לא תאמינו אבל הפוסט הראשון של שנת 2015 הוא גם הפוסט המאתיים של הבלוג, חגיגה כפולה! כל כך הרבה שנים לא הייתי בטיול בנגב ואחרי הפוסט של ספי על המדבר, כל הזמן פנטזתי להדרים ולצלם גם אני צילומים מרהיבים של גבעות וחולות וכלום חוצמזה עד האופק. את סוף השבוע, הכי קר בשנה אם יורשה לי, העברנו בחגיגות משפחתיות במצפה רמון. השקיעה המרגשת של יום שישי במכתש, השקט ותחושת הבידוד לא הצליחו לנתק אותי מספיק ממטרדי היום-יום, מזל שמריחים את סוף הסמסטר והמשמעת אוטוטו מתרופפת.
ואם בהתרופפות משמעת עסקינן, במקום לחזור הביתה ולצמצם פערים במטלות, היה נדמה לי שהרבה יותר הגיוני לקנות מלא מלא צמר עבה ולהתיישב עם צלחת מרק כתום מול סרט ולסרוג שני צעיפים. השבועיים הבאים צפויים להיות עמוסים אבל קצת קשה לגייס כוחות כשכל מה שבא לי בקור הזה, הם כרבולים עם פולי במיטה או קריאה וסריגה על הספה.
מפה לשם כבר תכף שוב סוף שבוע ובשבת סבתא תכין צ'ולנט. יש למה לצפות. עד אז, סעו בזהירות, התכסו היטב והישארו בבית - זה כל כך טוב.
***
איזה פוסט כיפי. גורם לי להתגעגע למדבר...
השבמחקנעלי בית מושלמות והמרק נראה בדיוק כמו מה שבא לי כרגע.
מזל טוב יקירה! תמשיכי לעשות את מה שאת עושה מצויין!!
נעלי הבית מושלמות ובא לי ללכת לטיול וגם להישאר בבית.
השבמחקכי תמיד כיף בבית.
לגמרי הכי כיף להישאר בבית, חורף נעים ומלא השראה בנות יקרות
השבמחק