ננזפתי על ידי בן הזוג שלי (בצדק) והחלטתי לצאת מהמיטה ולכתוב פוסט שמח. אחרי שישנתי מעט מדי בלילה וקמתי לקורס קיץ ב-8 בבוקר, חזרתי הביתה מרירה ועייפה והתחלתי במסכת רחמים העצמיים. 6 משמרות בשבוע, עבודה בחנויות פופ אפ מזדמנות, קורס קיץ דו שבועי, בלוג, חברות, ים, עוגה או עוגיות בכל שישי, קוקונינג בדירה המתוקה שלנו ואני עדיין מתבכיינת שהחיים שלי לא מלאים מספיק.
אחרי חודש עצוב, מדכא, מייאש, מתסכל, בו המחשבות נדדו בין לנפנף בדרכון האירופאי שלי ולברוח לברלין ובין להתכדרר במיטה בלי לצאת אפילו באזעקות (וכל האפור שנותר בין השניים), החלטתי שמספיק. כבר אוגוסט וחייבים להיות אופטימיים. זה קיץ ותכף דברים יתחילו להשתפר. זה היה קשה הפעם יותר מתמיד, אבל הצלחתי לאסוף כמה דברים מעודדים. בתקווה לימים טובים יותר. הלוואי ויתחילו ממש ע-כ-שיו.
1. קודם כל והכי חשוב. חודש חדש אומר, רקע שולחן עבודה חדש. הפעם וואנה ממש השקיעה לא?
2. בשורה משמחת. כנראה שהסתיו מתקרב. גן עדן לסריגה בניצוחה של מיכל לוי הלוא היא "אחת שסורגת" נפתח השבוע בכרם התימנים. קפצתי לבקר ואפילו קניתי צמר ישראלי. מיכל הבטיחה שאם אתחיל לסרוג עכשיו יהיה לי צעיף בסתיו. (אחת שסורגת, רבי מאיר 21, תל אביב)
3. לקנות פירות ומיץ בשוק הכרמל ולחשוב לעצמי שזה לא כל כך שונה מ"La Boqueria" שלי. מינוס המשוגעת שכועסת שלא קונים ממנה לחמניות והמוזיקה המחרידה בדוכן של הדיסקים הגנובים.
4. לעשות ביביסיטר יזום לשבוע על הנסיך, ג'ובאני, בכל פעם שבא לנו כלב ואנחנו יודעים שזה עוד לא הזמן.
5. לראות "פריסיליה מלכת המדבר" (1994, אוסטרליה) ולהתמוגג, כי כשאין ערוצי סרטים בחבילה הבסיסית, גם MGM הוא פרח.
6. לפנטז על סופ"ש ארוך בפריז בספטמבר, לרגל עבודה, אבל בעיקר לרגל שבוע העיצוב ואוויר לקראת השנה החדשה. נו אתם כבר יודעים. בנוהל. (אגב, מישהו כנראה ממש אהב אותי. האריכו את התערוכה של DRIES VAN NOTEN עד סוף נובמבר. וופ וופ!)
***
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה