Wood land

♪ Woodland - The paper kites ♪

עברו כבר שלושה חודשים מאז סיום הלימודים וקשה לומר שהצלחתי להסתגל למעמדי החדש כסתם אדם מבוגר. אבל זה כבר לפוסט אחר. כשעבדתי על פרויקט הגמר היו לי הרבה מחשבות לגבי העתיד, האם הנעליים ההזויות שאני מעצבת עלולות להתפתח למוצר אמיתי? האם יישארו בגדר קוריוז שהיה לי חשוב לעשות? ומי בכלל יסכים לצעוד בנעליים מעץ? החלטתי שכך או כך זה בסדר, העיקר שיהיה לי כיף ומלמד.

העבודה עם עץ היתה מפתיעה ומאתגרת. זהו חומר טבעי שם הרבה אופי, דבר המשפיע על שיטות העבודה וכמובן על התוצאה. היום, יש לי פרספקטיבה רחבה יותר על החומר ועל טכנולוגיות עבודה בעץ. אני מתרגשת, כשאני מגלה מעצבים ששולטים במלאכת היד ומאושרת ממש, כשאני יכולה גם לספר על זה.

רוית הילמן, בת 28, בוגרת המכון הטכנולוגי גם היא (שנה מעליי). אחרי סיום הלימודים, החליטה שהיא ממשיכה לפתח את פרויקט הגמר (הנפלא) שלה והקימה את המותג "Hilly". היום, אני שמחה לחשוף בפניכם את הקולקציה הראשונה שלה שנקראת "הנגר" והיא, הפלא ופלא, בהשראת עבודת הנגרות. הפריטים בסדרה משלבים טכניקות מעולם הצורפות עם עבודת עץ מרהיבה ומורכבים הן מעבודת מכונה והן מעבודת יד קפדנית. התוצאה מרתקת בעיקר בזכות החיבורים היוצאים דופן: רוך מול קושי, גס מול עדין, נשי אל מול גברי, קלאסי מול מודרני.

אני יכולה להמשיך ולהרעיף מחמאות וללהג על עיצוב, אבל במקרה הזה נראה לי שהכי טוב לתת לתמונות לעשות את העבודה.

צילומים : עמיחי הילמן

הסטודיו של רוית ממוקם בקיבוץ החותרים, ליד חיפה ושם היא יוצרת יום יום תכשיטים יפהפיים. טווח המחירים של הקולקצייה: 200-350 ש"ח. את התכשיטים שלה ניתן ב"אגטה" בוטיק אופנה, רחוב מוריה 35 חיפה | או כמובן אונליין:

← https://www.my-stores.co.il/hilly

← www.facebook.com/Hillyjewelrydesign

← https://www.etsy.com/il-en/shop/Hillydesign

***

Summer Times

♪ Summertime - Billie Holiday ♪

Ido Adan Photography

בשבוע שעבר הצגתי את פרויקט הגמר שלי. ארבע שנים מטורללות, קשות, מרתקות, מתישות, ממלאות, הגיעו לסיומן בארבעים דקות של פרזנטציה וסשן מחיאות כפיים מרגש. אחרי שנים בהן הבלוג קיים והציג שוב ושוב פרויקטים של מעצבים שונים, אני נרגשת לנצל את הפלטפורמה שיצרתי - כדי להציג את הפרויקט שלי.

כבר בתחילת התהליך החלטתי שאני רוצה לעצב נעליים, אבל כאלו המיוצרות בדרך קצת אחרת מהמקובל. אחרי קורס סנדלרות בו יצרתי זוג נעליים בעצמי מא' ועד ת' עוד בברצלונה, וידע בחומרים וטכנולוגיות שליקטתי בקפדנות במהלך התואר, הייתי סקרנית לראות מה קורה אם בוחרים להתחיל את התהליך דווקא עם חומרים וטכנולוגיות מעולם אחר, כאלו שיהיו קרובים במידה מסוימת למלאכת היד של הסנדלרות, אבל שונים מספיק על מנת לתת נקודת מבט חדשה. 

מצאתי נקודות דמיון רבות בין סנדלרות קלאסית ולמינציה בעץ המזוהה עם עיצוב וייצור רהיטי עץ. זו אותה הטכנולוגיה בה ייצרתי את המכוניות בסמסטר א', בה שכבות דקיקות של עץ ודבק מתפתלות בתוך תבנית ומתקבעות לאחר ייבוש בצורה חדשה ומפתיעה. החיבור בין הטכנולוגיות הביא איתו אתגרים אבל גם תגליות מרתקות. התוצרים, מותחים את גבולות המוכר בכל הנוגע לחומרים, טכניקות וחווית שימוש בנעילת נעליים.

אני עוד לא יודעת לאן הפרויקט הזה ייקח אותי, אבל אני שמחה שהוא הפרויקט שחותם את התואר המדהים הזה. 

ועכשיו אני שמחה להזמין אתכם לראות את כל הפרויקטים שלי ושל שאר החברים למחזור. הפתיחה בשבוע הבא, רביעי ה-15/07 ב:19:30. אצלנו בסדנה, בנין 7 - המכון הטכנולוגי בחולון.

ואיך אפשר בלי קרדיט לצלם - תודה לעידו אדן המוכשר על צילומים מושלמים וגיפים מעולים!

***

Lately I'm Loving #15

♫ Broadripple is Burning - Margot and The Nuclear So and So's ♫ 

השבועות עוברים ומחר כבר יוצאים לחופשת חג המולד המיוחלת. מאז שחזרתי מליסבון הצלחתי לחזור לשגרה, דבר שהיה לי כה חסר בתקופה האחרונה. הצלחתי למצוא זמן בשבוע החולף לדברים שרציתי לעשות מהרגע הראשון: ליצור בשביל עצמי. אחרי שנתיים במכון הטכנולוגי בחולון בהן ניסיתי ללא הצלחה למצוא דקה פנויה ליצור משהו שאינו חלק מהקורסים בסדנה ועוד שלושה חודשים בברצלונה הצלחתי. השבוע החולף היה כולו על טהרת היצירה החדשה. הנה עוד כמה דברים שאהבתי השבוע. זה הזמן לאחל גם שבת שלום בעצם.

The Weeks go by and tomorrow we leave to the Xmas vacation finaly. Ever since I got from Lisbon, I managed to get my routine back and create some new stuff for myself. Here's some things that made me happy this week

1. אחרי שהתמקצעתי קצת בקרושה (מסרגה אחת) רכשתי מסרגה שמנמנה מבמבוק ופקעת צמר בליסבון והתחלתי לעמול אך בספקנות רבה בכל הנוגע לסבלנות אני די חלשה. הופתעתי לגלות כמה זה נעים לי. לצערי, הפקעת נגמרה מהר משחשבתי, למזלי ברחוב המקביל יש חנות צמר משובחת אך יקרה. הבחורה שעובדת שם מעניקה שיעורים ואף מוכרת הוראות לדגמים מהקולקציה הפרטית שלה בקניית פקעות צמר. אחרי חמש דקות בחנות מצאתי את עצמי עורמת עוד כמה פקעות צמר טבעי מפרו, שיהיה.

1. Working on some Scarves after I discovered the most amazing wool shop around the corner.

2. במסגרת השגרה המבורכת, לעבוד בסטודיו Labyrinth , של דורון, מעצב תעשייתי שפועל בברצלונה בסטודיו מופלא ומשמח. איך הגעתי אליו? זה כבר סיפור לפוסט נפרד, אבל היום עבדנו על קידום המוצרים לקראת הקריסמס וזה מה שיצא.

2. Photoshooting the fun Products of Labyrinth Design studio, where I am doing my internship these days. Check out more in the Facebook page.

3. זוכרים שרציתי לעלות לטיבידאבו, הפארק שעל הגבעה מויקי כריסטינה ברצלונה מהפוסט הזה? זה לקח לי חודש וחצי אבל בראשון האחרון סוף סוף זה קרה. זה הצריך רכבת, אוטובוס ורכבל אבל ככה זה נראה בשקיעה.

3.Finaly managed to get to Tibidabo, the parc on the hill that I was thinking about ever since the movie Vicky Christina Barcelona. Here's how it looks at sunset.

4. לכל מי ששאל ותהה והתעניין, פרויקט הנעליים מתקדם בצעדי ענק ואני קרובה מאוד לסיום. העצלות של הספרדים כמעט גרמה לי לאבד את האמונה וכבר דמיינתי את עצמי חוזרת אחרי סמסטר שלם עם סוליות וחתיכות עור לא מחוברות. נראה לי שקצת הלחצתי את המורה שלי, כי מלבד לחבר את העקב, הרצועה לסגירה והסוליה, זה כבר די שם. מה דעתכם?

4. Making some progress with my shoemaking class. Almost there right?

  5. את סוף השבוע הקרוב אני מעבירה בקוסטה בראבה. אחרי ששלושה חודשים אני שומעת מחברתי מדיסון על הבית של המשפחה שלה, הגיע הזמן להתארח בכפר. בערב חג המולד אני סועדת עם משפחתה של מריה השותפה הקטלנית הנפלאה שלי. לא יכולתי להגיע עם סתם מתנה קנויה אז ניצלתי בוקר פנוי בסדנה כדי להכין משהו מכל הלב. עכשיו נשאר רק לארוז.

5. Spending a free morning in the workshop to create a handmade gift to the hosts on Christmas eve.

6. לגלות את המעצב הנפלא Gregoire Abrial במקור צרפתי וכרגע בברוקלין (נו באמת). האתר שלו מלא הפתעות אבל את הפרויקט הזה אהבתי במיוחד, אולי זה כי אני ממש מתגעגעת לסדנת הקרמיקה שלנו בחולון, יש למה לחזור אה?

6. Discovering the wonderful Gregoire Abrial, french designer based in NYC. Absolutely loved this ceramics project.

***

Barcelona style // Wooden Shades by Ribot

♪ Biboulaki feat Nina Zeitlin - Is that too much to ask ♪

לפני שבועיים זכיתי לעלות עוד מדרגה משמחת עם הבלוג, היום אפשר סופסוף לספר. כשהגעתי לברצלונה החלטתי לחפש מותגים מקומיים בתחילת הדרך כדי לכתוב עליהם בבלוג ומצאתי כמה שממש מצאו חן בעיניי. מהיום הראשון בלימודים הבחנתי במשקפי השמש של מדיסון חברתי האוסטרלית, מלאת שיק גולשים וטעם טוב. משקפי שמש עשויות עץ בגימור מרהיב ועוד מייד אין ברצלונה, מיד ניגשתי לבירורים. אחרי מספר אימיילים בספרדית לקויה (מצידי) עם אנדראה המתוקה, נפגשנו לקפה ופרזנטציה מאולתרת. 

המותג Ribot, שהתרגום שלו לעברית הוא סוג של מקצוע (כלי לעיבוד עץ), נוסד ע"י 4 חברים לפני בסה"כ שנתיים. שניים מהם הגיעו מעולם האפנה ולשניים האחרים יש רקע משפחתי בעבודת העץ. יחד החליטו ליצור משהו משותף ששואב השראה מהעיר הנפלאה הזו, בה כולם גדלו וחיים עדיין. כל דגם הנו מחווה לשכונה אחרת בעיר, על אופייה השונה והאדריכלות הייחודית לה. המותג שם דגש על מסורת עיבוד עץ (ארטזנל) והקפדה על איכות העץ, הגימורים, אפילו האריזה וכמובן העדשות. הנה קצת מתוך הקטלוג המתהווה. מדליק לא?

After first spotting them on Madison, my chic aussie friend, I am thrilled to present you Ribot, a local Barcelonian brand of hip wooden sunglasses. A few weeks ago, I met Andrea, of the Ribot team, for a quick coffe and I fell in love with the brand that is young, yet respecting artisan wood working and above all - Made in Barcelona. Each model is inspired by one neighborhood of Barcelona, with its specific wibe and architecture lines. I had to stay faithful to my own - Gracia and I hope to show you some pictures with them soon :)

Ribot Barcelona

Ribot Barcelona

כמובן שאני נשארתי נאמנה לשכונה שלי Gracia והודעתי לאנדראה שזהו הדגם היפה ביותר, על אף שהדגם החדש של פארק Ciutadella (עם חצי מסגרת) , נותן פייט לא קטן. כל משקף מגיע בשלושה גווני עץ שונים מהן ניתן לבחור ואם זה לא מספיק, בקיץ האחרון נולדה גרסה צבעונית לכל דגם. הקולקציה הצבעונית עשויה בלמינציה (שכבות עץ) משובחת וגימור משופשף להשלמת המראה הזרוק. אנדראה הבטיחה לי שעד חג המולד יצאו עוד 2 דגמים חדשים. 

אני מציעה לקפוץ לאתר, לעשות לייק בפייסבוק ולעקוב באינסטגראם, משקפי עץ זה הדבר הבא. אז עד שאחליט איזה זוג אני לוקחת הביתה אני משאירה אתכם עם חלקיקים שצולמו באותו בית קפה וקצת מהקטלוג. 

והמחיר? כל המסגרות סביב ה-95 אירו, נדמה לי שזה מחיר ממוצע לגמרי בכל נושא משקפי השמש, אבל אשמח לשמוע מה חשבתם לגבי הנושא. סוף שבוע נעים לכולם.

Last summer was launched a new collection that offers, in addition to the 3 diffrent shades of wood, colorful laminated frames. Andrea promised 2 new models before Christmas, so I suggest you all head to the website, like the Facebook page and start follow on Instagram starting now.

Oh and the prices are super affordable, in my opinion, compare to what you get: 95 Eur in average.

 ***

Inspiration post | זהירות! פוסט ללא קונספט

♬ Just you and me - Zee Avi ♬

אני תמיד נורא משתדלת שלפוסטים יהיה עומק וקונספט, אבל לאור הטירוף של השבוע החולף (עליו נשוחח עוד מעט) ובעקבות הגילוי כי זהו הפוסט ה-150 (וואו!) לא יהיה היום קונספט. זהו סתם עוד פוסט עם דברים שאהבתי ושימחו אותי. בכל פעם אני נדהמת לגלות אילו הזדמנויות מעניינות מביא איתו הבלוג הזה, הנה השתיים המדהימות ביותר עד כה.

השבוע הגשמתי חלום קטן כשהוזמנתי להתחיל לכתוב במגזין האמנות/עיצוב אנטייטלד, בו מתפרסמות על בסיס יומיומי מחשבות, צילומים, איורים והשראות. למי שעוד לא מכיר ופספס את ההתרגשות סביב זה בפייסבוק, הנה המחשבה הראשונה שלי שפורסמה בחמישי שעבר. זו היתה הפעם הראשונה שבה קיבלתי פידבק אמיתי לגבי הכתיבה שלי ותחושת הסיפוק היתה פשוט מדהימה. אם הכל יילך כשורה תוכלו למצוא את המחשבות שלי שם בכל 18 לחודש.

כאילו זה לא מספיק, בשישי התפרסם הפוסט הראשון שלי בבלוג של אאא, סטודיו לטיפוגרפיה עברית אותו אתם מכירים מהפוסט הזה למשל. כאן האתגר היה לכתוב בתחום שאינו לגמרי ההתמחות שלי, אם להיות כנה. הבלוג עוסק בהשראה שמגיעה מטיפוגרפיה ופונטים. המזל שלי הוא שאאא אוהבים נוסטלגיה וזה הרי ידוע שוינטג' הוא שמי השני. אז מצאתי נישה בה אני מרגישה בטחון וכתבתי פוסט על חזרתן המחודשת של הלטרסט (אותיות הגירוד האלה מהאייטיז).

ואחרי ההקדמה המרגשת, קצת השראה, לחצו על התמונות כדי להגיע למקור.

Cabinet de curiosite by Zim and Zou

finally got the time to hang those 

butterfly teabag by Yena Lee

by studio Kulla:  50% sawdust

 This fabulous fashion editorial mixed with illustration by  Paper fashion

illustrated notebooks at Oana's shop

Spanish photographer Chema Madoz

ולסיום, נותר עוד שבוע אחרון ל-GiveAway של דניאל קלר. אשמח אם תמשיכו להירשם ולפרגן. עד סוף החודש תוכלו ליהנות מהנחה בחנות האטסי שלה עם קוד קופון LIKELY10. לפרטים נוספים היכנסו לכאן. המשך שבוע נהדר ולהת'.

The Young Professionals | Volume 2

עוד לא הספקנו להירגע מהפוסט הקודם וכבר עולה פוסט חדש. לפניכם הפוסט השני בסדרת פרויקטי הגמר המרגשים. כמובן שהיו עוד המון פרויקטים מצוינים, מבטיחה לכתוב בהמשך גם על השאר. מזכירה לכולם להגיע לפתיחת התערוכה הערב, במכון הטכנולוגי חולון, בניין 7 ב-20:00. 

שחר יעקובי | פסולת תעשייתית - למלא את השקית

כשבקשתי משחר לספר לי בכמה משפטים על הפרויקט שלו, הוא הקריא לי את החמשיר הבא:
מפעלים עובדים, גורסים, כותשים

ובסוף לפח זורקים
אז אני בא בבקרים,
ממלא ת'שקים
יושב וחושב מה עושים.
לוחץ ומרים,
מחמם מבפנים
ומפיח בו רוח חיים
זה גמיש ונעים זה מלא בצבעים,שבא לי לשבת בפנים...

בכל יום הגעתי למפעל כדי לראות איזו תערובת גורסים ועשיתי המון ניסיונות

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

הכל התחיל בקורס טכנולוגיות וחומרים עבדתי עם חבר והיינו צריכים לחקור חומר. המרצה נתנה לנו רשימה של חומרים ובחרנו סתם את הראשון ברשימה, שהיה כבלי חשמל ותקשורת. גיליתי שמפעלים גורסים את הכבלים בתום השימוש, מפרידים את הנחושת ומשתמשים בה שימוש חוזר אבל את הפלסטיק טומנים באדמה. החלטתי שחייבים למצוא פתרון לכמויות האדירות של הפלסטיק שמגיע בעיקר מחברת החשמל ומבזק, פה בעצם התחיל הפרויקט. עשיתי כל מיני ניסיונות והגעתי למסקנה שצריך לעבוד בחימום ולחיצה. את המושב של הכורסא יצרתי בכבישה בחום. בכל יום הגעתי למפעל כדי לראות איזו תערובת גורסים ועשיתי המון ניסיונות. בסופו של התהליך יצרתי שלוש כורסאות משלוש תרכובות כל אחת בעלת תכונה בולטת: אחת שיש לה קשיחות, אחת שיש לה גמישות ואחת וקלילות. 

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

בתקופת הכבישה עבדתי בלי הפסקה וניסיתי כל פעם תרכובת שונה ובמשך שבועיים יוצאו לי מהתנור רק פירורים. בכל פעם הייתי צריך לעשות שינויי קטן: פעם צריך לשנות את התבנית, פעם את החום ופעם את החומר, עד שמצאתי את המתכון שעבד. 

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

אני בתהליכים של פתיחת סטודיו עם חברים ולעבוד על מוצרים ששומרים על הכדור ומעלים חיוך, זה הכי חשוב. 

ורד גולדשמידט | אחד. שניים

הפרויקט עוסק בשיח שבין אובייקט אחד לשניים שונים על ידי חיתוך יציקות קרמיות בעלות דופן כפולה. תבנית אחת מאפשרת יצירת מגוון של כלים בעלי תפיסה עיצובית שונה מהמוכר.

הפרויקט משלב בין שני עולמות: טבעי ותעשייתי. בין טכנולוגיה בה מייצרים מוצרים לדרך הלידה של אנשים. במהלך המחקר מצאה הקבלה בין דרך ההפריה והלידה של אנשים לבין טכנולוגיה של יציקות קרמיות. בין הביצית והזרע לאדמה ולמים. בין רחם האישה לתבנית הגבס ובשלב מאוחר יותר לתנור. 

אך בעיקר, בשני המקרים התוצר לרוב הוא אחד ויחיד. בלידה נולד ילד אחד וביציקה נוצר אובייקט אחד. אך לעתים בלידות שלנו בני האדם, נולד יותר מילד אחד מאותו ההיריון.  לורד אח תאום והסיפור האישי שלה הוא זה שהיה לה להשראה.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

לאורך כל התואר וגם לפני, הייתי בטוחה שאני אעשה פרויקט שקשור לשילוב של אוכל ועיצוב או בתחום הצעצועים, שני תחומים שלמענם בחרתי ללמוד עיצוב תעשייתי. אך במהלך הקיץ הקודם כאשר חשבתי על נושא לפרויקט גמר (היינו צריכים בתחילת שנה ד' להציג שלוש אופציות), חשבתי על פרויקט שיהיה לי מעניין לפתח, שיאתגר אותי ושיגיע ממקום אישי וייחודי לי - מכאן הגיע נושא התאומים והשאלה כיצד תאומים מגיע לידי ביטוי בתוך עולם העיצוב התעשייתי.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

כפי שציינתי לקחתי נושא מאוד מאוד מופשט והקושי והעניין היה להוריד אותו לקרקע. הייתי צריכה להבין כיצד הוא מתקשר ומה נשאר טריגר אישי שלי ומה אני מעבירה לסביבה. חלק נוסף בקושי היה לבחור- הגעתי לכמה צמתים שונים מהם יכל הפרויקט להמשיך. מנושא כזה יכולים לצאת עשרות פרויקטים שונים וצריך להחליט עם מה נכון להמשיך ביחס לתקופת הזמן ולכמות העניין שנוצר עד כזה בפרויקט. בחירה נוספת שהיתה לא פשוטה היתה לקחת את הפרויקט לכיוון מחקרי, להשתמש בכלים אשר רכשתי במהלך התואר על מנת לייצר שיטת עבודה, עיצוב חדש ולאו דווקא מוצר אחד ספציפי.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

ברגעים אלו של סיום עולות חששות רבות וגם התרגשות גדולה, הכל אפשרי ויחד עם זאת צריך להניע את עצמנו ולדחוף את עצמנו, אין תכתיב קבוע לאן ממשיכים, כמו סטאז' בעריכת דין או בהוראה. אנחנו צריכים ליצור לעצמנו את ההזדמנויות. כעת אני מתחילה לעבוד בהדרכה במוזאון הקומיקס והעיצוב בחולון בניסיון לצבור ניסיון ולהיחשף כמה שיותר לעולם המופלא של התערוכות, תחום שמעניין אותי מאוד. במקביל אני אנסה להמשיך ולפתח מוצרים שהתחלתי לעצב במהלך התואר וכמובן למלצר כי צריך להחזיר את ההלוואות :)

*איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים. 

קשה לחשוב איפה אני רואה את עצמי עוד כמה שנים, הלוואי והייתי מצליחה לתאר איפה אני אהיה בעוד שנה. אני שואפת להמשיך לעבוד בתחום התערוכות- עיצוב ואוצרות, תחום בו התחלתי להתנסות במהלך התואר ומעניין אותי מאוד וכמובן להמשיך וליהנות מעיצוב מוצרים  במקביל.

תבנית אחת מאפשרת יצירת מגוון של כלים בעלי תפיסה עיצובית שונה מהמוכר

שי מרסי | Wild Wood

פרויקט מחקרי שהניב פיתוח חדשני בטכנולוגיה של למינציית עץ. הטכניקה החדשה מאפשרת להעניק לפורניר גמישות מרבית וקימורים גדולים, בכך ליצור מוצרים המגלמים את פוטנציאל הטכנולוגיה.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

כסטודנט שאהבתו הראשית היא התעסקות עם חומר וטכנולוגיה, בחנתי סטודנטים שעסקו בטכנולוגיית למינציה והצעתי

להם עזרה בתמורה למידע יקר כבר בשנה א'. בשנה ג' עיצבתי מכונת קפה בקורס סטודיו עם חבריי והחלטנו שלמכונה יהיה חיפוי עץ. זה גרם לי להבין שיש עוד התעסקות רבה עם הטכנולוגיה ומתיחת גבולותיה ולכן החלטתי להתעסק בה ולהמשיך לחקור אותה במסגרת פרויקט הגמר.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

הרגע המבאס, (היו כמה אבל הכי ) היה כשלאחר הרבה ניסיונות, באמצע התהליך הבנתי שאני תקוע וחומר הגלם כבר לא מתאים. הרבה כסף זמן וניסיונות הלכו לפח. במקביל, היו גם כמה רגעים מאושרים כשלמינציה ראשונה יצאה מעולה והניעה את העומק של הפרויקט עוד מסמסטר א'. וכשגיליתי את הפורניר המצולב, שהגיע לאחר המשבר הגדול באמצע, ופתר את כל בעיותיי.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

לאחרי הלימודים אני מתכנן המשך פיתוח הטכנולוגיה ומימוש הפוטנציאל בתחום האדריכלי של חיפויי קיר, דלתות וכו'.

*איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים.

עובד בסדנה קטנה שבה אני אוכלי לייצר את הדברים שאני חושק בהם ובמקביל לתת שירותי עיצוב עם בת זוגי ג'ני בכר.

***

The Young Professionals | Volume 1

עוד שנה חלפה ושוב אני ניצבת מול פרויקטי הגמר של המחזורים מעליי. התערוכה תיפתח בחמישי הקרוב ה-11/07/13 20:00, בבניין הפקולטה לעיצוב שלנו, בחולון. הפעם הייתי הרבה יותר קרובה לפרויקטים וגם לבוגרים שעומדים מאחורי העבודות. החלטתי להציג בפניכם שישה פרויקטים נבחרים שריגשו אותי במיוחד, בשתי כתבות נפרדות. תפסתי כל אחד לראיון קצרצר כדי לעשות לכם חשק. כדי לראות את השאר תצטרכו פשוט להגיע. 

שרי רויז | Opening

כלים חד פעמיים לאירועי קוקטייל. הצלחות עשויות מפריסות נייר והסכו"ם פלסטיק.

הפרויקט מציע חווית משתמש חדשה, בה יש צורך בביצוע פעולה קטנה על הכלים, המנצלת את תכונות הנייר והפלסטיק על מנת להתחיל להשתמש בהם.

הצלחות עשויות פריסות של נייר והסכו"ם פלסטיק

 *באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

לרעיון הסופי של הפרוייקט הגעתי כחודש וחצי לפני ההגשה.  גלגול הפרוייקט היה ארוך וסופו אפילו דיי מפתיע.

הנושא הראשוני שבחרתי בתחילת השנה היה: גולמי ומעובד בעץ ונייר. את סמסטר ב של השנה התחלתי במחשבה על הכנת כלים המשלבים נייר ועץ . כלים בעלי בסיס קבוע ועליהם חלק חד פעמי המשתנה משימוש לשימוש. לאחר מכן החלטתי להמשיך רק עם חד פעמי ולבסוף נוסף השילוב עם הפלסטיקה. 

הפרוייקט התחיל מקונספט של כלים המשלבים את הצלחת והסכו"מ אך מכיוון שזהו פרוייקט העוסק בחד פעמיות היה לו גם מחשבה מסחרית כדי לתת הצדקה  לשימוש בו.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 
נתחיל עם הרגע השלילי  כי תמיד טוב לסיים בנימה חיובית- 
הרגע הקשה ביותר  שהיה לי לאורך הפרויקט היה בין  שתי הגשות הביניים, לאחר שלא עברתי את ההגשה הראשונה ולא ידעתי לאן וכיצד להמשיך. הגעתי ל-dead end.  בכיתי ללא הפסקה ולא הצלחתי לראות מטר קדימה. לא היה לי פרויקט ולא היו לי התפתחויות  זה היה שלב של להיות או לחדול . לאחר שיחה עם המנחה שלי  (נעמה שטיינבוק) החלטתי לאסוף את כוחותיי האחרונים ולהתחיל הכל מהתחלה . משם הפרויקט רק עלה ועלה ולא נתתי לעצמי להיכנס לעוד בורות עד הסוף.

מאז היו הרבה רגעים חיוביים בדרך. אחד מהם היה ביקור אצל חברתי ,הילה פרי ,שף קונדיטור במסעדת כתית . ביקור זה היה חוויה קולינארית מעניינת מאוד. הטעמים הצבעים והמטבח עוררו בי המון השראה להמשך הפרויקט.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 
עכשיו אני מתחילה לעבוד על האתר שלי ולחפש עבודה שאכן תעניין אותי בעולם העיצוב.

*איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים. 
מקווה להיות מעצבת  בעלת סטודיו עצמאי, שמתעסקת פחות בעיצוב המוני תעשייתי אלא בעיצוב  בעל ערך תרבותי.

תום בנדקובסקי | Hosting Hounds

הפרויקט עוסק בקשר שלנו לרהיטים שלנו. הרעיון היה לייצר קרבה והיקשרות לרהיטים שלנו וזאת על ידי שימוש ב"הכלבה" (כמו האנשה רק עם כלבים) כל זאת תוך שמירה על רמת מופשטות ופשטות, על עיצוב שישדר שמחת חיים עם דגש על יצירת שפה עיצובית אישית. בקיצור, רהיטים שלא נוכל להיפרד מהם, רהיטים שנשמח לראות ושהם ישמחו לראות אותנו.

 *באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

הרעיון הסופי לפרויקט הגיע לאחר המון שינויים התלבטויות ורצונות לעשות פשוט מה שאני אוהב. זה קרה בערך בתחילת הסמסטר השני של שנה ד'. ידעתי שאני רוצה להתעסק בדימויים, ידעתי שמעניין אותי לשלב האנשה במוצרים ובסוף החלטתי שאני רוצה לעצב ריהוט.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

הרגע המשמעותי ביותר בפרוייקט שלי היה כשעברתי את ההגשה השניה (GO / NO GO). נאמר לי שהפרויקט במצבו הנוכחי לא עובר את ההגשה הסופית ולכן עלי לתעל את עצמי למקום נכון יותר. וכך היה, לקחתי החלטות סופיות והתחלתי לעבוד על עיצוב וייצור סדרת הרהיטים תוך התחשבות בלו"ז הצפוף ויכולות הביצוע שלי. מכיוון שמדובר בריהוט בקנ"מ 1:1 לביצוע יש חשיבות מאוד גדולה, על מנת להראות התכנות, ירידה לפרטים ובחירות אסתטיות.
עכשיו שסיימתי שאיפתי היא לצבור ניסיון בתחום הריהוט בשאיפה לא להפוך להיות פועל סולידוורקס (תוכנת מידול ממוחשבת), אלא לתת ביטוי יצירתי לאובייקטים בייצור סדרות קטנות או גדולות.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

אחת המחשבות היא לטוס להתמחות ועבודה בחו"ל. אך בינתיים לנסות להיכנס כמעצב בסטודיו לעיצוב בארץ.
תוך כדי לגשש וללמוד איך אני יכול לעסוק בתחום כעצמאי. בקיצור כל האפשרויות פתוחות...
במקביל, בעתיד הקרוב אני וכמה חברים מהמחזור מתכננים להציג בתערוכת ריהוטים 2014. לאתר של תום לחצו כאן.

הרעיון היה לייצר קרבה והיקשרות לרהיטים שלנו וזאת על ידי שימוש ב"הכלבה" (כמו האנשה רק עם כלבים)

עינת קירשנר | מתכת קרמית

פרויקט מחקרי המשלב בין אבקות מתכת וקרמיקה ליצירת "אסתטיקה אורגנית" שבמסגרתו נחקרו לעומק שילובי חומרים וטכניקות שונות. לפרוייקט נבחרו שתי טכניקות – שימוש במגנטים להשפעה צורנית על אבקת ברזל והמסה של אבקת נחושת. כל טכניקה מוצגת על סדרת כלים המראה מגוון אפשרויות יישום.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

הרעיון לפרוייקט הגמר התגבש במהלך שנת הלימודים האחרונה כאשר הרעיון המקורי היה פרוייקט מחקרי בחומר- אבקת מתכת. השילוב עם הקרמיקה הגיע בשלב מאוחר יותר לאחר שחיפשתי חומר נוסף לשלב עם האבקה, וגיליתי ששני החומרים עוברים תהליך שרפה בתנור בטווח טמפ' דומה בדרך להפיכתם למוצר.

ידעתי עוד לפני תחילת השנה שאני רוצה לעשות פרוייקט מחקרי - חומרי והרעיון הגיע מתוך מחשבה על פיתוח חומר חדש או אסטתיקה חדשה בחומר מוכר.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

בהגשת האפיון הראשונה של הפרויקט הינו צריכים להציג אותו בפני פאנל של מרצים ולהוכיח את ההיתכנות שלו. התנור עם הניסיונות הראשונים שלי יצא רק בבוקר ההגשה ולא היה לי מושג מה יצא ממנו כך שאני בעצמי לא ידעתי אם יש לפרויקט היתכנות או לא, ומה עוד שאי אפשר בפרויקט מסוג זה להסתמך רק על הניסיונות הראשונים אלא דרוש זמן פיתוח. ידעתי שאם לא יצאו דברים מעניינים כנראה שאצטרך להחליף נושא לפרויקט. למזלי יצאו ניסיונות מספיק מעניינים כדי לשכנע את המרצים שיש לפרויקט לאן להתפתח.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

 לנוח קצת, להסתכל על הדברים שיצרתי בשנים האחרונות מנקודת מבט  מרוחקת יותר וכמובן להמשיך ליצור. אגב, תוכלו למצוא מוצרים שלי בחנות הסטודנטים שתיפתח בחמישי לצד התערוכה.
לפרטים נוספים תוכלו לפנות אל עינת במייל: einat.kir@gmail.com

שני החומרים עוברים שריפה בתנור בטמפ' דומה בדרך להפיכתם למוצר

»אל תשכחו להגיע«

***