פוסט קצר על חופש גדול

מחר הוא היום האחרון שלי בעבודה. ביום ראשון אני טסה. 6 שנים עברו מאז שיצאתי לחופש הגדול האחרון. מאז לא באמת הייתי בחופש יותר מכמה ימים. אחרי התיכון היה צבא ואחרי הצבא פסיכומטרי ואחרי זה פשוט עבודה. עכשיו, לפני הלימודים, יש לי הזדמנות לחוות שוב ולו במעט את התחושה הקסומה הזו של חופש גדול. אני כבר בקושי זוכרת את תחושת הבטלה והחידלון המתוקים של מתישהו בשבוע השני של אוגוסט- לקום בצהריים ולהתלבט במשך כל צחצוח השיניים איזה יום היום.


למרות שמשרד החינוך יחלוק על דעתי נחרצות בטענה שהחופש ארוך מדי ומנוון, אני נוטה לחשוב שהוא מהווה חלק חשוב ואפילו קריטי בהתפתחותנו. במהלך גיל ההתבגרות בעיקר מהווה החופש הגדול זמן טוב לשיפור עצמי בכל המובנים.שימו לב לתאוריה: בעצם, במהלך 10 חודשים, אנחנו מבלים בחברת בני כיתתנו בנסיון למצוא את מקומנו בהיררכיה החברתית הקשוחה, לומדים חומר שלרוב לא באמת מעניין ו/או ישמש אותנו אי פעם ומפתחים תחביבים שטותיים אחרי הצהריים. ואז מגיע החופש הגדול וטורף את הקלפים, חודשיים שלמים שבהם ניתנת לנו הזכות והאפשרות ליישר קו עם הסביבה. החל מהשלמת החומר באלגברה ועד לטוטאל מייקאובר שלא היה מבייש את טריני וסוזנה.


כל שנותר לי לאחל לעצמי ולקוראי ברי המזל שיהיה קיץ מלא הרפתקאות, היכרויות חדשות, אוכל משובח, מקומות רחוקים והרבה תמונות מעוררות קנאה לאלבום בפייסבוק.


הנה מה שלבשתי היום למסיבת סיום בי"ס יסודי של מיקה.

טי-שירט: Petit Bateau
מכנסיים: Comme il faut
סנדלים: מקאן
צמיד: מהודו
שרשרת (ישנה ממש) : H&M

+A