Goodbye and good riddance

זהו היום האחרון של שנת 2011 ואני אומרת ברוך שפטרנו. עברה עלינו שנה קשה, יותר קשה מהקודמת? אולי. ואולי לא בהכרח. עברנו תהפוכות, משברים, התרסקויות, אכזבות וכישלונות בכל התחומים, אז אני מציעה ש-2011 תפנה את הכיסא ותיתן צ'אנס ל-2012 להוכיח את עצמה. המלך מת, יחי השנתון החדש.
תמיד יש את הקטע של ההחלטות לשנה החדשה, דברים שאנחנו מתכננים לעשות או להפסיק לעשות כבר כמה שנים וכל שנה שמים ברשימה ומקווים שהפעם יהיה לנו כוח רצון, כסף, זמן או אומץ לעשות.
אני לא אתייפייף כי גם אני מנהלת רשימה כזו בראש כל שנה, אבל מנקה את מצפוני שאין זה משום היותי קרבן אומלל של תרבות סרטי/סדרות הקיטש האמריקאיות (גם זה אבל לא רק) , אלא משום היותי מסודרת ובעלת שאיפות.


אז מה באמת אני מאחלת/דורשת מעצמי לשנת 2012? הרי לכם פילוח לפי תחומים בלי קשר לסדר החשיבות.
1. מאנית חתימות הדרכון: כמו כל שנה בשנים האחרונות ואני מקווה לא לשבות את המסורת, לטוס ליעד חדש על הכדור שטרם ביקרתי בו. 
2. מאנית השפות: כמו בקיץ הקודם, אני מתכננת לצחצח את הגרמנית שלי ולשפר אותה ע"י מגורים וקורס בברלין.
3. פרפקציוניזם אקדמי: לסיים את השנה בהצלחה. בעיקר להוכיח לעצמי שאני יכולה להתמודד עם מטלות הזויות כמו הנוכחיות ועם הסנדא לא פחות מכל בחור חסון אחר. (אני עדיין מחפשת את אותם בחורים חסונים אגב)
4. קלישאות של ברכות יומולדת: אולי זה רק אני אבל כשאני מרגישה ממש ברת מזל (טפו טפו טפו) אני מאחלת לי ולמשפחתי בריאות ואושר. אז בריאות ואושר למשפחתי.
5. משבר אמצע ה-50:  השנה אהיה בת 25, אולי לחלקכם זה נראה מטופש ועדיין מאוד צעיר, אותי זה מלחייייייייץ. מקווה לעבור בשלום את הרף הזה שמסמל עבורי נקודה שבה אני מצפה מעצמי (ואני לא היחידה) שיהיה לי כבר מושג על חיי.
6. בלוגי הקט: סמוך ליום הולדתי יחגוג שנה (!) להיווסדותו. מבטיחה להמשיך לעדכן, לשעשע, להפתיע ולשתף אתכם ברגעים החשובים בחיי, וכמובן מקווה שתמשיכו לעקוב ולקרוא בתמורה.


אז מה אתם מתכננים לשנת 2012? אני מקווה שזו תהיה שנה מלאה הפתעות, הצלחות, חידושים וחוויות. להת' ב-2012!

This is the last day of 2011 and I say good riddance. It has been a difficult year, more difficult than the last? Maybe. And perhaps not necessarily. We had changes, crises, crashes, disappointments and failures in all areas, then I suggest that 2011 step down and give a chance for 2012 to prove itself. The king is dead, long live the new yearbook.There's always this thing about New Year's resolutions, things that we plan to do or decide to stop doing for several years and every year put on the list and hope that this time we will have will power, money, time or courage to do.

So what I wish / demand of myself for 2012? Here's my list:

1. Passport Signatures mania : As every year in recent years and I hope to fly to a new destination I had not yet visited.

2. languages mania : like the previous summer, I plan to polish my German and improve it by living and taking another course in Berlin.

3. Academic perfectionism: finish the year successfully. Mainly to prove to myself that I can deal with weird and difficult tasks.

4. Birthday greetings's cliches: Maybe it's just me but when I feel really lucky  I wish me and my family health and happiness. So health and happiness for my family.

5. Crisis of the half-50: I'm 25 years old this year, maybe for some of you, it looks stupid and still very young, I'm freakinggg ouuttt. Hope I get through this.

6. My baby blog: celebrate its birthday next year (!) I Promise to continue to update, to amuse, surprise and share important moments in my life, and of course hope you will continue to monitor and read in return.
So what do you plan for 2012? I hope this will be a year full of surprises, successes, innovations and experiences. See ya in 2012!

Mom's star shaped butter cookies for a sweet and glamorous year

A+

Oh no

Andrew Bird - Oh no

הימים עוברים ואין לי רגע דל ובעיקר אין לי שעות אור לצלם בהן פוסטים. אני עושה הערב נסיון, בו צילמתי תמונות ספונטניות לחלוטין בהיפסטמטיק. מה שקורה הוא שלפעמים יש לי הברקות של אאוטפיטים במהלך השבוע ואין לי איך ומתי לתעד, אז אשמח לשמוע מה דעתכם כי "דעתכם חשובה לנו".

לפני יומיים ברגע של משבר הסתפרתי, שוב מילת המפתח היא ספונטניות. אני קצת מתחרטת וקצת מרוצה, כמו תמיד אחרי ביקור אצל הספר. גם מסביב הדעות חלוקות, בתור פשרה אני מציעה להתאזר בסבלנות, מספרים ששיער גדל, אז יהיה בסדר עוד ממש מעט. (זה נכון אגב לכל הנושאים שמטרידים אתכם...)

בינתיים, חנוכה כבר מאחורינו ומריחים את סוף הסמסטר. זה אמנם ריח חמוץ של זיעה ביום קיץ, אבל לפחות ככה יודעים שזה מתקרב. מצד שני, סוף השבוע כבר ממש פה אז היי - בוא נתעודד. ובנימה הפכפכה זו, סוף שבוע נהדר לכולם. מבטיחה פוסט אמיתי בשישי או שבת.

The days go by and I hardly find time for photo shoots since the sun is always in a hurry. So as you can see I took some spontaneous picture via from my Hipstamatic and I hope it's ok. Let me know if you like the concept.

I had a low point two days ago and I cut my hair, again, spontaneously. I'm not entirely happy with this change by they say hair grows back and I'm patient so..:)

The semester is almost over, you can almost smell it and the weekend is around the corner, so I wish you a great weekend! Hope you got all kind of great gifts for the holidays and I promise an actual post on Friday or Saturday. xx

vintage knitted sweater from Paris
Skirt: Comptoir de cottoniers also seen here
Sisi tights
Velvet flats: Mellow Yellow
(my favorite green nail polish: Pupa Milano)

Thanks for Leaving a comment       /     liking on facebook           /        following via Bloglovin

A+

Holiday Wishlist

דצמבר עוד מעט מסתיים וזה בדיוק הזמן לפזנטז על פריטים חורפיים חגיגיים. היות ואת דמי החנוכה השארתי בחנות לציוד אמנות היום אחר הצהריים, זה נשאר בגדר לפנטז. כ-מ-ו-ב-ן שאני שמחה שרכשתי כל מיני צבעים, מכחולים, קנבסים ומרקרים להמחשה (יש דבר כזה), אבל בינינו הייתי שמחה לפזר 500 ש"ח על איזה פריט מנצנץ, מטאלי או מוזהב להדלקת נר הבאה. אז ברגע נדיר של עצלות, שנובע מהסופשבוע הארוך שלפני, שוטטתי ברחבי הרשת ודליתי עבורי ועבורכן את האאוטפיט המנצח להדלקת נר/פתיחת המתנות ליד האשוח/חתונה של בן משפחה /בריתה של בת של חברים ועוד ועוד.

היום התעוררתי, כהרגלי בימי חמישי, רצוצה וחסרת מיקוד ובהיתי בארון במשך רבע שעה (במקום ללחוץ נודניק שוב ושוב בפלאפון ולהתעורר בבהלה 9 דקות אחרי) בנסיון להחליט מה ללבוש. כמה מסקנות עלו: הראשונה, יש לי די הרבה בגדים ועוד הרבה קומבינציות למצות. שנייה - עכשיו כשסוגיית הביגוד ב"הולד", אני חושבת שלא יזיקו לי עוד נעליים. שלישית - אני מקווה שהחורף לא בורח כי עוד יש לי כמה פריטים שלא מוצו לחלוטין וזה יהיה חבל לחזור שוב לחולצה וקרדיגן כשהשכמייה הסגולה של סבתא טרם נחנכה (יוקדש לה פוסט בהמשך). רביעית - אכלתי עד כה 2 סופגניות ו-7 לביבות (מיותר לציין שכולן נאכלו באותה הזדמנות) ונראה לי שיש לי מקום לעוד.
אוקיי, מספיק שרינג לפוסט אחד. שיהיה לכולנו סופשבוע א-לה אירופה נהדר ומלא מנוחה, חג שמח ונשיקות.

December is almost over and I find myself fantasizing about some new festive outfits. And since I left  my Holiday money at an art supply store this afternoon, it remains a fantasy. O-f cou-r-se I'm glad I bought all kinds of paints, brushes, canvases and illustration markers (they do exist), but between you and me, I'd like to spend those 100 euro to to buy and amazing sparkly, metallic or gold piece to light the next holiday meal. So at a rare moment of laziness, resulting from the long weekend ahead, I wandered around the net and built the winning choice for me/you to the next candle lighting event / opening presents at Christmas eve/ marriage of family member etc. Have a great Christmas/Hanukah weekend. I hope you get all kind of great gifts..xx

Skirt and blouse: Topshop // boots: The Kooples // hair pins,watch and bag: Asos

 Essie nail polish // Make up palette by Benefit Cosmetics

Spots and Collars

לאחרונה אני מחבבת את מזג האויר במיוחד: הקרירות בשילוב עם השמש המלטפת של החורף מעודדים אותי להעיז ולערבב צבעים, גזרות וטקסטורות שמפתיעים אותי כל פעם מחדש. הנה כמה מסקנות אליהן הגעתי בעקבות האאוטפיט הזה:

1. אני לגמרי מאוהבת בצוארוני "פיטר פן" שמציצים מתחת לסוודר עבה.

2. החלטתי לא לפחד מסוודרים אוברסייז עם חצאיות מתרחבות. אני חושבת שאם החצאית לא ארוכה מדי זה עדיין מחמיא ואפילו מחזק את עקרונות הנוחות והקוליות של סתם זרקתי על עצמי משהו ויצאתי.

3. אני באמת מאמינה שכל בחורה צריכה פריט מנומר אחד לפחות בארון ובמיוחד בחורף הזה שמאופיין בהדפסי חיות. כמובן מומלץ להימנע משילוב הדפסי חיות עם אלמנטים אחרים שעושים רעש: פרווה, נצנצים,פאייטים,עור וכו'. אני מעדיפה לשלב עם צבעים שקטים כמו גווני הפודרה נאיביים ותכשיטים עדינים.

נעלי האוקספורד החדשות שלי- אמנם לא מגף אבל בהחלט מזכרת ראויה מרומא, עונות על הקריטריון הזה.

נ.ב: חייבת לומר עוד מילה אחת על המכירה של אליזבת טיילור השבוע ששברה שיאים והוציאה לי את העיניים. כמה כיף למי שבר מזל מספיק כדי לרכוש פריט מהאוסף האגדי שלה. ובנימה אופטימית זו - שבת שלום ונשיקות.

Lately I'm loving the cool yet sunny weather we are having. I found myself inventing some realy cute mixes this week. Here are my conclusions from this outfit:

1. I'm loving those Peter Pan collars under a knitted sweater.

2. I'm not afraid anymore of mixing oversize sweaters with large skirts. I think that if the skirt isn't too long, it's still flattering and it looks as if it's effortless and of course so comfortable.

3. I'm totaly for a leopard piece in the closet. I prefer it with the naive cream colors and think that it's better not to mix with other "noisy" elements such as: fur, leather, sparkles etc.

Have a great weekend everybody.

Dress: Asos // Knitted sweater from grandma's closet
shoes: from Rome
Vintage Jewelery // Vintage Gucci bag // Dior shades

A+

Mid term Crisis

לפני שהתחלתי ללמוד הבלוג חווה כמה חודשים פוריים ביותר עם פרסומים פעמיים בשבוע לפחות. בזמנו אבא'לה והראש העסקי שלו טען שאני מרגילה את הצופים שלי לצפות לפוסטים כל כמה ימים ושזה יהיה בעוכריי בהמשך כשלא אוכל לספק את הסחורה וקוראים יתייאשו וינטשו.
אני מנגד סנגרתי על הדחפים לפרסם כל עוד יש מה לפרסם וטענתי שכמו היחס שלי לכסף, ככה אני מתייחסת לפרסומים: אני חושבת שאין צורך לחסוך בצורה כפייתית, ישנן תקופות של שפע ובהן אני אפרסם בכל פעם שיש לי מוזה ואייטם כל עוד זה חם. לחילופין כל עוד יש כסף אפשר לפרגן, עד שייגמר.
אז זהו שבאופן מפתיע התיאוריה הזו היא נבואה שהגשימה את עצמה! היחס בין הפרסומים בבלוג לחשבון הבנק שלי עובדים באופן ישיר בזמן האחרון. ככל שאני נשאבת לעולם הסטודנטיאלי, הזמן מתקצר ואין באפשרותי לפרסם באותה תדירות (במקביל אגב לארנקי המתדלדל).


אז אבא'לה החמוד, אני יודעת שבזמנו זלזלתי ברעיון העיסקי שהצעת וכל שאני יכולה לומר הוא: צדקת. אני בטוחה שתקרא שורות אלה ותגיד לי בעונג - "אמרתי לך". ואני ארכין את ראשי בהסכמה אילמת.


אני חווה כרגע סינדרום המוכר בעגה המקצועית כ"משבר אמצע הסמסטר". כן כן יש לי תירוץ רפואי לעובדה שאני לא מעדכנת כמו פעם. אמנם אין לזה תרופה בסל התרופות אבל אני בטוחה שסוף שבוע בקיבוץ בשילוב עם חצאית יד שניה חדשה יעשו את העבודה. המשיכו לעקוב..שיהיה סופ"ש מצוין, להת'.

Before I started school, I used to post at least twice a week. My daddy used to warn me that I am creating high expectations for my readers and that whenever I will no longer have much to say, they will get tired and abandon me. I truely think that there's no need to "save" posts. If I'm in the mood and I have stuff to say, I will publish. 


The thing is, I'm experiencing a Mid term crisis. My day to day life is lacking of time and of course of muse to post. I know it sounds like a lame excuse but it's a well known syndrome...
Hopefully a weekend in the country side and a new vintage skirt will do the magic and I promise to try harder! Ha :)
Have a great weekend, and stay around..

I'm wearing my new vintage skirt from "Lital second hand" // H&M top and tights // Uniqlo cardigan
and my Repetto flats on their official debut

Thank you for Commenting / liking on facebook / following via Bloglovin

A+

Who knows where time goes

Who knows where time goes - Fairport Convention

החודש האחרון גרם לי לבחון מחדש ולהעריך את מושג הזמן. כבר היו לי תקופות לחוצות בחיי הבוגרים אך לזה עוד לא הכינו אותי. כבר חודש שאני סטודנטית ואני לא מתביישת לומר שאני פשוט לא מסתדרת עם עניין הזמן. הוא איכשהו תמיד מצליח להתל בי, הוא תמיד נגמר מהר מדי לפני הגשות ועובר לאט מדי לפני סוף השבוע. אחרי ימים ארוכים ולילות עם שינה מעטה, תיזוזים בין שולחן העבודה, הסדנא וחנויות החומרים, באורך פלא נפל עליי קצת זמן.
בהתחלה לא הייתי בטוחה מה מתרחש, סיימתי את שיעור הבוקר ולכשיצאתי גיליתי שאין לי באמת מה לעשות. בהלה אחזה בי. ניסיתי להיזכר מה שכחתי, לאן אני צריכה לרוץ, מה אני צריכה לקנות, מה לבנות ואז התחוור לי שכרגע אני פנויה.

כשהבנתי שיש לי קצת זמן, מוחי התחיל להתמלא במחשבות - מה כדאי לעשות: קפה עם חברה? יוגה? להתחרדן על הדשא? לבסוף החלטתי לקפוץ עם חברה מהלימודים למוזיאון העיצוב (הוא ליטרלי מעבר לפינה) ולחזור הביתה לנוח.
אגב, התערוכה החדשה עוסקת בעבודות דיגיטאליות, רובן דו מימדיות, מאוד צבעוניות ומושקעות. לא הורשיתי לצלם אז שלפתי 2 תמונות של העבודות האהובות עליי ביותר מאתר המוזיאון.

My first month as a student, made me re-think and re-value time. I've had some tough times before but nobody prepared me to this. I'm not ashamed to confess that even after five weeks at School, I still can't handle my time properly. Somehow it always elapses too fast before presentations and too slow before the weekend. Today I finished my morning class and realised I have some time on my hands. I panicked. What did I forget? Where do have to go? What do I need to build? Eventually it hit me, this is a free time.

I decided to check out the new exhibition at the Design Museum in Holon, just across the street from my School. The new exhibition is about the digital life, I was not allowed to photograph, so I chose my favorite works and you can see some more here.

while pointing a special blowdrier to the screen, it blows the seeds allover

Dune by Daan Roosegaarde

ועם בזמן עסקיננו: הנה כמה דברים שאני אוהבת כרגע בעיקר כי הם מסמנים את החורף.
ברוך הבא דצמבר איזה כיף שבאת.

1. שקיעות של חורף. חבל שהן ב-4 וחצי אחה"צ...

And if time is our theme, here are some things I'm loving at the moment. Welcome December.

1. Winter sunsets. Too bad it's happening at 4pm..

2. צמר, צמר ועוד צמר. החורף נותן גושפנקא לצמר בכל קונטקסט. מבטיחה בהמשך להעלות פוסט על קולקציית הסוודרים המפוארת ובינתיים הבית לובש סרוג.

2. Winter makes wool legitimate at any context. 

 .Claire-Anne O'brien - an amazing textile designer here's her website

Dressed up furniture by Studio Kamkam

3. המרקים של אבא. שבוע בלי מרק עם נושא הוא לא שבוע חורפי. בכל מוצ"ש אנחנו בוחרים מדינה אליה אנחנו רוצים "להגיע" אבא כבר ממשיך משם. עד כה היינו בסין עם מרק תירס ועוף, במרוקו עם מרק קוסקוס חרפרף, בהונגריה עם גולש סמיך והיום כבר התבשל לו נזיד עדשים ובשר.

3. My dad's soups. Every week my sister and I pick a country and he makes us "travel" there. Today's special: a lentil and meat stew.

4. אחותי הקטנה נולדה ב-25 בדצמבר (יחד עם ישו) בפריז ובשנים האחרונות עוד כשגרנו שם התפתחה מסורת לקראת יום הולדתה: חברת קינדר הגאונה משווקת בכל שנה טבלת ייאוש שתעזור לכל הילדים להעביר את הזמן עד פתיחת המתנות המיוחלת בבוקר חג המולד. בכל יום מסתתרת הפתעת שוקולד אחרת וב-24 לחודש, ביצת הפתעה בגודל מלא.

4. My sister was born on December 25th, and every year when December arrives we buy her the Kinder house, that helps her pass the time until her Birthday.

5. סופגניות ראשונות מציצות אלינו מחלונות הראווה של כל מאפייה ומזכירות לנו שבקרוב חנוכה. תהרגו אותי אבל כשאני חושבת סופגנייה אני רואה מול העיניים את הסופגניה העגולה והגדולה עם הריבה הוורודה והאבקת סוכר שהיו נותנים לנו כשהיינו ילדים. אני מכבדת את הקולקציות הצבעוניות של המיני סופגניות בטעמים, אבל אני בקטע של הדבר האמיתי.

5. Hannuka is in a few weeks, and the traditional donuts are here. Of course you can find the "mini low fat" or flavoured ones, but I personally dig the nostalgic/old fashioned ones.

Have a great weekend! bye for now...

A+