Black and Fridays

♪ The weekend - Can't feel my face ♪

אחרי שבוע עמוס ביותר בעבודה החדשה, אין מאושרת ממני שהגיע יום שישי. כולם מדברים על בלאק פריידיי אבל אצלי הדבר היחידי שמחכה בסל הוירטואלי הוא גליון החורף של קינפולק המוקדש למקצועות העיצוב (יאיי!) וסט מסרגות וינטג'.

במילים אחרות, אני לא ממש מתחברת לטירוף הקניות, אבל לקונספט של ימי שישי או לחלופין לצבע השחור, דווקא כן.

שישי

*לאפות חלה ולקרוא עיתון על הספה. 

*לראות "כלוב הציפורים" שמחכה לי במוקלטים. 

* לישון המון.

*לקנות נוריות שיחליפו את הכלניות מהשבוע שעבר.

* לדפדף עוד בין הבתים היפים בספר של קינפולק ולפנטז שבקרוב אטוס סוף סוף לקופנהגן, או לפחות שאעבור לדירה שתיראה קצת כמו משם (לא ברור מה מופרך יותר)

* להתחיל חישוק עם רקמה חדש, עם המון צבעי חורף וכיתוב משעשע.

*להספיק לפחות את אחד הדברים שרשמתי.

שחור

לחלוטין הצבע המועדף עליי לאחרונה. אפילו הלק שלי שחור רוב הזמן. פתאום אני נהנית לראות את עצמי בשחור. לא כי זה מרזה. פשוט כי זה קל ונעים והעיניים שלי ירוקות יותר אם אני לובשת שחור. אני נעמדת מול הארון בוקר אחרי בוקר ושולחת יד לפריטים שחורים או אפורים. אולי כי לא מספיק אפרורי וקר בחוץ ואולי זו סתם תקופה כזו.

majajoffe@

+ + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + 

אולי זו העובדה שאני עובדת עכשיו בתחום האופנה, שמקהה את הרצון או הצורך שלי ברכישות ואולי באמת יש לי מספיק פריטים כדי לעבור את העונה - כך או כך ספי השכילה לתאר את התחושות שלי לגבי סופ"ש השופינג הידוע לשמצה:

הכי טוב זה לא לקנות כלום אבל אם כבר לקנות - שיהיה ממעצבים מקומיים.

מבין כל המכירות השוות יותר או פחות, סימנתי לעצמי כיעד טוב לשישי בבוקר את המכירה הזו:

דניאל קלר האהובה תהיה שם עם התכשיטים העל זמניים שלה ותינתן הנחה של 50% על התכשיטים העשויים כסף מושחר (הופה!) בנוסף יהיו שם הבגדים של תמר פיס וליאה ועוד כל מיני גודיז. הכתובת: י.ל. פרץ 15 בין 10:00-16:00

שישי נעים לנחים ופורה לרוכשים.

via

***

Body and Soul

♬ Billie Holiday - Body and Soul ♬

השנה החדשה כבר פה, גם כיפור מאחורינו, כבר שבועיים שיש סוף שבוע באמצע השבוע, אבל עוד לא ממש הצלחתי לשבת ולחשוב על השנה שצפויה לי. הימים שלי עמוסים בעבודה, בסידורים, באנשים ובדפדוף באינסטגראם.

על רגל אחת הצלחתי לחשוב על שני חלומות בגודל בינוני ועם קצת השקעה, על עוד שישה, קטנים וגשמיים. נתחיל בנפש.

האחד, לעבור לדירה יותר מוארת עם מרפסת ועציצים. אם אפשר, חדר שינה שבו המיטה נמצאת במרכז ויש רווח בשני הצדדים (הו כן!). זהו חלום שמצריך שתי שידות צד וכמובן פריטים יפים ולא הכרחיים שמונחים עליהן באגביות.

השני, לקחת חופש לשלושה שבועות ולעשות טיול בספרד ופורטוגל, כולל "קאמינו דה סנטיאגו" האגדי. לאכול פירות ים בפורטו, לשוטט באלהמברה ולראות את מרוקו מעבר למיצרי גיברלטר. החלום הזה מצריך עדשה חדשה למצלמה, כזו שתצליח לתפוס את הנופים המופלאים תוך כדי נסיעה.

עכשיו הגוף: חלומות זמינים וברי השגה (אולי לא כולם ביחד). אחרי שכולם נסעו וחזרו מהחופשה השנתית כבר באוגוסט, אנחנו נטוס לשבוע בפריז בתחילת אוקטובר מתוך רצון עז להרגיש סתיו אמיתי. המפה של גוגל כבר מנוקדת בכמה עשרות כוכבים שמסמנים מקומות נחשקים. בין המוזיאונים והחנויות הרגילות, נוספו בתי קפה ומאפיות שיספיקו לכמה חודשים טובים. מבטיחה לחזור עם דירוג הטופ טן.

אם לומר את האמת, לא כל כך הקשבתי לאחרונה לתחזיות האופנה (וגם לא לתחזיות מזג האוויר), אז את הסתיו שלי אני מדמיינת בערך כך: הרבה שחור, הרבה צמר אפור ומעט נחושת (או זהב אדום למהדרין), אוכל טוב ומנחם מהספר של הדיי, זמן פנוי לקריאה ובטלה, שתי שידות לצד המיטה וקקטוסים על אדן החלון. 

1. טוטאל לוק // Zara

2. ספל על אוכל // להשיג בחנויות ספרים קטנות ומשובחות.

3. שעון דיגיטלי// Casio

4. The Kinfolk Home // עדיין לא הגיע לאמזון, המשיכו לעקוב

5. Anniel // מכאן

6. החדש של Jo Malone // מימוזה והל. חייבת לנסות

***

Some Happy days

♪ Lana Del Rey - West Coast ♪

האינסטגרם. ביי פאר הרשת החברתית האהובה עליי. מהירה, ויזואלית, תמציתית ואסתטית. לפני כשבועיים נשברתי ונרשמתי גם אני לפרויקט "100 ימים שמחים". בתחילה זה נשמע לי כמו רעיון מצוין. על הניר, יחסית פשוט. המשימה - למצוא רגע אחד משמח בכל יום במשך 100 ימים, לתעד אותו ולשתף באחת הרשתות החברתיות. בעיקר נדמה היה שזה יעזור לי לעבור את סוף הסמסטר המעיק. וובכן, כמה קשה למצוא רגע אחד שמח ביום? קשה.

"אנשים שמתרכזים ברגעים שמחים בתקופות קשות, נמצאו מאושרים יותר", כך מבטיחות תוצאות מחקרים המפורטות בדף ההרשמה לפרויקט. ומה לגבי אנשים שהשקיעו מאמץ ומחשבה והשתדלו ממש למצוא רגע שמח לתעד, אבל לא הצליחו?

שלא תבינו לא נכון, אינני מתלוננת על חיים עלובים ועצובים בהם אין רגע אחד של אושר. אני מדברת על החיפוש אחר הרגע האחד הזה, שאותו נשתף מתוקף ההתחייבות היומית. פה טמון הקושי. לעיתים אני יודעת בדיוק מהו אותו רגע. אבל בימים אחרים, אני חוזרת ממשמרות סגירה עייפה ורצוצה, חולמת על מקלחת אבל נזכרת שהתחייבתי. מהר מהר לפני שהשעון יראה שכבר מחר, אני מייצרת לי רגע שמח יומי: תה עם עוגיות, מניקור לילי או פיג'מה וספר במיטה. קצת אבסורדי לא? ומצד שני, תארו לכם שלא הייתי מתחייבת. הייתי סתם עושה מקלחת ומתעלפת במיטה, בלי רגע אחד נעים ושמח. סתם עוד יום . בלי כל תיעוד או התייחסות.

בינתיים, אני ממשיכה במסע ולו לשם ההרפתקה. 10 ימים עברו, 90 עוד לפניי.

Majajoffe@

 ***

Under the weather

♬ Regina Spector - Hotel song ♬

הביקור הראשון הסתיים בהצלחה. המשפחה הגיעה לסוף שבוע ארוך שאמנם עשה לי בלאגן בשגרה העלובה שלי אבל מילא לי את הלב, את הבטן ואת המזווה. כל כך מוזר להתרגל שוב למהר הביתה כי יש מישהו שמחכה. אתמול בבוקר נפרדתי מאחי היקר כשהוא חוזר לפריז ואני צריכה ללקק את הפצעים ולהתרגל שוב לשגרה של לימודים ורכבות פרברים ארוכות. כאילו זה לא מספיק, אחרי שהשמיים חייכו במשך כל השבוע שעבר, פתאום קריר ואפור. לא היתה לי ברירה אלא להכין מרק ולהתחיל לתכנן את הנסיעות והביקורים הבאים.

יומיים מאוחר יותר - המרק לא עזר ומזג האוויר צנח בלי להודיע ופתאום כבר ממש חורף. מפה לשם מצאתי את עצמי מבלה את היום הפנוי שלי בין ערימות טישו וקנקני תה. כשהחשיך החלטתי לגרור את עצמי לסלון כדי לשתות תה עם אנטוניו בזמן שהוא מנגן ולכתוב לכם קצת כי מזמן לא הייתי פה. 

מחר אין לימודים כי סוף השבוע הוא חג (ליל כל הקדושים וכל הסיפור הזה). זכיתי לביקור ספונטני של חברה אהובה כך שזה מתכון לסוף שבוע נפלא. אני מקווה להרגיש קצת יותר טוב בהמשך ולספר לכם על פגישה מרגשת במיוחד שקרתה השבוע. עד אז, זה הזמן לשוקו חם, כרבולית, חתול, בן זוג, גרבי ברך ומרתון קומיוניטי. 

I've been away for over a week since my family was here on a quick visit. I got to spend 2 extra days with just my brother and boy it was great. Today I'm feeling a little bit under the weather as the tempratures slipped during the past few days. I hope to get better soon as it is a holiday weekend and I am waiting to a special friend to visit. Snuggle hard with your cat, boyfriend, blanket or hot cocoa, until next time. xx

Cotelac amazing new collection // Pinterest love // Amelie Mancini spoon arrows // Dreamy Dr Martens // Dying to do this crochet carpet and pouf sometime // Knobbly handmade earring // some more Pintrest love :) 

***

Inspiration post | זהירות! פוסט ללא קונספט

♬ Just you and me - Zee Avi ♬

אני תמיד נורא משתדלת שלפוסטים יהיה עומק וקונספט, אבל לאור הטירוף של השבוע החולף (עליו נשוחח עוד מעט) ובעקבות הגילוי כי זהו הפוסט ה-150 (וואו!) לא יהיה היום קונספט. זהו סתם עוד פוסט עם דברים שאהבתי ושימחו אותי. בכל פעם אני נדהמת לגלות אילו הזדמנויות מעניינות מביא איתו הבלוג הזה, הנה השתיים המדהימות ביותר עד כה.

השבוע הגשמתי חלום קטן כשהוזמנתי להתחיל לכתוב במגזין האמנות/עיצוב אנטייטלד, בו מתפרסמות על בסיס יומיומי מחשבות, צילומים, איורים והשראות. למי שעוד לא מכיר ופספס את ההתרגשות סביב זה בפייסבוק, הנה המחשבה הראשונה שלי שפורסמה בחמישי שעבר. זו היתה הפעם הראשונה שבה קיבלתי פידבק אמיתי לגבי הכתיבה שלי ותחושת הסיפוק היתה פשוט מדהימה. אם הכל יילך כשורה תוכלו למצוא את המחשבות שלי שם בכל 18 לחודש.

כאילו זה לא מספיק, בשישי התפרסם הפוסט הראשון שלי בבלוג של אאא, סטודיו לטיפוגרפיה עברית אותו אתם מכירים מהפוסט הזה למשל. כאן האתגר היה לכתוב בתחום שאינו לגמרי ההתמחות שלי, אם להיות כנה. הבלוג עוסק בהשראה שמגיעה מטיפוגרפיה ופונטים. המזל שלי הוא שאאא אוהבים נוסטלגיה וזה הרי ידוע שוינטג' הוא שמי השני. אז מצאתי נישה בה אני מרגישה בטחון וכתבתי פוסט על חזרתן המחודשת של הלטרסט (אותיות הגירוד האלה מהאייטיז).

ואחרי ההקדמה המרגשת, קצת השראה, לחצו על התמונות כדי להגיע למקור.

Cabinet de curiosite by Zim and Zou

finally got the time to hang those 

butterfly teabag by Yena Lee

by studio Kulla:  50% sawdust

 This fabulous fashion editorial mixed with illustration by  Paper fashion

illustrated notebooks at Oana's shop

Spanish photographer Chema Madoz

ולסיום, נותר עוד שבוע אחרון ל-GiveAway של דניאל קלר. אשמח אם תמשיכו להירשם ולפרגן. עד סוף החודש תוכלו ליהנות מהנחה בחנות האטסי שלה עם קוד קופון LIKELY10. לפרטים נוספים היכנסו לכאן. המשך שבוע נהדר ולהת'.

Keeping it Simple

בשיחות האישיות שמתקיימות בכל סמסטר עם המרצה של קורס הסטודיו, שאל אותי המרצה שלי אם אני מפחדת ממנגנונים. לפני שעניתי לו נחרצות "ממש לא!" עצרתי לחשוב ותהיתי איך באמת ייתכן שבמהלך כל השנה שחלפה לא ייצרתי מוצר אחד שיש לו מנגנון. הכי קרוב שהגעתי למורכבות מכנית היה המוט הטלסקופי של צולה המרשמלו שלי. (וגם זה נלקח מאנטנה של רדיו ישן)

כמעט נעלבת עניתי שאני לא מפחדת, אני בהחלט מבינה מכניקה ברמה סבירה, אך אני אוהבת עיצוב פשוט. בהיר. ברור. נקי. חשבתי על הנושא עוד קצת וגיליתי שזה ממש הביצה והתרנגולת. לא הצלחתי להחליט אם בגלל שאני אוהבת עיצוב פשוט אני נמנעת ממנגנונים ובכך זה פחות זמין לי, או שמא, אני לא מספיק בטוחה בעולם המכניקה ולכן בורחת לפשטות.

החלטנו שאת התרגיל הנוכחי אני אעשה מורכב, עם מנגנון, גם אם זה על חשבון האסתטיקה שאני תמיד שמה עליה דגש.

אז החלטנו. התחלתי עם מחשבה על צירים, גלגלי שיניים ומסילות, עברתי לחיבור קצת פחות מורכב כמו בקוביות לגו ומשם הדרך לאין-צורך-במנגנון היתה מדרון חלקלק.

אני מקווה שבעתיד לא תהיה לי דרך מילוט ואמצא את עצמי בתוך פרויקט שכולו דוושות וברגים ולו בשביל הספק הקטן בבטן שאולי אני באמת פחדנית. אבל עד אז - הכנתי פוסט שלם על עיצוב פשוט. בהיר. ברור. נקי. כמו שאני אוהבת.

My lecturer asked me if I'm afraid of mechanism. I almost told him "of course not", but then I tried to come up with one project I did this year that had something complex regarding the mechanism. I couldn't find any. I wondered if I am indeed afraid that I don't know enough in this field or do I simply love simple design. smart, clean, clear design.

I hope someday to create something complicated enough to prove myself I am capable, but until then, here's a post dedicated to simplicity. I hope you like it :) (click on the link to find the sources)

נתחיל עם מעצב יפני שאת שמו המסורבל לא הצלחתי להגות או לתרגם כראוי Shigeichiro Takeuchi  ושני פרויקטים יפהפיים שלו. האחד כף נעליים עם מעמד והשני פח שהמכסה שלו עובד ללא כל צורך במנגנון. או כמו שאומרים אצלנו "מנגנון טיפש".

Japanese designer Shigeichiro Takeuchi

סט מברשות שיניים למשפחה. אין פה כלום אבל זה מקסים בעיניי בכל זאת. הן מהאתר הזה Ferm Living ויש בו עוד המון הפתעות נהדרות לכל חדר בבית.

via

מתקן קשירה לאופניים שמשולב בגדר, פרויקט שנעשה ע"י סטודנטים מאוניברסיטת היופסונג שבקוריאה. מתוך הבלוג הזה.

via

ממתק מקומי שמצאתי דווקא בבלוג צרפתי: צמד מעצבים ישראלים הצליחו למתוח את גבולות החומר לכדי תוצאה נקייה מתוחכמת ומדויקת. אלו קלאצ'ים מעץ (ועור) כן כן אתם קוראים נכון. הם נקראים טסלר-מנדלוביץ' והנה לינק לאטסי.

Tesler Mendelovitch

ולסיום סתם פרויקט צילום מקסים בעיניי. פרי עדשתה של הצלמת-בלוגרית Hana Pesut, שמחפשת ומוצאת את הרגעים הקטנים האלו שאף אחד לא שם לב אליהם. תראו איך שינוי קטן כל כך מצליח להפתיע ולרגש. מקווה שנהניתם. שבוע נעים.

Via

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A