Sunny side up

סוף השבוע האחרון לחופשת הסמסטר המדומה עובר עליי בעצלתיים. השמש החביבה שיצאה לפרקים מבין העננים עשתה לי חשק לצאת לצלם את מה שלבשתי לקפה של בוקר ולצהריים אצל סבתא. ביומיים האחרונים הרצתי בראש את כל מה שלא הספקתי לעשות בזמן הקצרצר שהיה לי בין ההגשות - תכונה נפלאה של פולניות:  לא ראיתי את "פרידה", לא חזרתי לעשות יוגה מאז פציעת הצלעות המצערת לפני כחודש, לא בניתי מדפים, לא עשיתי שום DIY מאלו שתכננתי ובעיקר לא הייתי מספיק מעולפת מול הטלויזיה בחוסר מעש. וזה בדיוק מה שאני מתכוונת לעשות עכשיו! שיהיה לנו סמסטר קליל, מלא הצלחות ופרויקטים מעניינים ולאלו שעוד נאבקים במבחנים שיהיה בהצלחה ושבוע נפלא. נשיקות!

Last weekend of the imaginary term vacation is going realy slowly. Lovely sun saying hi through the clouds occasionally and made ​​me wanna snap some pics of what I was wearing for a morning coffee and lunch at Grandma's. The last two days I just kept thinking of all I could do and didn't this last month - a wonderful Polish quality: I did not see any movie from the list, I never went to yoga since the unfortunate rib injury last month, did not build shelves, I have not done any DIY  and mostly I had not fainted in front of the TV doing nothing. And that's exactly what I intend to do now! I wish us an easy semester, full of successes and interesting projects and for those who aer still struggling with tests - good luck and a wonderful week xx.

I'm wearing an old Castro dress // Vintage jewelery
H&M cardigan // Zahara tights
Shoes from Rome // bag Longchamp // Dior shades

אני לא יודעת מה אתכן אבל כשמגיע החורף אני חייבת קרם טוב כדי לבלום את היובש, הקרם הזה של Kamedis הגיע אליי לסקירה ואני מאוד מרוצה, יש לו ריח נעים ובעיקר לא שמן מדי. ולידו מבוישים עומדים 2 לקים של OPI מקולקציית טקסס שאחד מהם  החום-אפור-ירקרק כבר נוסה והתמונות לפניכם, בהמשך נבדוק את הבורדו - מטאלי, הישארו עמנו.

Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

24h in Jerusalem

כבר סיכמנו שאת אירופה אני אראה רק בקיץ, אם כן הכי קרוב שהצלחנו לחשוב עליו היה יום-לילה-יום בעיר הקודש.

הגענו אחה"צ אל ההר ושם ציפתה לנו בזרועות פתוחות - הצינה. חמושים בכפפות חצי ובצעיפים החלטנו לקפוץ לעיר העתיקה ולשוק לפני שהשמש שוקעת, (מי ישמע מה קורה שם אחרי שהשמש שוקעת) שם התמקחתי (אני!) עד זוב דם על תיק צד ללימודים וכדי לחגוג את הניצחון שתינו סחלב עם אקסטרה קינמון.

We agreed that I will only see Europe in summer, then the closest we could come up was an overnight in the Holy City.

We arrived in the afternoon to the mountain where we were greeted with by a horrible chill . Armed with gloves and scarves we decided to jump to the Old City before the sun sets, there I bargained  for a school satchel and to celebrate the victory we drank traditional "Sachlab" with extra cinnamon.

Vintage red dress // Couple of ankle boots

Hot soup and Ginger lemon tea at Tmol Shilshom

בבוקר יצאנו לסיבוב בשוק מחנה יהודה הצבעוני. בצהריים אכלנו בעזורה בשוק העיראקי ולקינוח נסענו לתערוכת העיצוב החדשה במוזיאון ישראל. בקיצור, אין כמו התרעננות מהפיח של תל אביב. במיוחד כשאירופה נראית כה רחוקה, יש תחושת חו"ל ממש פה במרחק נסיעה, אפשר לארוז בגדי חורף אמיתיים, לנסוע ברכבת קלה ולשמוע תיירים מכל העולם מתפעלים ממה שלנו מובן מאליו. כבר יום רביעי ורק סוף שבוע אחד מפריד ביני לבין סמסטר ב' יאייקס!

In the morning we toured the colorful Mahane Yehuda market. At noon we dined at "Azoura" in the Iraqi market and for dessert we went to the new design exhibition at the "Israel Museum".

Had such a great time, Jerusalem is a must every once in a while.

טוסט קורסאון שחיתות בקפה בצלאל

בית קפה וסטודיו של מעצבים בבצלאל 7   

 DIY skirt // H&M tights
 My new school bafg and Couple of ankle boots 

My mouth is full of cookies but I wanted to show you my F-21 top
Razili scarf 

Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

There is no cure

סוף שבוע ביזארי למדי כמעט ונגמר. זה החל בעיטוש קטלני במיוחד בחמישי בערב. כזה שהשאיר אותי כמעט משותקת מכאבים בצלעות. למען האמת השריר בין הצלעות תפוס לי כבר שבועיים אבל זה בהחלט שיא השיאים. בבוקר התגלגלתי בפיג'מה מהמיטה לרופא ומשם לצילום במוקד החירום. "אין שבר, סתם שריר תפוס" ושיחררו אותי למנוחה עם הרבה כדורים ומשחה אחת מסריחה.

בתור מי שלא זוכרת מה עושים כשצריך לנוח, נכנסתי לפייסבוק באופן אוטומטי. או אז חיכתה לי הודעה משונה. בתחילה חשבתי שמדובר בטעות והקלדתי שוב ושוב את הסיסמא. באיזשהו שלב החלטתי לקרוא את הודעת השגיאה וגיליתי להפתעתי שצוות הפייסבוק החליט לבטל את חשבוני ולסלק אותי מגן העדן בבושת פנים ואם יורשה לי - על לא עוול בכפי!
בעיניים דומעות ופאניקה התחלתי לדפדף כאחוזת דיבוק בין דפי העזרה השונים וליבי החסיר פעימה מול מילים כמו: "Impersonating" , "violation", "Harasses".
למורת רוחי, למייל התחנונים שלי כמובן לא ענו לי ויותר מזה, בשורה התחתונה תמיד מופיעה הכתובת שאומרת שמרגע שהוחלט לנדות אותי וחשבוני נסגר, אין דרך להחזיר את הגלגל.

אחר הצהריים, אחרי שעות רבות במצב מאוזן ובדכאון מתקדם, החלטנו ללכת לקולנוע לראות את "הארטיסט". את ז'אן דו ז'רדין אני מכירה עוד מימי נערותי השובבים בפאריז עם סרטים וסדרות מוטרפים שעיוותו לחלוטין את החינוך שקיבלתי. כמובן שנהנתי מהקונספט, הצילום, הבגדים, האוירה וקטעי הסטפס (!) אך בעת שיצאנו מהסרט עליזים ומרוצים זה הכה בי - איך אנחנו כחברה רודפים אחרי טכנולוגיות ומותירים פצועים מאחור כשמשהו חדשני יותר מגיע.

תראו אותי עכשיו, כל עולמי היה בענן הוירטואלי הזה. במשך 5 שנים פיתחתי חברויות, מילאתי כ-30 אלבומים עם זכרונות מטיולים ואנשים יקרים, שמרתי על קשר עם חו"ל, בניתי את הבלוג שלי והתעדכנתי על כל ענין לימודי בדפים של הכיתה והמכון. ועכשיו נותרתי חסרת כל קשר לעולם, חרדה כל הזמן שקורים דברים בלעדי (וכמובן שקורים דברים בלעדי).
אני עוד לא יודעת מתי ואיך אפתח פרופיל חדש, מה שכן אני חושבת שעליי להודות לפייסבוק על קריאת ההשכמה האכזרית. הייתי צריכה לחזור למציאות ולקבל קצת פרופורציות. בנימה אופטימית זו ולסיכום, הכי חשובה הבריאות ואם בא לכם להזדהות איתי או סתם להיזכר מה היה פה קודם - התנתקו מהפייסבוק ליום יומיים, זה מפחיד אבל גם קצת נעים.

Rather bizarre weekend is almost over. It started with a sneeze particularly deadly on Thursday night. That left me almost paralyzed with pain in the ribs. Actually I had this cramp for 2 weeks but it's definitely the last straw. In the morning I rolled out of bed in his pajamas from the doctor and the emergency center for photography. "There is no fracture, just a cramp" and they let me rest a lot of pills and one stinky cream.

While I tryed to rest, I went automatically to Facebook. Then there was a strange 

message.

At first I thought it was a mistake and typed again and again for the password. At some point I decided to read the error message and found to my surprise, Facebook team has decided to cancel my account and remove me from the garden of Eden in disgrace and if I may - for no reason!

With tearful eyes and panic I began obsessively browse the various help pages and my heart skipped a beat with words like: "Impersonating" "violation" "Harasses" and others.The bottom line is  that once it was decided to ban me and my account was closed, there is no way to change their mind and turn back the clock.

On Saturday, after many hours in a horizontal position, we decided to go to the movies to see "the artist". Of course I  enjoyed the concept, photography, clothing, atmosphere and tap shoes (!) But when we left the movie happy and satisfied it hit me - how we as a society pursuing technologies and leave the wounded behind as something more innovative appears.

Look at me now, my whole world was this virtual cloud. For five years I have developed friendships, some 30 albums filled with memories from trips and dear ones, I built my blog and I checked on any matter related to studies on our page.

I do not know when and how to open a new profile, what I think I should thank Facebook for the (brutal) wake-up call. I had to get real and get some perspective. To conclude I suggest you disconnect from Facebook for a day or two, just to feel how it is. xx

המוקסינים המופלאים החדשים שלי שילוב של צבע וגובה מדויק, תענוג!

knitted vest by grandma  // Vintage skirt (Manchester) also seen here
faux leather jacket: promod // Snood H&M
Heeled Mocassins:  Couple of

Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

Simply red

Simply red - Holding back the years

דברים שגיליתי השבוע והעציבו אותי:


* חופשת הסמסטר שלי עומדת להסתיים ולא ראיתי סרט אחד או ביקרתי בתערוכה אחת מרשימת ההמלצות.
* ב-100 מ"ל של מיץ ענבים יש 39 קלוריות. מדהים שלא שמתי לב לזה קודם.
* אני מחויבת לקחת קורסי תשתית, יענו קורסים עיוניים (עם מבחן בסוף הקורס רחמנא לצלן) הייתי בטוחה שחמקתי מזה כשבחרתי בתחום העיצוב.
* בהתאם למה שראיתי בעו"ש, את אירופה אני אראה לצערי רק בקיץ.
* הקולקצייה של מארי קטרנזו (המדהימה) לטופשופ נשארת בלונדון. תוכלו לרייר עליה בינתיים פה.

דברים שגיליתי השבוע ושימחו אותי:


* סוף השבוע הקרוב יהיה הסוער מזה זמן רב, המטרייה המנומרת כבר מוכנה בשלוף.
* נשארו לי 100 עמודים עד לסוף של כרך א' של "האחים קרמאזוב". אולי  סוף סוף יתרחש הרצח המדובר!?
* אבא נסע לפריז והוא יביא לי את הגליון החדש של התנ"ך שלי הלוא הוא IDEAT, המוקדש כולו לעיצוב ומשלב מדריך מיוחד לסיבוב בטוקיו, לגזור ולשמור.
* יש השנה 29 בפברואר, מדהים!
* אדל חזרה לשיר, היא נשמעת מצוין ונראית מעולה.
*ואולי הכי משמח - גרביון אדום הוא תוספת מופלאה לארון. כמה שנים מבוזבזות ביליתי בלהתחמק מהצבע הזה, איזה בזבוז! בלי קשר לולנטיין דיי שחמק לו בלי אזכור - פריט אדום אחד נותן המון כוח ונשיות. נסו ותיווכחו גם אתן.

הנה כמה תמונות של מה שלבשתי היום לעבודה, היו שם המון צבעים והדפסים אבל אני מאוד מרוצה מההברקה, ואתם?

Here are a few photos of what I wore today to work. I mixed many colors and patterns but I think it works. don't you?

(Probably my best choice of colors for Manicure so far ( Essie of course

Vintage white shirt // Uniqlo cardigan
Skirt and tights : F-21
Snood: H&M // loafers from Berlin

ועוד שני עיצובים חדשים ומדליקים בהם נתקלתי בשיטוטי בבלוג המצוין Trends now, להת'!

. Hole in the floor" series by  studio Raw Edges" I loved it

 Paper lining for take away Pizza - genious! by: Yu Kyung Ha, Won Min Jung & Kwon Younf Hee

Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

Lately I'm loving #2

הנה כמה דברים שעושים לי טוב בזמן האחרון. תהנו!

Here are a few things that make me feel good lately. Enjoy!

1. לרגל ההשקה בארץ של מותג הלקים הנחשק צ'יינה גלייז (China Glaze) קיבלתי לנסיון זוג בקבוקים בצבעים הכי שימושיים שיש בורדו עמוק וורוד בהיר עדין (שמשמש אותי כבסיס). היות ואני סטודנטית ענייה נאלצתי לזנוח את הפינוק של מניקור פדיקור מקצועי והתחחלתי לטפח את ציפורניי בעצמי, כי בכל מקרה הידיים שלי בד"כ טבולות בחומרים רעים ורעילים שמתפקדים כאצטון. לגבי הלק, שהיתה זו היכרות ראשונה שלי איתו, הפורמולה של הבורדו מעט דלילה מה שהצריך 3 שכבות כדי להגיע לתוצאה הרצויה, אך הברק הפתיע אותי ולא היה צורך במייבש(!). עד כה העמידות בהחלט יוצאת דופן (בהתחשב בעובדה שויתרתי על שכבת חיזוק) ועבר כמעט שבוע של עבודות בסדנה. אני מחכה לנסות עוד צבעים היות וקשת הצבעים שלהם הטריפה אותי. 

 China Glaze: Drastic //Innocence 

2. בושם PURE מבית דונה קארן, שכתבתי עליו פה ואני מחבבבת מרגע לרגע.

Pure by DKNY read  more here

3. רפרוף ודפדוף בספר הנפלא הזה שמאגד איורי אופנה ישנים של הארפרז באזאר, צבעוניים ומלאי השראה..

4. המגזין המקוון החינמי "הקול קורא" שגיליתי בזכות יערית וכמובן שאני כבר ברשימת התפוצה, דואג שאשאר מעודכנת לגבי אירועי אמנות ועיצוב..

Online Art and Design magazine in Hebrew read more here

5. סט אביזרים עשויים ברזל צבוע שאני מוכרחה לרכוש. מערכת של מגשי אירוח, מעצורים לספרים וקופסאות לעמדת עבודה צבעוניים ומינימאליסטיים מעשה ידיה של המעצבת הדנית קלרה פון זוויגברק (Clara Von Zweigbergk) לחברת הריהוט והאביזרים הדנית והמדליקה "היי" (Hay).

וכמובן איך אפשר שלא לסיים עם הקדשה לויטני, 100% עוצמה נשית. שיהיה שבוע נהדר ורק בשורות טובות.