Another place to miss

♫James Vincent McMorrow♫

Wearing my Isabel Marant X H&M shoes in the best spot in Barcelona

סוף השנה האזרחית מעבר לפינה וכולם פה מסביבי רק רוצים לדעת באיזה מועדון נחגוג. אני, לעומת זאת, נורא מוטרדת מהמשקל הכולל של כל מה שאספתי בחודשים האחרונים ותוהה איך לעזאזל אני מחזירה את הכל איתי ארצה בעוד ארבעה שבועות ויומיים. בכלל, בשבוע האחרון כאילו העברתי את עצמי למצב עזיבה, מרגע שקניתי כרטיס טיסה הכל נראה לי אחרת. איך עושים את זה בכלל? פשוט מסירים הכל מהקירות, מקפלים את הבגדים לארון, משאירים למריה ואנטוניו את המפתחות ופשוט יוצאים מדלת הבית.

יש ימים שאני כועסת על זה שאני ממשיכה לעשות את זה לעצמי, כאילו לא הספיק לי אחרי פריז ומנצ'סטר. לעזוב הכל כדי לחיות רק לכמה חודשים חיים של אנשים אחרים, כי זה הרי לא באמת החיים שלי. מה הטעם להתרגל לשגרה ולאנשים ולאוכל ולתרבות וללמוד את השעות של הרכבת ואיך אומרים קישוא בקטלנית אם אני אוטוטו עוזבת שוב? כל מה שנותר זה עוד מקום להתגעגע אליו.

מצד שני, לא הייתי מחליפה את החודשים האלו בעד שום הון בעולם. אני מתהלכת ברחובות עם עיניים לחות והלב שלי מלא באושר. אני אסירת תודה שהכול הסתדר והתאפשר ובדיוק כמו שציפיתי וחלמתי. למדתי, חייתי, טיילתי, גיליתי, גדלתי. אז נכון שזה עוד מקום להתגעגע אליו וזה לא פשוט, אבל זה גם עוד מקום שאני תמיד ארגיש בו בבית, וזה שווה המון.

איכשהו הצלחתי לדחוס לשנת 2013 גם את הברצלונה הזה שלי וכל שנותר לי הוא לאחל לעצמי ששנת 2014 תביא איתה נחיתה רכה בחיים החדשים - ישנים שלי ואם אפשר לפחות ביקור אחד במקום חדש על הגלובוס. חייבים דברים להתגעגע אליהם. חגיגות סוף שנה נעימות ומשמחות לכולם, אל תתרגשו מפרץ הנוסטלגיה אני מבטיחה לחזור לעצמי בשנה החדשה :)

***