שנייה לפני שמרץ מסתיים, רגע לפני שעוברים חודשיים מאז שעזבתי את העיר הזו שאני אוכלת לכם את הראש לגביה, דפדפתי בתיקיות ישנות ומצאתי תמונות. תמונות ששכחתי שצילמנו. זה היה ביום האחרון של מאיטה (Mayte) חברתי המקסימה ממקסיקו. עוד יום ראשון, קצת אפור. הוא החל בבראנץ' בין חברות, המשיך לטיול בסמטאות ובשוק הספרים (שבדיוק נסגר) והסתיים בחנות העיצוב/מאפייה/בר של בירה Moriz . דפדפתי בהנאה ורציתי לשתף בפיסות הזיכרונות.
היום, הכנתי עוגיות טחינה. כמו אלו שהייתי מכינה לאנטוניו ומריה כשהיו לי שעתיים פנויות ורצינו משהו ליד התה בערב. אולי זה התנור החדש שעובד קצת חזק מדי, אולי זו החמאה שלא הצליחה להרטיב את הבצק מספיק ואולי זה סתם כי זה פשוט לא יכול לצאת אותו הדבר. הגיע הזמן להפנים, יש עוגיות טחינה של גראסיה ויש עוגיות טחינה של אלנבי.
בינתיים הסתפרתי קצת וכל המנטה שהיה לי בקצוות נעלם ביחד עם הזיכרונות, שנותרו ברובם כמו התמונות -מקוטעים ומטושטשים.