יום חמישי, 12 בדצמבר 2013

Postcards from Lisbon

Sunnies: Ribot
אחרי שביקרו אותי חצי תריסר פעמים בחודשיים האחרונים, זכיתי להיות סוף סוף המבקרת. בשישי בצהריים ארזתי מזוודה וטסתי להתארח אצל חברים בליסבון. מעבר להתרגשות של לגלות מקום חדש, הצלחנו לאחד תחת קורת גג אחת גם את אלי של ולנסיה ואת יער, הלוא היא אשתי, הישר מהמזרח התיכון.

היות וידעתי בדיוק מה עובר על המארחים, שמבלים את סופי השבוע שלהם בהדרכת תיירים מבולבלים (AKA משפחה וחברים) הסכמתי בחפץ לב להתלוות אליהם לסופ"ש של ליסבונאים אמתיים. אמנם לא אכלתי את המאפה המיוחד של בלן ולא נכנסתי לשום קתדרלה, אבל זכיתי להצצה מקרוב על מה שמסתמן היעד האירופאי העולה. היה שם שוק פשפשים מלא מציאות, ארוחת צהריים בחדר אוכל של נזירות עם נוף על הנהר, טיולים רגליים בעליות ובירידות של בריו אלטו המדליק, שקיעות ורודות מעל גגות אדומים, ארוחות ערב ל-10 אנשים ואפילו הפסקת חשמל אחת ארוכה מספיק כדי לסיים את נרות החנוכה שנשארו בקופסה. את ה-650 תמונות שצילמתי עוד צריך לערוך ולמיין, אבל הנה הטופ טן.

הסופ"ש הקרוב הוא הראשון מזה חודשיים בו אני לא מטיילת ולא מארחת. אני לא בטוחה שאני זוכרת מה עושים בסתם סופ"ש אבל אני לגמרי זקוקה לסתם אחד כזה. כמעט סופ"ש שמח ואני מקווה שתעברו את "הסופה" בשלום.













***

2 תגובות:

  1. אהובה שלי...ריגשת אותי כל כך והפוסט מקסים! בברכת לייקיש לייקיש וחיבוק גדול...אישתך

    השבמחק
  2. איזה יופי של תמונות רוצה גם אבל רק איתך....
    אימוש

    השבמחק

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...