The young & the restless 2012

אפשר לפתוח בקלישאה "שוב חלפה לה עוד שנה" ולדבר על כמה שהזמן עובר כשנהנים, על איפה הייתי בזמן הזה לפני שנה בדיוק ולהשתאות כמה השתניתי וכמה בגרתי מאז. במקום זה אני רוצה שנדבר על הדבר האמיתי, תערוכות הגמר של בתי הספר לעיצוב. בכל שנה נפלטים מבתי הספר לעיצוב עשרות רבות של מעצבים צעירים בכל התחומים. שניה לפני שהם נבלעים בתעשייה או בסטודיו שלהם בניסיון לשרוד, הם מציגים בפנינו בגאווה את פרויקט הגמר שמתפקד ככרטיס ביקור ומסוגל לסלול להם את הדרך. היות וביקור בתערוכות הגמר הוא סוג של פטיש שלי, אני מתכננת לבקר בכמה שאוכל ולערוך עבורכם את מצעד המעצבים הצעירים כולל ראיון אישי ותמונות בלעדיות (לא באמת). לפני שתנחרו בבוז על כושר השיפוט שלי, אגיד בכנות כבר עכשיו, הפרויקטים שבחרתי היו אלו שריגשו אותי הכי הרבה, פשוט כך. אני מזמינה את כולכם לעשות שם סיבוב ולהתרשם בעצמכם ובינתיים אלו הרשמים שלי. תהנו ואל תשכחו לפרגן להם, בתגובה, במייל או בלייק. מנסיון זה עושה לך את היום. שיהיה סוף שבוע מצוין ולהת'.

It's this time of the year, when all the design schools present the final projects. I love visiting the exhibitions and this year I hand picked my favorite projects and managed to get some pictures and an interview. Some did a full research after one specific material and many designed some actuall commercial furniture. Here are a part of them, they would love a like, a comment or a visit to their page or mail. Sorry for not translating it all, use the Google translate app to switch to your native language. xx and have a great weekend.

רונה מייק - מעצבת תעשייתית - המכון הטכנולוגי חולון


הפרויקט של רונה נקרא שירת העשבים והוא עוסק בעשבים השוטים - החומר ומשמעותו. "חקרתי את עולם העשבים ויצרתי 3 סדרות של אובייקטים בעלי טקסטורה שונה המשמרים בתוכם את האסתטיקה והאופי הטבעי של העשבים". לאחר מחקר מעמיק ונסיונות רבים בטכניקות שונות התמקדה בטכניקת גריסה לכדי עיסה וטכניקת סחיטה לשימור העשבים בשלמותם. חשוב לציין כי בפרויקט לא נעשה שימוש בשום חומר חיצוני אלא רק עשבים ומים.

1. באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי?
"הרעיון לפרויקט למעשה התחיל בסימסטר השני של שנה ג' כשמצאתי סיבי עשבים זרוקים ברחוב וחשבתי לנסות ללבד אותם כמו שמלבדים צמר - לשמחתי זה הצליח והחלטתי לקחת את ההתנסות הזו ולהמשיך איתה לפרויקט מחקרי, פרויקט גמר."


2. ספרי על רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט.

"רגע קריטי בפרויקט היה בהתחלה, בנסיון להגיע לסיבי העשבים שמצאתי. זה היה תהליך ארוך, מייגע ומלא בחיפושים, תחקירים וניסיונות לא מוצלחים. בסופו, הצלחתי להעביר את העשבים תהליך שהפך אותם לסיבים שהיה ניתן ללבד. מצד אחד, התוצאה עדיין לא הייתה זהה לסיבים הראשונים שמצאתי ומצד שני, זה היה רגע משמח עם הקלה מסוימת שעכשיו אני יכולה להתקדם הלאה."

3. עכשיו משסיימת , לאן פנייך?  איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני רוצה עוד להמשיך ולחקור את החומר שנמצא עוד בתחילת דרכו. לראות האם אני יכולה למצוא תחליף לקטיף העשבים ולקבל אותם בדרך תעשייתית. לבדוק עוד סיבים טבעיים שיכולים להשתלב ולתת חוזק ועמידות לחומר. כמו שציינתי בהגשה התהליך עוד ארוך והגשת פרויקט הגמר מהווה רק ציון דרך בתוכו. אין לי מושג איפה אני אהיה עוד כמה שנים, אני בן-אדם שאוהב לחיות את הרגע ומשתדלת למצוא את עצמי תוך כדי."

*לצפייה בוידאי של הפרויקט לחצו כאן. 

קרן יער - מעצבת אופנה - שנקר


הקולקציה עוסקת בשריון הסמוראים בתקופה הפאודלית ביפן. גבריות צבאית מן הצד האחד ואומנויות רגישות כגון קליגרפיה וכתיבת שירים מן הצד השני, פעפעו כולם מתחת לשריון הלוחם. אילו שכבות של הגנה עוטה עליו האדם המודרני? התעסקות במושגים כמו נוקשות אל מול תנועה, פנטזיה אל מול מציאות, תבנית אלמול סילואט.

"בתהליך העיצוב התמקדתי בחיבור שבין מראה קאז'ואל יומיומי לזה המוקפד והמהודר. הדגמים משולבים בטקסטיל שיצרתי בעצמי, באמצעות אריגת שרשראות מתכת חלודות ומבריקות, סרטים שונים ושיבוץ אבני סוורובסקי (בחסות חברת ילון, נציגת קריסטל סברובסקי בישראל). הטקסטיל משלב מראה "שריוני" נוקשה לצד חומרים רכים, כמעט שבריריים, ובמפגש בין המונוכרומטי לצבעוני."

לא יכולתי להתעלם מהשלמות של הקולקצייה, איך הושקעה מחשבה עד הפרט האחרון, בעבודה ידנית עמלנית וייחודית. (שימו לב לנעליים המטורללות ולאביזרים המדהימים שקרן יצרה בעזרתו של ליאור לחמן)

1. באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי?
"בסוף שנה ב' נסעתי ליפן מטעם שנקר, ושם בNathional Museum of Tokyo נחשפתי לראשונה לעולם הסמוראים. הוקסמתי ממראה השריונות, וידעתי שאני אגע בנושא הזה באחד הפרוייקטים שלי, מתישהו בעתיד. בעיצובים שלי אני אוהבת לצאת מתוך החומר בשלב הראשון, בדרך כלל החומרים מנחים אותי ומביאים אותי לצללית ולמראה הסופי של הדגם. כמובן שבסופו של דבר חשוב לי שיהיה גם ניחוח מסחרי, אחרי הכל מדובר בבגדים שחשוב שיהיו נחשקים ולבישים."

2. ספרי על רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט.

"בתהליך יש הרבה רגעים שליליים והרבה חיוביים, כל רגע כזה מטלטל אותך ומביא אותך למקום שאליו אתה מגיע בסוף, לטובה או לרעה. רגע אחד חיובי היה כשנסעתי ללונדון לחפש עוד חומרים שחסרו לי בקולקציה, ושם מצאתי בדי צלילה בצבעים מדהימים, שהשתלבו נהדר עם העורות ופיתוחי השרשראות שייצרתי."

3. עכשיו משסיימת , לאן פנייך?  איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"עכשיו כשסיימתי אתחיל לעבוד לצד אמא שלי, המעצבת נועה יער, בליין של בגדי נשים פה בארץ. אני מקווה שאצליח לעבוד בעתיד תקופה מסויימת גם בחו"ל, בעיני חשוב למעצבים צעירים לטעום גם חו"ל במטרה לקדם ולשדרג את האופנה בארץ. בקיץ עשיתי סטג' בבית האופנה "אלי טהרי" בניו יורק ואני מרגישה שזה תרם לי המון ידע ואמצעים חשובים שלא הייתי רוכשת פה בארץ."

לוח השראה ודוגמאות לפרטים

הקולקצייה המלאה מאחורי הקלעים

ליטל ריבלין - מעצבת תעשייתית - המכון הטכנולוגי חולון


"הפרוייקט הוא פרוייקט מחקרי, שבמסגרתו התנסתי וייצרתי טכניקות רבות אשר בכל פעם נתנו תוצאה שונה של אסתטיקת החול. מתוך שלל הטכניקות, בחרתי ארבע: כיפוף באדים, ייצור סקאלת צבעים על ידי קליית החול, הקצפה, ושיכוב. את הטכניקות אלה יישמתי בעזרת עיצוב סדרה של קערות וואזות, אשר שאבו השראה מתכונות החול בטבע." 

אולי חלקכם זוכרים שהקערה המפורסמת של ליטל היתה פה בבלוג באחד הפוסטים בתחילת השנה. אני נפעמתי מהקערה בשיטוטי בבלוגים ושמחתי לגלות שמדובר בסטודנטית בשנה ד' שלומדת איתי. מאז עקבתי אחרי כל הגשת ביניים והתקדמות בפרויקט וציפיתי בקוצר רוח לראות את התוצרים הסופיים. 

1. באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי?
"הרעיון לפרויקט החל בשנה ג' בקורס "שני תריסרים", נתבקשנו להכין תכשיטים מחומר גלם מפתיע. משום שאני בנאדם שמאוד אוהב טבע, החלטתי לנסות להשתמש בחול ולייצר ממנו שרשראות. לאחר פיתוח השרשראות ראיתי את הפוטנציאל הטמון בחול וניסיתי לייצר קערה שכולה עשויה חול. באופן אינטואיטיבי, מתוך הנסיון הגעתי לתוצאה המיוחדת של טיפות החול. היה לי ברור בסיום הקורס, כי זו היתה רק תחילת העבודה שלי עם חול, ושעליי להמשיך ולחקור את החומר."


2. ספרי על רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט.
"כשפרסמתי את הקערות ב Designboom לא האמנתי בחיים שאקבל פירסום כל כך אוהד וכל כך מיידי. בין לילה הקערות חול שלי הופיעו בכל אתר עיצוב בעולם, והמייל שלי התמלא בבקשות לרכישת הקערות והשרשראות חול מאנשים בכל רחבי העולם. הרגע שאותו לא אשכח לעולם והשפיע עליי הכי הרבה היה כשקראתי את המייל שקיבלתי מהחנות האהובה עליי בעולם הMoma  בניו- יורק, כאשר הם ביקשו ממני למכור אצלהם את הקערות חול שלי. באותו הרגע באמת הבנתי שיש בידי אוצר."


3. עכשיו משסיימת , לאן פנייך?  איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני מקווה להמשיך להציג במגוון תערוכות בארץ ובעולם, להמשיך ליצור קולקציות נוספות מחול, ולפתח רעיונות שמחכים במגירה. אני מתכננת לעבוד בסטודיו שלי, ליהנות מהעשייה, מהתוצרים ומהמכירה."


*חלק מהפריטים באתר של ליטל מוצעים למכירה. אתם מוזמנים להציץ בלינק הזה.

טכניקת הקצפה

יצירת סקאלה צבעונית 

אדים

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram (Majajoffe)

A+