעות חלוקות, בתור פשרה אני מציעה להתאזר בסבלנות, מספרים ששיער גדל, אז יהיה בסדר עוד ממש מעט. (זה נכון אגב לכל הנושאים שמטרידים אתכם...)

בינתיים, חנוכה כבר מאחורינו ומריחים את סוף הסמסטר. זה אמנם ריח חמוץ של זיעה ביום קיץ, אבל לפחות ככה יודעים שזה מתקרב. מצד שני, סוף השבוע כבר ממש פה אז היי - בוא נתעודד. ובנימה הפכפכה זו, סוף שבוע נהדר לכולם. מבטיחה פוסט אמיתי בשישי או שבת.

The days go by and I hardly find time for photo shoots since the sun is always in a hurry. So as you can see I took some spontaneous picture via from my Hipstamatic and I hope it's ok. Let me know if you like the concept.

I had a low point two days ago and I cut my hair, again, spontaneously. I'm not entirely happy with this change by they say hair grows back and I'm patient so..:)

The semester is almost over, you can almost smell it and the weekend is around the corner, so I wish you a great weekend! Hope you got all kind of great gifts for the holidays and I promise an actual post on Friday or Saturday. xx

vintage knitted sweater from Paris
Skirt: Comptoir de cottoniers also seen here
Sisi tights
Velvet flats: Mellow Yellow
(my favorite green nail polish: Pupa Milano)

Thanks for Leaving a comment       /     liking on facebook           /        following via Bloglovin

A+

Holiday Wishlist

דצמבר עוד מעט מסתיים וזה בדיוק הזמן לפזנטז על פריטים חורפיים חגיגיים. היות ואת דמי החנוכה השארתי בחנות לציוד אמנות היום אחר הצהריים, זה נשאר בגדר לפנטז. כ-מ-ו-ב-ן שאני שמחה שרכשתי כל מיני צבעים, מכחולים, קנבסים ומרקרים להמחשה (יש דבר כזה), אבל בינינו הייתי שמחה לפזר 500 ש"ח על איזה פריט מנצנץ, מטאלי או מוזהב להדלקת נר הבאה. אז ברגע נדיר של עצלות, שנובע מהסופשבוע הארוך שלפני, שוטטתי ברחבי הרשת ודליתי עבורי ועבורכן את האאוטפיט המנצח להדלקת נר/פתיחת המתנות ליד האשוח/חתונה של בן משפחה /בריתה של בת של חברים ועוד ועוד.

היום התעוררתי, כהרגלי בימי חמישי, רצוצה וחסרת מיקוד ובהיתי בארון במשך רבע שעה (במקום ללחוץ נודניק שוב ושוב בפלאפון ולהתעורר בבהלה 9 דקות אחרי) בנסיון להחליט מה ללבוש. כמה מסקנות עלו: הראשונה, יש לי די הרבה בגדים ועוד הרבה קומבינציות למצות. שנייה - עכשיו כשסוגיית הביגוד ב"הולד", אני חושבת שלא יזיקו לי עוד נעליים. שלישית - אני מקווה שהחורף לא בורח כי עוד יש לי כמה פריטים שלא מוצו לחלוטין וזה יהיה חבל לחזור שוב לחולצה וקרדיגן כשהשכמייה הסגולה של סבתא טרם נחנכה (יוקדש לה פוסט בהמשך). רביעית - אכלתי עד כה 2 סופגניות ו-7 לביבות (מיותר לציין שכולן נאכלו באותה הזדמנות) ונראה לי שיש לי מקום לעוד.
אוקיי, מספיק שרינג לפוסט אחד. שיהיה לכולנו סופשבוע א-לה אירופה נהדר ומלא מנוחה, חג שמח ונשיקות.

December is almost over and I find myself fantasizing about some new festive outfits. And since I left  my Holiday money at an art supply store this afternoon, it remains a fantasy. O-f cou-r-se I'm glad I bought all kinds of paints, brushes, canvases and illustration markers (they do exist), but between you and me, I'd like to spend those 100 euro to to buy and amazing sparkly, metallic or gold piece to light the next holiday meal. So at a rare moment of laziness, resulting from the long weekend ahead, I wandered around the net and built the winning choice for me/you to the next candle lighting event / opening presents at Christmas eve/ marriage of family member etc. Have a great Christmas/Hanukah weekend. I hope you get all kind of great gifts..xx

Skirt and blouse: Topshop // boots: The Kooples // hair pins,watch and bag: Asos

 Essie nail polish // Make up palette by Benefit Cosmetics

Spots and Collars

לאחרונה אני מחבבת את מזג האויר במיוחד: הקרירות בשילוב עם השמש המלטפת של החורף מעודדים אותי להעיז ולערבב צבעים, גזרות וטקסטורות שמפתיעים אותי כל פעם מחדש. הנה כמה מסקנות אליהן הגעתי בעקבות האאוטפיט הזה:

1. אני לגמרי מאוהבת בצוארוני "פיטר פן" שמציצים מתחת לסוודר עבה.

2. החלטתי לא לפחד מסוודרים אוברסייז עם חצאיות מתרחבות. אני חושבת שאם החצאית לא ארוכה מדי זה עדיין מחמיא ואפילו מחזק את עקרונות הנוחות והקוליות של סתם זרקתי על עצמי משהו ויצאתי.

3. אני באמת מאמינה שכל בחורה צריכה פריט מנומר אחד לפחות בארון ובמיוחד בחורף הזה שמאופיין בהדפסי חיות. כמובן מומלץ להימנע משילוב הדפסי חיות עם אלמנטים אחרים שעושים רעש: פרווה, נצנצים,פאייטים,עור וכו'. אני מעדיפה לשלב עם צבעים שקטים כמו גווני הפודרה נאיביים ותכשיטים עדינים.

נעלי האוקספורד החדשות שלי- אמנם לא מגף אבל בהחלט מזכרת ראויה מרומא, עונות על הקריטריון הזה.

נ.ב: חייבת לומר עוד מילה אחת על המכירה של אליזבת טיילור השבוע ששברה שיאים והוציאה לי את העיניים. כמה כיף למי שבר מזל מספיק כדי לרכוש פריט מהאוסף האגדי שלה. ובנימה אופטימית זו - שבת שלום ונשיקות.

Lately I'm loving the cool yet sunny weather we are having. I found myself inventing some realy cute mixes this week. Here are my conclusions from this outfit:

1. I'm loving those Peter Pan collars under a knitted sweater.

2. I'm not afraid anymore of mixing oversize sweaters with large skirts. I think that if the skirt isn't too long, it's still flattering and it looks as if it's effortless and of course so comfortable.

3. I'm totaly for a leopard piece in the closet. I prefer it with the naive cream colors and think that it's better not to mix with other "noisy" elements such as: fur, leather, sparkles etc.

Have a great weekend everybody.

Dress: Asos // Knitted sweater from grandma's closet
shoes: from Rome
Vintage Jewelery // Vintage Gucci bag // Dior shades

A+

Mid term Crisis

לפני שהתחלתי ללמוד הבלוג חווה כמה חודשים פוריים ביותר עם פרסומים פעמיים בשבוע לפחות. בזמנו אבא'לה והראש העסקי שלו טען שאני מרגילה את הצופים שלי לצפות לפוסטים כל כמה ימים ושזה יהיה בעוכריי בהמשך כשלא אוכל לספק את הסחורה וקוראים יתייאשו וינטשו.
אני מנגד סנגרתי על הדחפים לפרסם כל עוד יש מה לפרסם וטענתי שכמו היחס שלי לכסף, ככה אני מתייחסת לפרסומים: אני חושבת שאין צורך לחסוך בצורה כפייתית, ישנן תקופות של שפע ובהן אני אפרסם בכל פעם שיש לי מוזה ואייטם כל עוד זה חם. לחילופין כל עוד יש כסף אפשר לפרגן, עד שייגמר.
אז זהו שבאופן מפתיע התיאוריה הזו היא נבואה שהגשימה את עצמה! היחס בין הפרסומים בבלוג לחשבון הבנק שלי עובדים באופן ישיר בזמן האחרון. ככל שאני נשאבת לעולם הסטודנטיאלי, הזמן מתקצר ואין באפשרותי לפרסם באותה תדירות (במקביל אגב לארנקי המתדלדל).


אז אבא'לה החמוד, אני יודעת שבזמנו זלזלתי ברעיון העיסקי שהצעת וכל שאני יכולה לומר הוא: צדקת. אני בטוחה שתקרא שורות אלה ותגיד לי בעונג - "אמרתי לך". ואני ארכין את ראשי בהסכמה אילמת.


אני חווה כרגע סינדרום המוכר בעגה המקצועית כ"משבר אמצע הסמסטר". כן כן יש לי תירוץ רפואי לעובדה שאני לא מעדכנת כמו פעם. אמנם אין לזה תרופה בסל התרופות אבל אני בטוחה שסוף שבוע בקיבוץ בשילוב עם חצאית יד שניה חדשה יעשו את העבודה. המשיכו לעקוב..שיהיה סופ"ש מצוין, להת'.

Before I started school, I used to post at least twice a week. My daddy used to warn me that I am creating high expectations for my readers and that whenever I will no longer have much to say, they will get tired and abandon me. I truely think that there's no need to "save" posts. If I'm in the mood and I have stuff to say, I will publish. 


The thing is, I'm experiencing a Mid term crisis. My day to day life is lacking of time and of course of muse to post. I know it sounds like a lame excuse but it's a well known syndrome...
Hopefully a weekend in the country side and a new vintage skirt will do the magic and I promise to try harder! Ha :)
Have a great weekend, and stay around..

I'm wearing my new vintage skirt from "Lital second hand" // H&M top and tights // Uniqlo cardigan
and my Repetto flats on their official debut

Thank you for Commenting / liking on facebook / following via Bloglovin

A+

Who knows where time goes

Who knows where time goes - Fairport Convention

החודש האחרון גרם לי לבחון מחדש ולהעריך את מושג הזמן. כבר היו לי תקופות לחוצות בחיי הבוגרים אך לזה עוד לא הכינו אותי. כבר חודש שאני סטודנטית ואני לא מתביישת לומר שאני פשוט לא מסתדרת עם עניין הזמן. הוא איכשהו תמיד מצליח להתל בי, הוא תמיד נגמר מהר מדי לפני הגשות ועובר לאט מדי לפני סוף השבוע. אחרי ימים ארוכים ולילות עם שינה מעטה, תיזוזים בין שולחן העבודה, הסדנא וחנויות החומרים, באורך פלא נפל עליי קצת זמן.
בהתחלה לא הייתי בטוחה מה מתרחש, סיימתי את שיעור הבוקר ולכשיצאתי גיליתי שאין לי באמת מה לעשות. בהלה אחזה בי. ניסיתי להיזכר מה שכחתי, לאן אני צריכה לרוץ, מה אני צריכה לקנות, מה לבנות ואז התחוור לי שכרגע אני פנויה.

כשהבנתי שיש לי קצת זמן, מוחי התחיל להתמלא במחשבות - מה כדאי לעשות: קפה עם חברה? יוגה? להתחרדן על הדשא? לבסוף החלטתי לקפוץ עם חברה מהלימודים למוזיאון העיצוב (הוא ליטרלי מעבר לפינה) ולחזור הביתה לנוח.
אגב, התערוכה החדשה עוסקת בעבודות דיגיטאליות, רובן דו מימדיות, מאוד צבעוניות ומושקעות. לא הורשיתי לצלם אז שלפתי 2 תמונות של העבודות האהובות עליי ביותר מאתר המוזיאון.

My first month as a student, made me re-think and re-value time. I've had some tough times before but nobody prepared me to this. I'm not ashamed to confess that even after five weeks at School, I still can't handle my time properly. Somehow it always elapses too fast before presentations and too slow before the weekend. Today I finished my morning class and realised I have some time on my hands. I panicked. What did I forget? Where do have to go? What do I need to build? Eventually it hit me, this is a free time.

I decided to check out the new exhibition at the Design Museum in Holon, just across the street from my School. The new exhibition is about the digital life, I was not allowed to photograph, so I chose my favorite works and you can see some more here.

while pointing a special blowdrier to the screen, it blows the seeds allover

Dune by Daan Roosegaarde

ועם בזמן עסקיננו: הנה כמה דברים שאני אוהבת כרגע בעיקר כי הם מסמנים את החורף.
ברוך הבא דצמבר איזה כיף שבאת.

1. שקיעות של חורף. חבל שהן ב-4 וחצי אחה"צ...

And if time is our theme, here are some things I'm loving at the moment. Welcome December.

1. Winter sunsets. Too bad it's happening at 4pm..

2. צמר, צמר ועוד צמר. החורף נותן גושפנקא לצמר בכל קונטקסט. מבטיחה בהמשך להעלות פוסט על קולקציית הסוודרים המפוארת ובינתיים הבית לובש סרוג.

2. Winter makes wool legitimate at any context. 

 .Claire-Anne O'brien - an amazing textile designer here's her website

Dressed up furniture by Studio Kamkam

3. המרקים של אבא. שבוע בלי מרק עם נושא הוא לא שבוע חורפי. בכל מוצ"ש אנחנו בוחרים מדינה אליה אנחנו רוצים "להגיע" אבא כבר ממשיך משם. עד כה היינו בסין עם מרק תירס ועוף, במרוקו עם מרק קוסקוס חרפרף, בהונגריה עם גולש סמיך והיום כבר התבשל לו נזיד עדשים ובשר.

3. My dad's soups. Every week my sister and I pick a country and he makes us "travel" there. Today's special: a lentil and meat stew.

4. אחותי הקטנה נולדה ב-25 בדצמבר (יחד עם ישו) בפריז ובשנים האחרונות עוד כשגרנו שם התפתחה מסורת לקראת יום הולדתה: חברת קינדר הגאונה משווקת בכל שנה טבלת ייאוש שתעזור לכל הילדים להעביר את הזמן עד פתיחת המתנות המיוחלת בבוקר חג המולד. בכל יום מסתתרת הפתעת שוקולד אחרת וב-24 לחודש, ביצת הפתעה בגודל מלא.

4. My sister was born on December 25th, and every year when December arrives we buy her the Kinder house, that helps her pass the time until her Birthday.

5. סופגניות ראשונות מציצות אלינו מחלונות הראווה של כל מאפייה ומזכירות לנו שבקרוב חנוכה. תהרגו אותי אבל כשאני חושבת סופגנייה אני רואה מול העיניים את הסופגניה העגולה והגדולה עם הריבה הוורודה והאבקת סוכר שהיו נותנים לנו כשהיינו ילדים. אני מכבדת את הקולקציות הצבעוניות של המיני סופגניות בטעמים, אבל אני בקטע של הדבר האמיתי.

5. Hannuka is in a few weeks, and the traditional donuts are here. Of course you can find the "mini low fat" or flavoured ones, but I personally dig the nostalgic/old fashioned ones.

Have a great weekend! bye for now...

A+

The Crown jewels of Hollywood"- for Sale"

כולנו מכירים את אליזבת טיילור בדרך כזו או אחרת. היא ידועה בתור שחקנית הוליוודית שהיתה לכוכבת אולי הכי מפורסמת בתולדות הקולנוע, השתתפה ב-65 סרטים במהלך קריירה של 60 שנה, זו שנישאה כל כך הרבה פעמים ואפילו פעמיים לאותו הבחור, אשת עסקים שמשיגה את מה שהיא רוצה,  אה וכמובן - היו לה עיניים סגולות. מלבד הפרטים היבשים, אליזבת טיילור מצטיירת עבורי כסמל לתקופת הזוהר של הוליווד: יופי טבעי , שיק וחוש אופנה אלוהי ובעיקר עדינות ונשיות של ליידי אמיתית. (או במילים אחרות - בלי בוטוקס, בלי שתלים, בלי סטייליסט צמוד ובלי שסעים בשמלות מיקרו ללא תחתונים ועקבי 18 ס"מ)

על כן כל כך התרגשתי כשהוזמנתי השבוע לבית Christie's בתל אביב, למסיבת עיתונאים ראשונה מסוגה, שבה עדכנו אותנו על מכירה פומבית שתחל בחודש הבא (13-14.12.11 ב-Christie's ניו יורק) ובה ימכרו סה"כ כ-800 תכשיטים של אליזבת טיילור  ועוד אביזרי נוי, תמונות נדירות, פריטי לבוש ותיקים. זו המכירה הגדולה ביותר שאורגנה ע"י Christie's והיא מוערכת בסכום התחלתי של 30 מליון דולר.

בסיום האירוע החלטתי שאני חייבת לחלוק איתכם הן את התמונות של הפריטים המרהיבים שימכרו והן את הסיפורים מאחורי כל תכשיט ותכשיט. סיפורי התכשיטים הם בעצם סיפורה של טיילור שאמרה על עצמה:

 "I'm not just anybody, I'm me"

We all know Elizabeth Taylor in one way or another. She is known as a Hollywood actress who was perhaps the most famous in movie history, participated in 65 films during a career of 60 years,was married so many times and twice to the same guy, a business woman who got what she wanted, Oh and of course - she had purple eyes. Apart from the dry details, Elizabeth Taylor seemed to be a symbol of the glory days of Hollywood: natural beauty, chic and fashion sense  and especially tenderness and femininity of a real lady. (Or in other words - no Botox, no implants, no stylist and no  micro dresses without underwear and heels of 18 cm)

I was so excited when I was invited to Christie's this week in Tel Aviv, the first press conference of its kind, which inform us of  an auction that will begin next month (13-14.12.11 at Christie 's New York) with a total of 800 of Elizabeth Taylor's Jewelry and other accessories, rare photographs, clothing and handbags. this is the biggest sale organized by Christie's and is estimated 30 million $.

After the event I decided I had to share with you the pictures of the spectacular items that will be sold and the stories behind each piece of jewelry .the stories of the jewery are the story of Taylor herself who said once:

 "I'm not just anybody, I'm me"

She loved high heels and hair pieces to gain a few inches

 1964 Eliaabeth Taylor and Richard Burton, at their wedding 

את ריצ'ארד ברטון הכירה על הסט של קליאופטרה. הם ניהלו רומן שהפך לסקנדל הוליוודי מהסוג שאנחנו מכירים היום. בזמן הצילומים באיטליה הוא קנה לה את סיכת הדש בחנות של "בולגרי". עם השנים הוא השלים לה את הסט.

She met Richard Burton on the set of Cleopatra. They were having a Hollywood scandalous affair.the kind we know today. While filming in Italy, he bought her a new pin at the store of "Bulgari". Over the years he had completed the set for her.

source

ריצא'רד ברטון חיפש במשך שנים אבן רובי אדומה שמסמלת את ויילס (Wales) מולדתו. הוא החביא את הקופסא האדומה בתחתית גרב המתנות של חג המולד והיא כמעט ופספסה אותה.

Richard Burton was looking for a Ruby stone as red symbolizes the Wales his homeland. He hid the red box at the bottom of the stocking on Christmas and she almost missed her.

"I cannot remember a day I wasn't famous"

את זוג העגילים האלו קנה לה ברטון בפריז. במקור היו עשויים זכוכיות בלבד ולא היו שווים מי יודע מה. מספרים שיום אחד התגנב לתיבת התכשיטים והחליף ליהלומים אמיתיים, והחזירם למקום בלי לומר לה מילה.

These earrings were bought in Paris, originally made ​​of glass and not been worth much. One day Burton stole the jewelry box and replaced the earings with real diamonds, and returned them to the box without saying a word to Taylor.

This ancient necklace was a gift from Burton.
 Elisabeth wore it during her trip to Iran in 1976

צמיד מזל, עם 20 תליונים, מזכרות ממקומות בהם טיילה ואנשים יקרים. ביניהם לופה ליהלומים עם השם שלה כדי שתוכל לבדוק את האיכות של התכשיטים שקונים לה...

A Lucky chatm bracelet with 20 Charms, Souvenirs from places  and dear of ones. Including a diamonds lupe with her name so she can test the quality of the jewelry gifted.

את סט התכשיטים הזה יצרו עבור טיילור בגלל צבע העיניים שלה. בכלל היא מאוד אהבה סגול ורוב הדרישות שלה בביקורים והופעות כללו צביעת קירות החדר וצבע השטיח בסגול.

This jewelry set was created for Taylor because her eye color. She was very keen at all purple and most of her demands during visits and shows were to paint the walls and carpet in purple.

הפנינה שתלויה בסוף הענק הינה אחת הפנינים הגדולות והמיוחדות שקיימות והיא נקראת Peregrina. היא עברה ידיים רבות בעיקר של אצולות אירופה (נסיכות הולנד, ספרד ודוכסיות שונות) וניתנה לטיילור במתנה מבעלה. אליזבת היא זו שהוסיפה את הפנינה לענק עם אבני האודם. זהו הפריט האהוב עליי מבין כולם היות והוא טומן בחובו היסטוריה מרתקת ואיכות נדירה.

ישנם עוד פריטים רבים ונהדרים, ועוד לא התחלתי לדבר על פריטי הלבוש והתיקים. מקווה שנהנתם מהטעימה מחיי הזוהר. 

אליזבת טיילור ביקשה למכור את התכשיטים שלה כדי שאחרים יוכלי להנות מהם. הם היו חלק בלתי נפרד מחייה והיא נהנתה להתגנדר בכל עת גם בביתה כמו ילדה קטנה. דעו שחלק כלשהו מהכסף יתרם לצדקה לפי בקשתה והשאר יועבר לילדייה.

שוב תודה למימי מ-Christie's על ההזדמנות להציץ לחיים המופלאים של הנסיכה של הוליווד. עוד תמונות של הפריטים שעומדים למכירה תוכלו למצוא באתר:www.christies.com. שבוע חדש בפתח, הלוואי ויביא איתו ריגושים והפתעות.

The Pearl hanging at the end of the necklace is one of the largest pearls and is calles: The Peregrina. Belonged to many European Princess. was given to Taylor as a gift from her husband. Elisabeth is the one that added the pearl to the necklace with the rubies.This is my favorite items of all because it holds a fascinating history and a rare quality.There are many impressive items, and have not started to talk about items of clothing and bags. Hope you enjoyed the taste of the glorious life of Taylor.
Elizabeth Taylor wanted to sell her jewelry so that others can enjoy them. They were an integral part of her life and she loved to dress up any time at home like a little girl. Know that a part of the money goes to charity at her request and the rest will be transferred to her children.

Thanks again to Mimi from Christie 's Tel Aviv for the opportunity to tour the wonderful life of a Hollywood princess. More pictures of items on sale can be found on :www.christies.com.A new week is just around the corner, may it be full of thrills and surprises.A+