Make.Buy.Eat.Love

♪ Two door cinema club - Something good can work ♪ 

Make

שוב שבת בערב. מחר מתחיל שבוע חדש, האחרון של 2015. התחשק לי להכין פסטה עם קישואים ולעשות סדר בארון. במקום זה, שתיתי צ'אי עם הבנות ועכשיו בא לי לכתוב קצת. אחרי זה אתיישב מול הטלוויזיה ואסרוג עוד כמה ריבועים לשמיכת הטלאים. אני חולמת שהיא תהיה מוכנה בזמן לדירה החדשה, אבל נראה לי שזה ממש לא בר ביצוע, לפחות לא לדירה הזו. בינתיים, אני מתנחמת בהכנת מיץ במסחטה החדשה ששינתה לי את הרגלי ארוחת הבוקר. הידד!

Buy

החיים מתנהלים ממש מהר לאחרונה. עבודה, עבודה, עבודה, סופ"ש. וחוזר חלילה. הימים בעבודה ארוכים ולרוב מספקים אבל הסופ"שים נגמרים מהר מדי. התחדשתי בכמה דברים קטנים הביתה, כמו המסחטה, והמסרגות ויטנג', אבל מה שהכי בא לי זה את המגפיים המושלמות האלה בצבע קאמל של אלן רובן. לא היתה לה את המידה שלי, אז זה יידחה לזמן אחר.

VIA

Eat

ארוחת צהריים בשישי שמשי במסעדת ONZA. התלקקנו. אוכל בסגנון טורקי/ים תיכוני, בגודל לגיטימי שאפשר לחלוק. התפריט מצומצם ומדויק, כך שנתן לנו תחושה שניסינו את הרוב. פייר? אהבנו ה-כ-ל, גם את המחיר. הנה זיקוק יומולדת (לאחותי) בכנאפה מושלמת. 

Love

בארון הקוסמטיקה דווקא חלה התעוררות. אמוש חזרה בפריז עם מתנות בדיוק בזמן לחנוכה-קריסמס.

את הבושם של מיו-מיו חמדתי עוד כשאני ביקרתי בפריז בספטמבר, שם הוא כיכב על כל פיסת מגזין. הצבעים של הבקבוקון שגעו אותי עוד לפני שהזדמן לי להריח. זה היה רק עניין של זמן.

הכלי האדום הוא מיכל יוגורט וניל, כן ככה נמכרים יוגורטים בעיר האורות. זו כבר מסורת לחזור משם עם כלי כזה, בעדיפות לתכלת או אפור (שמחזיק את המסרגות נגיד*). כשהמותג המושקע יצא במהדורה מיוחדת לחג המולד, יכולתי לסמוך על אמא להביא לי אחד כזה למזכרת.

אלו בעצם הבסט סלרס שלי, מוכנות?

מאז שגיליתי את AESOP אני לא מוכנה לנסות קרם של מותג אחר. מלבד עיצוב האריזה, הריחות מושלמים והכל טבעי ונהדר. מבין כל המוצרים של BENEFIT שרדו רק הסומק והמסקרה השחורה שלהם. החבר ממנו אני קונה (דרך איביי) מתעקש לפנק בדוגמיות ולפעמים גם במסקרה המעולה הזו של דיור בצבע חום. המוצר השלישי - חדש על המדף. מסקרה לגבות של L'OREAL היה כתוב בקומוניקט. הוא הגיע עם שליח אחרי זמן רק שלא קיבלתי מוצרים להתנסות. קיבלתי את הגוון השקוף ואני חייבת להודות שהוא הפתיע אותי.

כבר הרבה זמן שחיפשתי מדגיש לגבות אבל זה היה נראה לי מגוחך להתחיל לסרק גם את הגבות במסקרה דביקה.

המוצר הזה התגלה כפתרון מעולה לימים שבהם בא לי להשקיע. הוא עדין, שקוף וכמעט לא מורגש אבל עושה את ההבדל.

לחיי השבוע האחרון של השנה. הלוואי ויקרו בו מלא דברים משמחים שיבשרו על בואה של שנה מלאת עשייה ואושר ושלום עולמי. לא בציניות בכלל.

***

August in Paris

♪ Paris au mois d'Aout - Charles Aznavour ♪

כשגדלתי בפריז סיגלנו לעצמנו את המנהג המקומי ובכל אוגוסט היינו מסתלקים, כמיטב המסורת הצרפתית, לחופשה ארוכה ומרוחקת. בשנים בהן יצאנו לחופש כבר ביולי, רמחנא לצלן, מצאנו את עצמנו באוגוסט בעיר רפאים, רק אנחנו ותיירים מרגיזים ואף לא צרפתי אחד באופק.

"להיתקע" בעיר באוגוסט היה נחשב בזוי ועצוב. מדי פעם גם היה מפציע גשם (הו גשם!) והיינו מתבאסים שככה אנחנו מבזבזים את הקיץ שלנו ומפנים אצבע מאשימה להורים הגרועים שלנו. אם הייתי פוגשת עכשיו את מאיה החיוורת של 2002, הייתי מכפכפת אותה כהוגן ולוחשת לה שיום יבוא וקיץ גשום בפריז באוגוסט יהיה תמצית הפנטזיה של החיים שלה.

בזמן שכולם מפנטזים על חופשה חלומית או אשכרה טסים אליה, אני מנסה לשמור על שפיות בעיר הלוהטת (לוהטת לא בקטע טוב). מתחשק לי לומר שעוד חודש זה מאחורינו, אבל אני לא טיפשה. זה לא הקיץ הראשון שלי פה. אני יודעת שעד אוקטובר אין עם מי לדבר, רק זיעה ונזלת מזגנים. מה שכן אפשר לעשות, זו רשימה של 5 סיבות למה "אוגוסט בתל אביב זה סביר בהחלט". במילים אחרות, הנה כל מה שחינם או זול, מבדר וממוזג היטב.

1. אחרי שנים של תסכול ממחירי הצגות מופקעים, גיליתי בשמחה שכרטיס ל"הבימה" למחזיקי כרטיס אשראי ויזה עולה 50 שקלים. שמעתם נכון. 50 שקלים לכל ההצגות בכל הימים, מתי שתרצו. בשבוע שעבר צחקנו מול "פאניקה" הנפלאה. והשבוע זה "הקמצן" של מולייר. בילוי מושלם לערבים המהבילים של הקיץ.

via

2. אחת הסיבות היחידות להשתמש במעמד הסטודנט שלי בלי להתפדח, היא מנוי לקולנוע לב. בשבוע שעבר צפינו בסרט הדוקומנטרי היפה והעצוב והקשה על איימי ויינהאוס. הסרט השאיר אצלי מחשבות בראש לעוד ימים רבים. זהו כנראה אחד הביצועים האהובים עליי, אולי עכשיו עוד יותר, אחרי שראיתי שהוא היה לחצ'קון של אופטימיות במהלך חייה. מומלץ!

3. חוף גאולה בשישי בבוקר או חמישי אחרי הצהריים במנטה ריי. מים שקופים עם דגיגים וים של תיירים נצלים להם בניחותא. אנחנו, למדנו לשכור שמשייה וזוג כיסאות ב"חי" שקלים, ישבנו בצל והתענגנו על הגלים. את בגד הים החדש שלי, קניתי בשעות האחרונות לפני הטיסה בעיירת הנופש השיקית סן-סבסטיאן.

4. לקנות את חוט הRIBBON החדש אצל מיכל מ"אחת שסורגת" ולסרוג מול הטלוויזיה במזגן. עכשיו כשהפוף האפור שלי גמור, אני שקועה בהכנת פיל פילון בחוט תכלת, נכון להיום יש כבר ראש וחדק!

אחרי שנתיים של צעיפים ומלבנים אחרים, הופתעתי לגלות עד כמה זה כיף ומספק לעבוד עם הוראות סריגה מדוקדקות.

אספתי עבורכן עוד כמה רעיונות מהממים נוספים והנה ההוראות לסריגת פיל פילון אצל מיכל בבלוג בלינק הזה.

5.  ולסיום, עונת מעברי הדירה בשיאה וזה מאפשר לי ביקורים ליליים באיקאה. אחרי ששבועות אני נמסה (ליטראלי) מול תמונות של קרטיבים באינסטוש, רכשתי כזו מגשית ב-9 שקלים ויצאתי לדרך. באופן כללי אני משוגעת על הבלוג של אפרת, אבל המתכונים לארטיקים שבו אותי. מבטיחה לעדכן בתוצאות.

Via Efrat's Blog

***

Lately I'm loving #17

♬ Changes - Stars  ♬

לאט לאט הערפל של החודשים האחרונים מתחיל להתפוגג. בחיי, ממש לא ראיתי איך אני עוברת אותם בלי להתפרק. הרבה החלטות שנתקבלו בראייה אופטימית מדי בתחילת הסמסטר, התגלו כמקלות בגלגלים והקשו עליי ברמות קשות. היו המון רגעים מייאשים בהם עמדתי מול הלו"ז וניסיתי להבין איפה מקצצים. בתכלס, פשוט לא היה ממה להיפטר, המשכתי לרוץ בתוך גלגל האוגר וקיוויתי לטוב. פתאום הגיע קצת טוב, מה השתנה אתם שואלים? לא הייתי צריכה הרבה. הנה כמה דברים קטנים שעשו את ההבדל השבוע.

1. הגשה אחת טובה כבר מאחוריי. המכוניות האלו, עשויות בלמינציה מסורתית של פורניר עץ עם ברזל ותוספות בהדפסת פלסטיק בתלת ממד, עשו לי את הסמסטר שמח וצבעוני ואולי אם יהיה לי (ואולי בעצם לכם) מזל הן יעמדו למכירה בקרוב.

2. פרויקט הגמר מתחיל לקבל צורה, או לפחות כיוון לרעיון שאולי בקרוב יהפוך לצורה. לכבוד המאורע נפתח זה מכבר TUMBLR שהפך ליומן המסע שלי, על כל השינויים והגיבושים שהוא עובר בשבועות האחרונים.

3. פולי, כלבתנו הבכורה עושה צעדים משמעותיים לעבר סטנדרט החינוך המקובל בקרב ההולכים על ארבע. לא בטוחה כמה מזה אני יכולה לזקוף לזכותי, אבל לפחות יש קצה של אופטימיות. אולי עוד ייצא ממנה משהו.

4. על אף שאין מקום להוצאות מיותרות כרגע, הפרויקט האחרון של הסמסטר עוסק בסריגה במידת מה, אז הרשתי לעצמי להירשם לסדנה אצל מיכל ביום חמישי הקרוב. אני מתייקת את ההוצאה הזו תחת "צרכים לימודיים". קפצו לי. ובואו.

5. אימוש הנפלאה, שמעה לתחינותיי ופינקה בפסגת השאיפות של כל עקרת בית עם קיר בצבע מנטה בסלון. אני קלישאה מהלכת, אופה בלי הפסקה ונהנת מכל רגע.

6. אחרי עשרות פציעות בסדנה בגלל אותן מכוניות שובבות הכוללות: חיתוכים, שריטות, שיופי אצבעות, שבירת ציפורניים וטריקת דלת אחת יסודית ביותר על האמה, אני גאה להציג מניקור חורפי במיוחד, שמסתיר ציפורן אחת סגולה במיוחד, אבל חוגג את סוף העבודה הסיזיפית, לפחות לשבועיים הקרובים. אה כן, והספר החדש שלי על חדר 606 של ארנה יעקובסן. חלום.

***

There is no cure

סוף שבוע ביזארי למדי כמעט ונגמר. זה החל בעיטוש קטלני במיוחד בחמישי בערב. כזה שהשאיר אותי כמעט משותקת מכאבים בצלעות. למען האמת השריר בין הצלעות תפוס לי כבר שבועיים אבל זה בהחלט שיא השיאים. בבוקר התגלגלתי בפיג'מה מהמיטה לרופא ומשם לצילום במוקד החירום. "אין שבר, סתם שריר תפוס" ושיחררו אותי למנוחה עם הרבה כדורים ומשחה אחת מסריחה.

בתור מי שלא זוכרת מה עושים כשצריך לנוח, נכנסתי לפייסבוק באופן אוטומטי. או אז חיכתה לי הודעה משונה. בתחילה חשבתי שמדובר בטעות והקלדתי שוב ושוב את הסיסמא. באיזשהו שלב החלטתי לקרוא את הודעת השגיאה וגיליתי להפתעתי שצוות הפייסבוק החליט לבטל את חשבוני ולסלק אותי מגן העדן בבושת פנים ואם יורשה לי - על לא עוול בכפי!
בעיניים דומעות ופאניקה התחלתי לדפדף כאחוזת דיבוק בין דפי העזרה השונים וליבי החסיר פעימה מול מילים כמו: "Impersonating" , "violation", "Harasses".
למורת רוחי, למייל התחנונים שלי כמובן לא ענו לי ויותר מזה, בשורה התחתונה תמיד מופיעה הכתובת שאומרת שמרגע שהוחלט לנדות אותי וחשבוני נסגר, אין דרך להחזיר את הגלגל.

אחר הצהריים, אחרי שעות רבות במצב מאוזן ובדכאון מתקדם, החלטנו ללכת לקולנוע לראות את "הארטיסט". את ז'אן דו ז'רדין אני מכירה עוד מימי נערותי השובבים בפאריז עם סרטים וסדרות מוטרפים שעיוותו לחלוטין את החינוך שקיבלתי. כמובן שנהנתי מהקונספט, הצילום, הבגדים, האוירה וקטעי הסטפס (!) אך בעת שיצאנו מהסרט עליזים ומרוצים זה הכה בי - איך אנחנו כחברה רודפים אחרי טכנולוגיות ומותירים פצועים מאחור כשמשהו חדשני יותר מגיע.

תראו אותי עכשיו, כל עולמי היה בענן הוירטואלי הזה. במשך 5 שנים פיתחתי חברויות, מילאתי כ-30 אלבומים עם זכרונות מטיולים ואנשים יקרים, שמרתי על קשר עם חו"ל, בניתי את הבלוג שלי והתעדכנתי על כל ענין לימודי בדפים של הכיתה והמכון. ועכשיו נותרתי חסרת כל קשר לעולם, חרדה כל הזמן שקורים דברים בלעדי (וכמובן שקורים דברים בלעדי).
אני עוד לא יודעת מתי ואיך אפתח פרופיל חדש, מה שכן אני חושבת שעליי להודות לפייסבוק על קריאת ההשכמה האכזרית. הייתי צריכה לחזור למציאות ולקבל קצת פרופורציות. בנימה אופטימית זו ולסיכום, הכי חשובה הבריאות ואם בא לכם להזדהות איתי או סתם להיזכר מה היה פה קודם - התנתקו מהפייסבוק ליום יומיים, זה מפחיד אבל גם קצת נעים.

Rather bizarre weekend is almost over. It started with a sneeze particularly deadly on Thursday night. That left me almost paralyzed with pain in the ribs. Actually I had this cramp for 2 weeks but it's definitely the last straw. In the morning I rolled out of bed in his pajamas from the doctor and the emergency center for photography. "There is no fracture, just a cramp" and they let me rest a lot of pills and one stinky cream.

While I tryed to rest, I went automatically to Facebook. Then there was a strange 

message.

At first I thought it was a mistake and typed again and again for the password. At some point I decided to read the error message and found to my surprise, Facebook team has decided to cancel my account and remove me from the garden of Eden in disgrace and if I may - for no reason!

With tearful eyes and panic I began obsessively browse the various help pages and my heart skipped a beat with words like: "Impersonating" "violation" "Harasses" and others.The bottom line is  that once it was decided to ban me and my account was closed, there is no way to change their mind and turn back the clock.

On Saturday, after many hours in a horizontal position, we decided to go to the movies to see "the artist". Of course I  enjoyed the concept, photography, clothing, atmosphere and tap shoes (!) But when we left the movie happy and satisfied it hit me - how we as a society pursuing technologies and leave the wounded behind as something more innovative appears.

Look at me now, my whole world was this virtual cloud. For five years I have developed friendships, some 30 albums filled with memories from trips and dear ones, I built my blog and I checked on any matter related to studies on our page.

I do not know when and how to open a new profile, what I think I should thank Facebook for the (brutal) wake-up call. I had to get real and get some perspective. To conclude I suggest you disconnect from Facebook for a day or two, just to feel how it is. xx

המוקסינים המופלאים החדשים שלי שילוב של צבע וגובה מדויק, תענוג!

knitted vest by grandma  // Vintage skirt (Manchester) also seen here
faux leather jacket: promod // Snood H&M
Heeled Mocassins:  Couple of

Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin

+A

Into the wild

Into the wild soundtrack - Eddie Wedder - Long nights

את סוף השבוע העברתי בצימר בכפר הדרוזי בית ג'ן עם המשפחה שלו. הכפר ממוקם על הר גבוה ומשקיף על נוף גלילי מרהיב. מצאה חן בעיניי צורת האירוח הפשוטה והלא מתיימרת. בניגוד לדעה הרווחת בין בעלי הצימרים השונים שבקבוק יין כלשהו מהסופר, כמה עליי כותרת בג'קוזי וגבינת עיזים עלאק מקומית ואנחנו העירוניים כבר מרגישים שפינקו אותנו ואפשר לנקנק אותנו במחיר, האוירה בצימרים היתה אמיתית ונעימה. חשוב לציין שבחרנו את הסופ"ש הכי קר מזה כמה שנים, אבל גם המעלה הבודדה שנשארה לא הבהילה אותנו ואף תרמה לתחושת החמימות שבפנים...

בערב אכלנו אצל משפחה בכפר שאירחה אותנו לתפארת ובישלה לנו מטעמים מקומיים ובשפע, למחרת חיכתה לנו ארוחת בוקר עשירה ואחר כך יצאנו לטייל באזור. (עכשיו כשאני חושבת על זה בעיקר אכלנו ואכלנו טוב)

אני נחשבת קצת פרינססה ליד הקיבוצניקים אז לכבוד ה"טיול" זרקתי עליי ג'ינס (!) ואת מגפי העבודה המשופשפות שלי ושיחקתי אותה קול כשנתקענו בבוץ. עוד תמונות יגיעו בהמשך. יאללה הגשה ראשונה מחר - אחלו לי בהצלחה, שבוע טוב!

I spent the weekend in a B & B in the village of Beit Jann with his family. The village is situated on a high mountain overlooking the breathtaking landscape of the Galilee. I liked thesimple hospitality and the authenticity of the place.Of course, we have chosen the coldest weekend in years, but even the lonely degree remaining did not scare us and contributed to the warmth inside ...
For dinner  a family in the village  hosted us and cooked us a wonderful local delicacies. The next day a rich breakfast and then went for a hike in the area. (Now that I think about it we mostly ate and ate well)
I'm considered as a princess to compare to his family so for the trip  I decided to wear jeans (!) and  working boots and I played it cool when we got stuck in the mud. Wish me luck, tomorrow is my first exam for the semester -have a good week!

Im wearing my grandma's blouse and knitted sweater
  Hand knitted scarf , a gift from my other grandma
Coat and Jeans - Urban outfitters
Ankle boots - Couple of

A+

Lately I'm loving

שבוע אחרון נותר לסמסטר ואני עמוסה מתמיד. החלטתי לקחת הפסקה מהעבודה על ההגשות הסופיות כדי לחפש קצת השראה ברשת. אהיה כנה ואוסיף שברגעי משבר אני מחפשת פריטים מוצלחים של מעצבים צעירים כדי להזכיר לי שיש שכר לכל העמל הזה, וזה נותן לי קצת חשק לחזור ולנסות לייצר מחברים מתירס. אני עוד לא מרגישה שזה הזמן לסכם, ובהחלט לחוצה היות ולא קיבלתי ציון אחד עדיין (הם כנראה יגיעו כולם בבום). בינתיים, תראו אילו עיצובים נפלאים מצאתי  בדגש על חומרים מפתיעים וטכניקות חדשניות.

Only one week  left for the semester and the overload is at a new record. I decided to take a break from work on the final submissions to find some inspiration on the network. I'll be honest and add that at moments of crisis I look for designed items that were made by successful young designers to remind me that all that work and pays off finaly, and it gives me a little desire to go back and try to work on my corn project. I do not feel it is time to summarize, and quite nervous because I did not get any grades yet (they probably will come all together). Meanwhile, look what  beautiful designsI found with an emphasis on surprising materials and innovative techniques.

Bautiful knitted chairs by designer Susanne Westphal

A bowl made of frozen sand by Leetal Rivlin a student from HIT (like me!)

this cosy interior is the perfect scenario for this weekend. via Emmasblog

super cute  furniture family by the talented Ernest Studio

אזהרת ספוילר: בשמחה וציפייה רבה אני נוסעת מחר לצפון לצימר מרגיע בכפר הדרוזי בית ג'אן, מבטיחה פוסט מלא תמונות נוף גלילי, אוכל טוב ואאוטפיטים חורפיים! אז סוף שבוע נפלא לכולנו!

spoiler alert:with joy and 

anticipation I'm going tomorrow to an overnight in a Zimmer at the North. Be sure to get a post full of green landscapes,good food and a wintery outfit! xx

A+

Golden Elephant

Beirut - Elephant Gun

אני שמחה לבשר על הפוסט הראשון של שנת 2012, קבלו אותו הנה הוא בא. כבר שלושה ימים עברו בשנה החדשה ותכלס אין כל שינוי...הממ..מוזר העניין.
סתם נו, את השנה אני בוחרת לפתוח עם סוודר נוסף יוצא ארונה של סבתא בצבע חרדל. אני חייבת לציין שמאז יצאתי בהצהרות על הצבע הצהוב אי שם ביוני אני מחבבת אותו מרגע לרגע!
היות והסוודר החביב מהווה מכת צבע חרדלית, אני אוהבת לשלב אותו עם חולצות צוארון (אלא מה?!) בצבעים שונים וחלקים תחתונים רגועים. הלהיט החדש הוא כמובן סיכת הפילון המוזהב שמחממת לבב אנוש בימים חורפיים אלו. המשך שבוע טוב!

I'm happy to announce the first post of 2012. Here it is:
So for the first post of the new year I chose another sweater of Grandma's closet. I must say that since my "yellow" declarations on June I'm loving this color!
As my favorite sweater of the moment is a huge splash of mustard- I like to mix it with buttons up shirts (what else?) In different colors and monochrome bottoms. The newest hit is of course the golden elephant pin that warms the hearts of women these cold days. I hope youre having a nice week. xx

I'm wearing grandma's knitted sweater / Vintage Button shirt also seen here /
 Old Zara shorts
 Tights: Golden Lady / Loafers from Berlin
Vintage bag and Jewlery

A+

Oh no

Andrew Bird - Oh no

הימים עוברים ואין לי רגע דל ובעיקר אין לי שעות אור לצלם בהן פוסטים. אני עושה הערב נסיון, בו צילמתי תמונות ספונטניות לחלוטין בהיפסטמטיק. מה שקורה הוא שלפעמים יש לי הברקות של אאוטפיטים במהלך השבוע ואין לי איך ומתי לתעד, אז אשמח לשמוע מה דעתכם כי "דעתכם חשובה לנו".

לפני יומיים ברגע של משבר הסתפרתי, שוב מילת המפתח היא ספונטניות. אני קצת מתחרטת וקצת מרוצה, כמו תמיד אחרי ביקור אצל הספר. גם מסביב הדעות חלוקות, בתור פשרה אני מציעה להתאזר בסבלנות, מספרים ששיער גדל, אז יהיה בסדר עוד ממש מעט. (זה נכון אגב לכל הנושאים שמטרידים אתכם...)

בינתיים, חנוכה כבר מאחורינו ומריחים את סוף הסמסטר. זה אמנם ריח חמוץ של זיעה ביום קיץ, אבל לפחות ככה יודעים שזה מתקרב. מצד שני, סוף השבוע כבר ממש פה אז היי - בוא נתעודד. ובנימה הפכפכה זו, סוף שבוע נהדר לכולם. מבטיחה פוסט אמיתי בשישי או שבת.

The days go by and I hardly find time for photo shoots since the sun is always in a hurry. So as you can see I took some spontaneous picture via from my Hipstamatic and I hope it's ok. Let me know if you like the concept.

I had a low point two days ago and I cut my hair, again, spontaneously. I'm not entirely happy with this change by they say hair grows back and I'm patient so..:)

The semester is almost over, you can almost smell it and the weekend is around the corner, so I wish you a great weekend! Hope you got all kind of great gifts for the holidays and I promise an actual post on Friday or Saturday. xx

vintage knitted sweater from Paris
Skirt: Comptoir de cottoniers also seen here
Sisi tights
Velvet flats: Mellow Yellow
(my favorite green nail polish: Pupa Milano)

Thanks for Leaving a comment       /     liking on facebook           /        following via Bloglovin

A+

Spots and Collars

לאחרונה אני מחבבת את מזג האויר במיוחד: הקרירות בשילוב עם השמש המלטפת של החורף מעודדים אותי להעיז ולערבב צבעים, גזרות וטקסטורות שמפתיעים אותי כל פעם מחדש. הנה כמה מסקנות אליהן הגעתי בעקבות האאוטפיט הזה:

1. אני לגמרי מאוהבת בצוארוני "פיטר פן" שמציצים מתחת לסוודר עבה.

2. החלטתי לא לפחד מסוודרים אוברסייז עם חצאיות מתרחבות. אני חושבת שאם החצאית לא ארוכה מדי זה עדיין מחמיא ואפילו מחזק את עקרונות הנוחות והקוליות של סתם זרקתי על עצמי משהו ויצאתי.

3. אני באמת מאמינה שכל בחורה צריכה פריט מנומר אחד לפחות בארון ובמיוחד בחורף הזה שמאופיין בהדפסי חיות. כמובן מומלץ להימנע משילוב הדפסי חיות עם אלמנטים אחרים שעושים רעש: פרווה, נצנצים,פאייטים,עור וכו'. אני מעדיפה לשלב עם צבעים שקטים כמו גווני הפודרה נאיביים ותכשיטים עדינים.

נעלי האוקספורד החדשות שלי- אמנם לא מגף אבל בהחלט מזכרת ראויה מרומא, עונות על הקריטריון הזה.

נ.ב: חייבת לומר עוד מילה אחת על המכירה של אליזבת טיילור השבוע ששברה שיאים והוציאה לי את העיניים. כמה כיף למי שבר מזל מספיק כדי לרכוש פריט מהאוסף האגדי שלה. ובנימה אופטימית זו - שבת שלום ונשיקות.

Lately I'm loving the cool yet sunny weather we are having. I found myself inventing some realy cute mixes this week. Here are my conclusions from this outfit:

1. I'm loving those Peter Pan collars under a knitted sweater.

2. I'm not afraid anymore of mixing oversize sweaters with large skirts. I think that if the skirt isn't too long, it's still flattering and it looks as if it's effortless and of course so comfortable.

3. I'm totaly for a leopard piece in the closet. I prefer it with the naive cream colors and think that it's better not to mix with other "noisy" elements such as: fur, leather, sparkles etc.

Have a great weekend everybody.

Dress: Asos // Knitted sweater from grandma's closet
shoes: from Rome
Vintage Jewelery // Vintage Gucci bag // Dior shades

A+