יום שישי, 25 בספטמבר 2015

Body and Soul



השנה החדשה כבר פה, גם כיפור מאחורינו, כבר שבועיים שיש סוף שבוע באמצע השבוע, אבל עוד לא ממש הצלחתי לשבת ולחשוב על השנה שצפויה לי. הימים שלי עמוסים בעבודה, בסידורים, באנשים ובדפדוף באינסטגראם.
על רגל אחת הצלחתי לחשוב על שני חלומות בגודל בינוני ועם קצת השקעה, על עוד שישה, קטנים וגשמיים. נתחיל בנפש.

האחד, לעבור לדירה יותר מוארת עם מרפסת ועציצים. אם אפשר, חדר שינה שבו המיטה נמצאת במרכז ויש רווח בשני הצדדים (הו כן!). זהו חלום שמצריך שתי שידות צד וכמובן פריטים יפים ולא הכרחיים שמונחים עליהן באגביות.

השני, לקחת חופש לשלושה שבועות ולעשות טיול בספרד ופורטוגל, כולל "קאמינו דה סנטיאגו" האגדי. לאכול פירות ים בפורטו, לשוטט באלהמברה ולראות את מרוקו מעבר למיצרי גיברלטר. החלום הזה מצריך עדשה חדשה למצלמה, כזו שתצליח לתפוס את הנופים המופלאים תוך כדי נסיעה.

עכשיו הגוף: חלומות זמינים וברי השגה (אולי לא כולם ביחד). אחרי שכולם נסעו וחזרו מהחופשה השנתית כבר באוגוסט, אנחנו נטוס לשבוע בפריז בתחילת אוקטובר מתוך רצון עז להרגיש סתיו אמיתי. המפה של גוגל כבר מנוקדת בכמה עשרות כוכבים שמסמנים מקומות נחשקים. בין המוזיאונים והחנויות הרגילות, נוספו בתי קפה ומאפיות שיספיקו לכמה חודשים טובים. מבטיחה לחזור עם דירוג הטופ טן.

אם לומר את האמת, לא כל כך הקשבתי לאחרונה לתחזיות האופנה (וגם לא לתחזיות מזג האוויר), אז את הסתיו שלי אני מדמיינת בערך כך: הרבה שחור, הרבה צמר אפור ומעט נחושת (או זהב אדום למהדרין), אוכל טוב ומנחם מהספר של הדיי, זמן פנוי לקריאה ובטלה, שתי שידות לצד המיטה וקקטוסים על אדן החלון. 



1. טוטאל לוק // Zara
2. ספל על אוכל // להשיג בחנויות ספרים קטנות ומשובחות.
3. שעון דיגיטלי// Casio
4. The Kinfolk Home // עדיין לא הגיע לאמזון, המשיכו לעקוב
5. Anniel // מכאן
6. החדש של Jo Malone // מימוזה והל. חייבת לנסות

***

יום שני, 7 בספטמבר 2015

September


נתחיל בשאלה: מה עושים כשיש שעה וחצי לשרוף בקניון שבעת הכוכבים?
תשובה: מבקשים מהבחור את כל כרטיסי הרב-תו שהוא לא ניצל מפסח וראש השנה הקודמים ושודדים את צומת ספרים.

בסוף השבוע האחרון של חודש אוגוסט קרה דבר נפלא: קראתי ספר שלם. זה קרה כי היינו בצפון, ללא מוסף השבת, נטולי מטען לפלאפון ומעל הכל חסרי דאגות. מזל שהיו לי בתיק את שלושת הספרים שרכשתי בקניון. הכי מזל שהתחלתי עם "החיים ומה שלבשתי" של שלי גרוס.



בזמן שכולם נמנמו והכינו לאכול לסירוגין אני גמעתי בשקיקה כל מילה. כבר הרבה זמן שלא נהניתי כל כך מספר. הוא כתוב נפלא. קליל ועמוק, אמיתי ומדויק, ברמה שצחקתי בקול כמה וכמה פעמים.
אני לא רוצה להרוס לכם יותר מדי, אבל אחד הדברים שאהבתי ביותר היו הרשימות שהגיבורה מנהלת. ולכן, הרשומה הזו מתקיימת בצורת רשימה. צ'יזי ככל שיהיה, ככה אני פותחת את ספטמבר. ואם כבר באווירת ספטמבר אני גאה להציג:

דברים שלא סיימתי ואולי הגיע הזמן לסיים

1. העונה האחרונה של מד-מן
לאורך כל שנה ד' היא היתה הפרס שיגיע בסוף הלימודים. לא להאמין אבל עדיין לא הגעתי אליה. אולי ביום כיפור.

2. הפיל-פילון הסרוג שלי
אני ממש מקווה שהוא יסתיים לפני שהתינוק של ניצוש ייוולד (אופס - נהרסה ההפתעה)

3. הביוגרפיה של בואי
לא תאמינו אבל אני עדיין בקיץ 1984. פאדיחות.

4. לסדר את הספרים לפי צבע
ולגלות כמה קלאסיקות שלא זכרתי שקיימות אצלי על המדפים

5. לארגן את ארון הבגדים
או במילים אחרות, למצוא כוחות להיפרד מכל אותם סמרטוטים שתופסים נדלן יקר כבר שנים.

את הרשימה כתבתי כבר אתמול וחשבתי שזה יהיה פוסט קצר עם רשימה משעשעת וקצת תמונות. ואז נתקלתי בפוסט באינסטוש שאשכרה אילץ אותי לגשת ולארגן את ארון הבגדים שלי. ממש ככה. בשעה 23:30 בלילה.



אמנם יש לי יותר מ-37 פריטים בקולקציית הקפסולה שלי, אבל אני מניחה שיש לנו לפחות עוד חודשיים של קיץ מסוים. באותה נשימה - נפרדתי מכ-30 פריטים (!) ושיכנתי אותם בשקית של איקאה ליד הדלת. תסכימו איתי שזה כבר צעד נועז. לגבי הנעליים, זה כבר סיפור אחר. אני באמת מאמינה שאני צריכה את כולן, כל עוד הן לא בלויות מדי או בלתי ניתנות לנעילה. בעצם, יש לי איזה זוג אחד כזה. יפה מדי כדי למסור אבל בקושי אפשר לשבת כשהן על הרגליים שלא לדבר על לצעוד. אבל זה באמת מקרה יוצא דופן.

(בתמונה: הרכישה האחרונה מהסייל של סטורי. להגנתי אגיד רק שאני באמת ובתמים מאמינה לכיתוב שעל הקופסא)



באופן יחסי, את העונה החמה העברתי כמעט ללא רכישות, אולי זו אפילו העונה "היבשה" ביותר שלי. ההחלטה היתה לקנות מעט וטוב כדי להחליף את המלתחה, לאט ובזהירות, למלתחה מדויקת ומצומצמת כיאה לאדם המבוגר והאחראי שאני, פלוס מתגוררת בדירה קטנה מדי. אל תתבלבלו, אני עדיין משוגעת על אופנה. האמת היא, שהרבה יותר מספק לעבוד קשה ולהצליח לבחור פריט אחד טוב, מאשר להתפרק על כל אותן פיסות פוליאסטר ואלסטין מהקולקציה השבועית בקניון. אגב, זו גם המנטרה לקראת הנסיעה לפריז בעוד חודש. אם אני שוכחת - הזכירו לי בבקשה.


בינתיים, אני צריכה ללמוד להסתדר עם ארבעה זוגות מכנסיים ושש חצאיות (ועוד כ-20 חולצות וכשבע שמלות, שלא הצטלמו כל כך יפה). אחרי שאסיים לטפוח לעצמי על השכם, אני אאלץ להיזכר שבחדר הישן אצל ההורים, יש עוד ארון מלא בגדי חורף וארון מפוצץ בציוד שזקוקים לרענון . אבל זה יחכה כבר לאוקטובר.

***
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...