Highly Unlikely: Who knows where time goes

Who knows where time goes - Fairport Convention

החודש האחרון גרם לי לבחון מחדש ולהעריך את מושג הזמן. כבר היו לי תקופות לחוצות בחיי הבוגרים אך לזה עוד לא הכינו אותי. כבר חודש שאני סטודנטית ואני לא מתביישת לומר שאני פשוט לא מסתדרת עם עניין הזמן. הוא איכשהו תמיד מצליח להתל בי, הוא תמיד נגמר מהר מדי לפני הגשות ועובר לאט מדי לפני סוף השבוע. אחרי ימים ארוכים ולילות עם שינה מעטה, תיזוזים בין שולחן העבודה, הסדנא וחנויות החומרים, באורך פלא נפל עליי קצת זמן.
בהתחלה לא הייתי בטוחה מה מתרחש, סיימתי את שיעור הבוקר ולכשיצאתי גיליתי שאין לי באמת מה לעשות. בהלה אחזה בי. ניסיתי להיזכר מה שכחתי, לאן אני צריכה לרוץ, מה אני צריכה לקנות, מה לבנות ואז התחוור לי שכרגע אני פנויה.

כשהבנתי שיש לי קצת זמן, מוחי התחיל להתמלא במחשבות - מה כדאי לעשות: קפה עם חברה? יוגה? להתחרדן על הדשא? לבסוף החלטתי לקפוץ עם חברה מהלימודים למוזיאון העיצוב (הוא ליטרלי מעבר לפינה) ולחזור הביתה לנוח.
אגב, התערוכה החדשה עוסקת בעבודות דיגיטאליות, רובן דו מימדיות, מאוד צבעוניות ומושקעות. לא הורשיתי לצלם אז שלפתי 2 תמונות של העבודות האהובות עליי ביותר מאתר המוזיאון.

My first month as a student, made me re-think and re-value time. I've had some tough times before but nobody prepared me to this. I'm not ashamed to confess that even after five weeks at School, I still can't handle my time properly. Somehow it always elapses too fast before presentations and too slow before the weekend. Today I finished my morning class and realised I have some time on my hands. I panicked. What did I forget? Where do have to go? What do I need to build? Eventually it hit me, this is a free time.

I decided to check out the new exhibition at the Design Museum in Holon, just across the street from my School. The new exhibition is about the digital life, I was not allowed to photograph, so I chose my favorite works and you can see some more here.

while pointing a special blowdrier to the screen, it blows the seeds allover

Dune by Daan Roosegaarde

ועם בזמן עסקיננו: הנה כמה דברים שאני אוהבת כרגע בעיקר כי הם מסמנים את החורף.
ברוך הבא דצמבר איזה כיף שבאת.

1. שקיעות של חורף. חבל שהן ב-4 וחצי אחה"צ...

And if time is our theme, here are some things I'm loving at the moment. Welcome December.

1. Winter sunsets. Too bad it's happening at 4pm..

2. צמר, צמר ועוד צמר. החורף נותן גושפנקא לצמר בכל קונטקסט. מבטיחה בהמשך להעלות פוסט על קולקציית הסוודרים המפוארת ובינתיים הבית לובש סרוג.

2. Winter makes wool legitimate at any context.

.Claire-Anne O'brien - an amazing textile designer here's her website

Dressed up furniture by Studio Kamkam

3. המרקים של אבא. שבוע בלי מרק עם נושא הוא לא שבוע חורפי. בכל מוצ"ש אנחנו בוחרים מדינה אליה אנחנו רוצים "להגיע" אבא כבר ממשיך משם. עד כה היינו בסין עם מרק תירס ועוף, במרוקו עם מרק קוסקוס חרפרף, בהונגריה עם גולש סמיך והיום כבר התבשל לו נזיד עדשים ובשר.

3. My dad's soups. Every week my sister and I pick a country and he makes us "travel" there. Today's special: a lentil and meat stew.

4. אחותי הקטנה נולדה ב-25 בדצמבר (יחד עם ישו) בפריז ובשנים האחרונות עוד כשגרנו שם התפתחה מסורת לקראת יום הולדתה: חברת קינדר הגאונה משווקת בכל שנה טבלת ייאוש שתעזור לכל הילדים להעביר את הזמן עד פתיחת המתנות המיוחלת בבוקר חג המולד. בכל יום מסתתרת הפתעת שוקולד אחרת וב-24 לחודש, ביצת הפתעה בגודל מלא.

4. My sister was born on December 25th, and every year when December arrives we buy her the Kinder house, that helps her pass the time until her Birthday.

5. סופגניות ראשונות מציצות אלינו מחלונות הראווה של כל מאפייה ומזכירות לנו שבקרוב חנוכה. תהרגו אותי אבל כשאני חושבת סופגנייה אני רואה מול העיניים את הסופגניה העגולה והגדולה עם הריבה הוורודה והאבקת סוכר שהיו נותנים לנו כשהיינו ילדים. אני מכבדת את הקולקציות הצבעוניות של המיני סופגניות בטעמים, אבל אני בקטע של הדבר האמיתי.

5. Hannuka is in a few weeks, and the traditional donuts are here. Of course you can find the "mini low fat" or flavoured ones, but I personally dig the nostalgic/old fashioned ones.