יום שלישי, 5 בנובמבר 2013

Almost like Home



חודש נובמבר הגיע. הסתיו עדיין בעיצומו בעיר הזו. העלים עוד לא סיימו לנשור וכל מה שצריך פה הוא קרדיגן, צעיף קל וקונוס עם צ'ורוס. אני מתקרבת למחצית התקופה ואני מתחילה להרגיש פה כמעט בבית. אני מתחילה להבין שיהיו דברים שאני כבר לעולם לא אבין, גם אם אהיה פה חודשים רבים ומחליטה ליהנות ממה שאני כן מצליחה להבין. אז איך יודעים שאני בבית?

*אני מקבלת דואר. באמת. 
*אני כבר לא צריכה להסתכל במפה של המטרו, אני אפילו זוכרת באיזה קרון לעלות כדי להתקרב ליציאה.
*הבחורה מהקפה בתחנת הרכבת יודעת איזה תיון לשים לי בתה.
*אני יודעת כמה מדרגות יש לי בבניין עד הדירה. 78. יום אחד החלטתי שצריך לספור.
*אני מזהה כבר את הצועני עם העין מהזכוכית שמנגן באקורדיון בקו המטרו שלי ויודעת שכדאי לי לברוח מהזיופים.
*יש לי כרטיסייה בחנות של הבאבל תה (BUBBLE TEA) אבל זה בזכות הביקור של עמית.
*אכלתי בכל הברים בפלאזה דל סול ואני יודעת איפה הפאטאטאס בראבאס הכי טעימים, הכי חריפים והכי זולים.
*אני יודעת את השמות של כל הירקות והפירות. גם בקטלונית.
*אני יודעת שמוזיאון פיקאסו חינם בכל יום ראשון הראשון של החודש ויכולה לבחור מתי ללכת.
*אנטוני יושב בסלון, קורא מיילים ואוכל שוקולד פרה עם סוכריות קופצות (אי אפשר שלא לשמוע)
*יש המון דברים על לוח השעם והמדפים בחדר עמוסים.
*אני מכינה טחינה בבית. וגם שקשוקה.
*אני מבדילה סוף סוף בין הפחים וממחזרת בסבלנות, כאילו זו העיר שלי באמת.
*מריה הזמינה אותי לבלות את סוף השבוע אצל ההורים שלה בקוסטה בראבה. אין יותר מקומי מלחזור להורים בסופ"ש.
*יש לי הגשות ואני יודעת איפה מדפיסים ואיך אומרים קאפה.

בסוף השבוע ביקרה אותי עמיתוש חברתי הנפלאה והמיוחדת ומילאה לי שוב את המצברים שבקושי הספיקו להתרוקן. חרשנו יחד את העיר מחדש וגילינו יחד עוד המון פינות חמד מקסימות. היה תענוג להיות קצת תיירת אתה ולחלופין לספק לה הצצה לחיים שלי. שהם פה בברצלונה. כי אני חיה בברצלונה. לפעמים אני צריכה תזכורת. הנה קצת מהעת האחרונה. אגב, חטאתי וקניתי קצת בגדים חדשים לחורף שמסרב להגיע. מבטיחה פוסט מצולם עדכני ואמיתי ממש בקרוב.

I'm closing on to half my time here in Barcelona and I almost feel at home . I get mail now, and the lady at the coffee place knows my order, I know the metro map by heart, I understand Catalan and I counted how many steps I climb to my appartment. 78 by the way. I understand some things will be left unknown but for now I enjoy it all as it is. Here's some pieces of my life here.











wearing a Vintage sweater and top // jeans: Orban outfitters // bag: Galleries Lafayette// shades: persol 

***

5 תגובות:

  1. טוב, זה ניראה ונשמע ממש, ממש כיף.
    לא מאמינה שכבר חצי סמסטר מאחורייך. כל כך יפה שם שמבאס אותי לא לנסוע לשום מקום...ואת ניראת מקסים.

    השבמחק
    תשובות
    1. גם אני עוד לא קולטת. הזמן מתחיל לאזול. אבל באמת יפה פה נורא, היא נותנת פייט רציני להמון מקומות שהייתי בהם וחשבתי שהם הדבר האמיתי.

      מחק
  2. פוסט מקסים איך תחזרי אלינו לשממה ....דואגת

    השבמחק
  3. הבלוג שלך מקסים בעיניי- הלבוש, השירים, התמונות.. אני כל כך מקנאה בך שאת גרה בברצלונה...

    השבמחק
  4. איזה כיף לך. אני גרתי שנתיים בפריז, ואלה היו השנתיים המיוחדות בחיים שלי. אני כל כך מבינה את ההתרגשות של להבין שאת שייכת לעיר והעיר שייכת לך. תעשי חיים

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...