This week

♬ What you want - Two Door Cinema Club ♬

ההגשה הראשונה של הסמסטר מאחוריי ואי אפשר שלא לחוש את נפילת המתח. לו"ז הבטלה שלאחר האירוע כלל שנ"צ של שעתיים וחצי (בלי בושה), השלמת פערים בכל הנוגע להתחייבויות קודמות, מריחת לק (גם ברגליים), קיפול כביסה והכנת פתיתים מנחמים. במקביל, אחרי שפספסתי את ההזדמנות האחרונה לבקר בתערוכת האופניים במוזיאון חולון, בגלל ההכנות להגשה, החלטתי שהשבוע אני מתפנה לכמה דברים ברשימה האינסופית במחברת. הרשימה הזו כוללת: שיפורים בדירה, אמנות ותרבות לנשמה.

1. תערוכת "פלטפורמה" בגלרית המשכן "בית מאירוב" בחולון (מבחינתי זה קל"ב) תיפתח מחר בערב ותציג עבודות של אליל הנעליים הישראלי, עודד ארמה (!) התערוכה תיפתח כחלק מאירועי שבוע העיצוב חולון, אשר עתידים להתקיים בעיקר בפסח. אל דאגה תכנייה מסודרת של כל מה שווה, תגיע בהמשך.

2. מכירה/ השקה של הקולקציה החדשה של מדוזה ביום שישי בסטודיו שלהן. אחרי שגילי רוזין-תמם המקסימה הרצתה עבורנו היום (במסגרת הקורס של יובל סער) ודיסקסנו על בניית מותג, על התחדשות בין קולקציות ועל מציאת השראה בעולם התחרות שלנו - יש לי עוד יותר חשק לקפוץ לראות את הליין החדש. הקולקציה שואבת השראה מגופים תלת מימדיים, אדריכלות ותל אביב בכלל. הפעם, הפלסטיק אינו רק קישוט אלא מייצר את המורכבות של הגזרה, בונה את השדרה של התיק ומדגיש פרטים. השנה המינונים שונים, גם ההטבעה השתנתה והפכה גיאומטרית ומדויקת, בכלל הכל הרבה יותר מעודן מאשר בעבר. מלבד ההקשרים הקונספטואליים שמרגשים אותי, פייר - הפעם זה בול לטעמי. אז תבואו!

3. ריפוד מחדש של הספה שקיבלנו מתנה מחברתי יער. בתכלס, כרגע היא מרופדת בבד וינטג' הורס אך דוחה באותה מידה. בקרוב היא תהיה אפורה. השאיפה - להפוך אותה לנקייה ומעודנת כיאה לאחת שתעמוד באלגנטיות ליד קיר מנטה. ההשראה כמובן סקנדינבית, אור בהיר שמציף את החדר, תקרות גבוהות ורצפת עץ המשדרת חמימות. כל זה מתחבר יופי עם רצפת גרניט פורצלן זולה וחלונות קטנים עם אלומיניום אפור, המכניסים בעיקר פיח מאלנבי ואור צהוב של מזרח תיכון. נו מילא, ניסיתי.

4. תערוכה ב"עינגא", שמציגה עכשיו את שי אזולאי הנפלא. הגלריה ממוקמת בדיוק 4 דקות הליכה מביתי החדש, נראה לי שהפעם אין לי תירוצים.

5. לסיום ואולי הכי רלוונטי - שבוע סרטים צרפתים בסינמטק שמתקיים ע-כ-ש-י-ו. את Casse Tete Chinois (השלישי בסדרת פודינג אירופאי) המתרחש בניו יורק, ומציג רק הערב כנראה לא אצליח לראות. אבל אולי עוד יתמזל מזלי ובשישי בערב אתענג לי מול המסך הרחב וארגיש לרגע שם. למי שעשיתי חשק, הנה הקדימון.

***

The Young Professionals | Volume 2

עוד לא הספקנו להירגע מהפוסט הקודם וכבר עולה פוסט חדש. לפניכם הפוסט השני בסדרת פרויקטי הגמר המרגשים. כמובן שהיו עוד המון פרויקטים מצוינים, מבטיחה לכתוב בהמשך גם על השאר. מזכירה לכולם להגיע לפתיחת התערוכה הערב, במכון הטכנולוגי חולון, בניין 7 ב-20:00. 

שחר יעקובי | פסולת תעשייתית - למלא את השקית

כשבקשתי משחר לספר לי בכמה משפטים על הפרויקט שלו, הוא הקריא לי את החמשיר הבא:
מפעלים עובדים, גורסים, כותשים

ובסוף לפח זורקים
אז אני בא בבקרים,
ממלא ת'שקים
יושב וחושב מה עושים.
לוחץ ומרים,
מחמם מבפנים
ומפיח בו רוח חיים
זה גמיש ונעים זה מלא בצבעים,שבא לי לשבת בפנים...

בכל יום הגעתי למפעל כדי לראות איזו תערובת גורסים ועשיתי המון ניסיונות

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

הכל התחיל בקורס טכנולוגיות וחומרים עבדתי עם חבר והיינו צריכים לחקור חומר. המרצה נתנה לנו רשימה של חומרים ובחרנו סתם את הראשון ברשימה, שהיה כבלי חשמל ותקשורת. גיליתי שמפעלים גורסים את הכבלים בתום השימוש, מפרידים את הנחושת ומשתמשים בה שימוש חוזר אבל את הפלסטיק טומנים באדמה. החלטתי שחייבים למצוא פתרון לכמויות האדירות של הפלסטיק שמגיע בעיקר מחברת החשמל ומבזק, פה בעצם התחיל הפרויקט. עשיתי כל מיני ניסיונות והגעתי למסקנה שצריך לעבוד בחימום ולחיצה. את המושב של הכורסא יצרתי בכבישה בחום. בכל יום הגעתי למפעל כדי לראות איזו תערובת גורסים ועשיתי המון ניסיונות. בסופו של התהליך יצרתי שלוש כורסאות משלוש תרכובות כל אחת בעלת תכונה בולטת: אחת שיש לה קשיחות, אחת שיש לה גמישות ואחת וקלילות. 

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

בתקופת הכבישה עבדתי בלי הפסקה וניסיתי כל פעם תרכובת שונה ובמשך שבועיים יוצאו לי מהתנור רק פירורים. בכל פעם הייתי צריך לעשות שינויי קטן: פעם צריך לשנות את התבנית, פעם את החום ופעם את החומר, עד שמצאתי את המתכון שעבד. 

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

אני בתהליכים של פתיחת סטודיו עם חברים ולעבוד על מוצרים ששומרים על הכדור ומעלים חיוך, זה הכי חשוב. 

ורד גולדשמידט | אחד. שניים

הפרויקט עוסק בשיח שבין אובייקט אחד לשניים שונים על ידי חיתוך יציקות קרמיות בעלות דופן כפולה. תבנית אחת מאפשרת יצירת מגוון של כלים בעלי תפיסה עיצובית שונה מהמוכר.

הפרויקט משלב בין שני עולמות: טבעי ותעשייתי. בין טכנולוגיה בה מייצרים מוצרים לדרך הלידה של אנשים. במהלך המחקר מצאה הקבלה בין דרך ההפריה והלידה של אנשים לבין טכנולוגיה של יציקות קרמיות. בין הביצית והזרע לאדמה ולמים. בין רחם האישה לתבנית הגבס ובשלב מאוחר יותר לתנור. 

אך בעיקר, בשני המקרים התוצר לרוב הוא אחד ויחיד. בלידה נולד ילד אחד וביציקה נוצר אובייקט אחד. אך לעתים בלידות שלנו בני האדם, נולד יותר מילד אחד מאותו ההיריון.  לורד אח תאום והסיפור האישי שלה הוא זה שהיה לה להשראה.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

לאורך כל התואר וגם לפני, הייתי בטוחה שאני אעשה פרויקט שקשור לשילוב של אוכל ועיצוב או בתחום הצעצועים, שני תחומים שלמענם בחרתי ללמוד עיצוב תעשייתי. אך במהלך הקיץ הקודם כאשר חשבתי על נושא לפרויקט גמר (היינו צריכים בתחילת שנה ד' להציג שלוש אופציות), חשבתי על פרויקט שיהיה לי מעניין לפתח, שיאתגר אותי ושיגיע ממקום אישי וייחודי לי - מכאן הגיע נושא התאומים והשאלה כיצד תאומים מגיע לידי ביטוי בתוך עולם העיצוב התעשייתי.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

כפי שציינתי לקחתי נושא מאוד מאוד מופשט והקושי והעניין היה להוריד אותו לקרקע. הייתי צריכה להבין כיצד הוא מתקשר ומה נשאר טריגר אישי שלי ומה אני מעבירה לסביבה. חלק נוסף בקושי היה לבחור- הגעתי לכמה צמתים שונים מהם יכל הפרויקט להמשיך. מנושא כזה יכולים לצאת עשרות פרויקטים שונים וצריך להחליט עם מה נכון להמשיך ביחס לתקופת הזמן ולכמות העניין שנוצר עד כזה בפרויקט. בחירה נוספת שהיתה לא פשוטה היתה לקחת את הפרויקט לכיוון מחקרי, להשתמש בכלים אשר רכשתי במהלך התואר על מנת לייצר שיטת עבודה, עיצוב חדש ולאו דווקא מוצר אחד ספציפי.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

ברגעים אלו של סיום עולות חששות רבות וגם התרגשות גדולה, הכל אפשרי ויחד עם זאת צריך להניע את עצמנו ולדחוף את עצמנו, אין תכתיב קבוע לאן ממשיכים, כמו סטאז' בעריכת דין או בהוראה. אנחנו צריכים ליצור לעצמנו את ההזדמנויות. כעת אני מתחילה לעבוד בהדרכה במוזאון הקומיקס והעיצוב בחולון בניסיון לצבור ניסיון ולהיחשף כמה שיותר לעולם המופלא של התערוכות, תחום שמעניין אותי מאוד. במקביל אני אנסה להמשיך ולפתח מוצרים שהתחלתי לעצב במהלך התואר וכמובן למלצר כי צריך להחזיר את ההלוואות :)

*איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים. 

קשה לחשוב איפה אני רואה את עצמי עוד כמה שנים, הלוואי והייתי מצליחה לתאר איפה אני אהיה בעוד שנה. אני שואפת להמשיך לעבוד בתחום התערוכות- עיצוב ואוצרות, תחום בו התחלתי להתנסות במהלך התואר ומעניין אותי מאוד וכמובן להמשיך וליהנות מעיצוב מוצרים  במקביל.

תבנית אחת מאפשרת יצירת מגוון של כלים בעלי תפיסה עיצובית שונה מהמוכר

שי מרסי | Wild Wood

פרויקט מחקרי שהניב פיתוח חדשני בטכנולוגיה של למינציית עץ. הטכניקה החדשה מאפשרת להעניק לפורניר גמישות מרבית וקימורים גדולים, בכך ליצור מוצרים המגלמים את פוטנציאל הטכנולוגיה.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

כסטודנט שאהבתו הראשית היא התעסקות עם חומר וטכנולוגיה, בחנתי סטודנטים שעסקו בטכנולוגיית למינציה והצעתי

להם עזרה בתמורה למידע יקר כבר בשנה א'. בשנה ג' עיצבתי מכונת קפה בקורס סטודיו עם חבריי והחלטנו שלמכונה יהיה חיפוי עץ. זה גרם לי להבין שיש עוד התעסקות רבה עם הטכנולוגיה ומתיחת גבולותיה ולכן החלטתי להתעסק בה ולהמשיך לחקור אותה במסגרת פרויקט הגמר.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

הרגע המבאס, (היו כמה אבל הכי ) היה כשלאחר הרבה ניסיונות, באמצע התהליך הבנתי שאני תקוע וחומר הגלם כבר לא מתאים. הרבה כסף זמן וניסיונות הלכו לפח. במקביל, היו גם כמה רגעים מאושרים כשלמינציה ראשונה יצאה מעולה והניעה את העומק של הפרויקט עוד מסמסטר א'. וכשגיליתי את הפורניר המצולב, שהגיע לאחר המשבר הגדול באמצע, ופתר את כל בעיותיי.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

לאחרי הלימודים אני מתכנן המשך פיתוח הטכנולוגיה ומימוש הפוטנציאל בתחום האדריכלי של חיפויי קיר, דלתות וכו'.

*איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים.

עובד בסדנה קטנה שבה אני אוכלי לייצר את הדברים שאני חושק בהם ובמקביל לתת שירותי עיצוב עם בת זוגי ג'ני בכר.

***

The Young Professionals | Volume 1

עוד שנה חלפה ושוב אני ניצבת מול פרויקטי הגמר של המחזורים מעליי. התערוכה תיפתח בחמישי הקרוב ה-11/07/13 20:00, בבניין הפקולטה לעיצוב שלנו, בחולון. הפעם הייתי הרבה יותר קרובה לפרויקטים וגם לבוגרים שעומדים מאחורי העבודות. החלטתי להציג בפניכם שישה פרויקטים נבחרים שריגשו אותי במיוחד, בשתי כתבות נפרדות. תפסתי כל אחד לראיון קצרצר כדי לעשות לכם חשק. כדי לראות את השאר תצטרכו פשוט להגיע. 

שרי רויז | Opening

כלים חד פעמיים לאירועי קוקטייל. הצלחות עשויות מפריסות נייר והסכו"ם פלסטיק.

הפרויקט מציע חווית משתמש חדשה, בה יש צורך בביצוע פעולה קטנה על הכלים, המנצלת את תכונות הנייר והפלסטיק על מנת להתחיל להשתמש בהם.

הצלחות עשויות פריסות של נייר והסכו"ם פלסטיק

 *באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

לרעיון הסופי של הפרוייקט הגעתי כחודש וחצי לפני ההגשה.  גלגול הפרוייקט היה ארוך וסופו אפילו דיי מפתיע.

הנושא הראשוני שבחרתי בתחילת השנה היה: גולמי ומעובד בעץ ונייר. את סמסטר ב של השנה התחלתי במחשבה על הכנת כלים המשלבים נייר ועץ . כלים בעלי בסיס קבוע ועליהם חלק חד פעמי המשתנה משימוש לשימוש. לאחר מכן החלטתי להמשיך רק עם חד פעמי ולבסוף נוסף השילוב עם הפלסטיקה. 

הפרוייקט התחיל מקונספט של כלים המשלבים את הצלחת והסכו"מ אך מכיוון שזהו פרוייקט העוסק בחד פעמיות היה לו גם מחשבה מסחרית כדי לתת הצדקה  לשימוש בו.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 
נתחיל עם הרגע השלילי  כי תמיד טוב לסיים בנימה חיובית- 
הרגע הקשה ביותר  שהיה לי לאורך הפרויקט היה בין  שתי הגשות הביניים, לאחר שלא עברתי את ההגשה הראשונה ולא ידעתי לאן וכיצד להמשיך. הגעתי ל-dead end.  בכיתי ללא הפסקה ולא הצלחתי לראות מטר קדימה. לא היה לי פרויקט ולא היו לי התפתחויות  זה היה שלב של להיות או לחדול . לאחר שיחה עם המנחה שלי  (נעמה שטיינבוק) החלטתי לאסוף את כוחותיי האחרונים ולהתחיל הכל מהתחלה . משם הפרויקט רק עלה ועלה ולא נתתי לעצמי להיכנס לעוד בורות עד הסוף.

מאז היו הרבה רגעים חיוביים בדרך. אחד מהם היה ביקור אצל חברתי ,הילה פרי ,שף קונדיטור במסעדת כתית . ביקור זה היה חוויה קולינארית מעניינת מאוד. הטעמים הצבעים והמטבח עוררו בי המון השראה להמשך הפרויקט.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 
עכשיו אני מתחילה לעבוד על האתר שלי ולחפש עבודה שאכן תעניין אותי בעולם העיצוב.

*איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים. 
מקווה להיות מעצבת  בעלת סטודיו עצמאי, שמתעסקת פחות בעיצוב המוני תעשייתי אלא בעיצוב  בעל ערך תרבותי.

תום בנדקובסקי | Hosting Hounds

הפרויקט עוסק בקשר שלנו לרהיטים שלנו. הרעיון היה לייצר קרבה והיקשרות לרהיטים שלנו וזאת על ידי שימוש ב"הכלבה" (כמו האנשה רק עם כלבים) כל זאת תוך שמירה על רמת מופשטות ופשטות, על עיצוב שישדר שמחת חיים עם דגש על יצירת שפה עיצובית אישית. בקיצור, רהיטים שלא נוכל להיפרד מהם, רהיטים שנשמח לראות ושהם ישמחו לראות אותנו.

 *באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

הרעיון הסופי לפרויקט הגיע לאחר המון שינויים התלבטויות ורצונות לעשות פשוט מה שאני אוהב. זה קרה בערך בתחילת הסמסטר השני של שנה ד'. ידעתי שאני רוצה להתעסק בדימויים, ידעתי שמעניין אותי לשלב האנשה במוצרים ובסוף החלטתי שאני רוצה לעצב ריהוט.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

הרגע המשמעותי ביותר בפרוייקט שלי היה כשעברתי את ההגשה השניה (GO / NO GO). נאמר לי שהפרויקט במצבו הנוכחי לא עובר את ההגשה הסופית ולכן עלי לתעל את עצמי למקום נכון יותר. וכך היה, לקחתי החלטות סופיות והתחלתי לעבוד על עיצוב וייצור סדרת הרהיטים תוך התחשבות בלו"ז הצפוף ויכולות הביצוע שלי. מכיוון שמדובר בריהוט בקנ"מ 1:1 לביצוע יש חשיבות מאוד גדולה, על מנת להראות התכנות, ירידה לפרטים ובחירות אסתטיות.
עכשיו שסיימתי שאיפתי היא לצבור ניסיון בתחום הריהוט בשאיפה לא להפוך להיות פועל סולידוורקס (תוכנת מידול ממוחשבת), אלא לתת ביטוי יצירתי לאובייקטים בייצור סדרות קטנות או גדולות.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

אחת המחשבות היא לטוס להתמחות ועבודה בחו"ל. אך בינתיים לנסות להיכנס כמעצב בסטודיו לעיצוב בארץ.
תוך כדי לגשש וללמוד איך אני יכול לעסוק בתחום כעצמאי. בקיצור כל האפשרויות פתוחות...
במקביל, בעתיד הקרוב אני וכמה חברים מהמחזור מתכננים להציג בתערוכת ריהוטים 2014. לאתר של תום לחצו כאן.

הרעיון היה לייצר קרבה והיקשרות לרהיטים שלנו וזאת על ידי שימוש ב"הכלבה" (כמו האנשה רק עם כלבים)

עינת קירשנר | מתכת קרמית

פרויקט מחקרי המשלב בין אבקות מתכת וקרמיקה ליצירת "אסתטיקה אורגנית" שבמסגרתו נחקרו לעומק שילובי חומרים וטכניקות שונות. לפרוייקט נבחרו שתי טכניקות – שימוש במגנטים להשפעה צורנית על אבקת ברזל והמסה של אבקת נחושת. כל טכניקה מוצגת על סדרת כלים המראה מגוון אפשרויות יישום.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

הרעיון לפרוייקט הגמר התגבש במהלך שנת הלימודים האחרונה כאשר הרעיון המקורי היה פרוייקט מחקרי בחומר- אבקת מתכת. השילוב עם הקרמיקה הגיע בשלב מאוחר יותר לאחר שחיפשתי חומר נוסף לשלב עם האבקה, וגיליתי ששני החומרים עוברים תהליך שרפה בתנור בטווח טמפ' דומה בדרך להפיכתם למוצר.

ידעתי עוד לפני תחילת השנה שאני רוצה לעשות פרוייקט מחקרי - חומרי והרעיון הגיע מתוך מחשבה על פיתוח חומר חדש או אסטתיקה חדשה בחומר מוכר.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

בהגשת האפיון הראשונה של הפרויקט הינו צריכים להציג אותו בפני פאנל של מרצים ולהוכיח את ההיתכנות שלו. התנור עם הניסיונות הראשונים שלי יצא רק בבוקר ההגשה ולא היה לי מושג מה יצא ממנו כך שאני בעצמי לא ידעתי אם יש לפרויקט היתכנות או לא, ומה עוד שאי אפשר בפרויקט מסוג זה להסתמך רק על הניסיונות הראשונים אלא דרוש זמן פיתוח. ידעתי שאם לא יצאו דברים מעניינים כנראה שאצטרך להחליף נושא לפרויקט. למזלי יצאו ניסיונות מספיק מעניינים כדי לשכנע את המרצים שיש לפרויקט לאן להתפתח.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

 לנוח קצת, להסתכל על הדברים שיצרתי בשנים האחרונות מנקודת מבט  מרוחקת יותר וכמובן להמשיך ליצור. אגב, תוכלו למצוא מוצרים שלי בחנות הסטודנטים שתיפתח בחמישי לצד התערוכה.
לפרטים נוספים תוכלו לפנות אל עינת במייל: einat.kir@gmail.com

שני החומרים עוברים שריפה בתנור בטמפ' דומה בדרך להפיכתם למוצר

»אל תשכחו להגיע«

***

Lately I'm loving #11

Of Monsters and Men - Yellow Lights

בחוץ כבר ממש חם. אבל בערב עוד מרחמים עלינו ויש רוח נעימה. אינני משלה את עצמי, תכף כל זה ייגמר. (אולי אפילו לפני שהפוסט ייעלה) הרבה קורה לאחרונה, אמנם "נפטרנו" מכל עול ההגשות, אבל אוטוטו בספטמבר אני טסה לסמסטר בברצלונה. כן כן רבותיי, הצלחתי להגשים את החלום לחזור להרפתקה באירופה ואפילו ביעד חדש לגמרי. אני ממש מתרגשת ועסוקה כל הזמן בתכנונים וחלומות. אני מפנטזת כבר על ביקור במדריד וליסבון בהם טרם ביקרתי וכמובן וויקאנד אצל אחי בפריז. אני לא יכולה לחכות לנחות בחיים חדשים, לקחת פסק זמן מהמכון הטכנולוגי חולון, לגלות עיר חדשה, לשפשף את הספרדית העילגת שלי, לטייל באירופה, לעשות עיצוב טוב ולחזור בכוחות מחודשים כשכבר יהיה פה חורף.

הנה כמה דברים טובים מפה ומשם (כי תכף אני שם) ששווה לראות, לעשות או לחלום עליהם - בזה אנחנו הרי הכי טובים.

1.אי אפשר היה לפתוח את הפוסט עם שום דבר אחר מלבד הידיעה המרעישה וצובטת הלב הזו. מארי קטרנזו, מעצבת אופנה מופלאה שזכורה לנו משיתוף פעולה עם טופשופ, חוזרת לחיינו ויוצרת קולקציית חורף למותג נעלי הריקוד Repetto. אה כן וניתן להשיג רק בחנות הפלא Colette. בפריז. אחלה.

Mary Katranzou X Repetto

2. גם בגזרה המקומית יש פייט לא קטן, עם קולקציית קיץ של ג'ול היקרה (JUL) העונה לשם woodland, בניחוח פיות וחיות פרא - צבעונית, נעימה ומרעננת. את הפריטים החדשים תוכלו למצוא בסטודיו הקסום לא פחות באפק 3,מתחם נגה.

Jul's new summer collection: Woodland S/S 2013

3. תערוכת "אונליין אופליין" בבית מאירוב בחולון שאצר יובל סער, עוסקת בשינויים שנעשו בעולם העיצוב בעקבות הגעת העידן הדיגיטלי. העבודות השונות מדגימות את האסתטיקה החדשה ומקומות חדשים לשאיבת השראה (אינסטגראם ופינטרסט), אמצעי ההפצה החדשים (רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר) ואמצעים חדשים לייצור עבודות (הדפסת תלת מימד ותוכנות מחשב שונות) אהבתי במיוחד את הקיר המטורלל של אאא  שהציג את גופן "אלף" הקלאסי.

*אגב לרוכשי הפונטים מחכה מתנה מדליקה ביותר, סט צבעי קראיונז (crayons) שנעשו בשיתוף עם סטודיו ארבע וחמישה

font crayons by alefalefalef

4. בהמשך לסעיף הקודם, שמחתי לראות בתערוכה גם את האיורים המדליקים של גפן רפאלי, שמשלבים כמה תמונות הלקוחות מחשבונות אינסטגראם שונים. (dailydoodlegram, מיד לעקוב למי שלא מכיר)

DailyDoodleGram on Instagram - a must

5. ואם באיור עסקינן - לאחר שנה של אופנה תיפתח בשבוע הבא תערוכה חדשה בבית העיר תל אביב שתפתח "שנה של תקשורת". התערוכה הראשונה נקראת Not Book ומלבד האמן הבינלאומי קנת' גולדסמית' ופרויקט מקסים שנקרא המחברת החומה, משתתפת בה גם הבלוגרית/המאיירת היקרה הגר ורטהיים. שווה לבוא ושווה להציץ אצלה בבלוג באותה הזדמנות.

6. ולסיום, כיסא אלומיניום קל כנוצה העונה לשם "Kirk" בעיצובו של פטריק פריי. על העיצוב הלא מאוד חדשני אפשר להתווכח, אבל הצילום פשוט שבה את לבי. פח האלומיניום נמתח על גבי המודל ומקופל בצורה שמאפשרת נוחות וגמישות.

מאחלת לכולם סוף שבוע צבעוני, כמו האייטמים בפוסט, הרבה שמש ועוד הרבה יותר מזגן. נתראה בשבוע הבא.

Kirk lightweight chair by Patrick Frey

Via

* * *

Keeping it Simple

בשיחות האישיות שמתקיימות בכל סמסטר עם המרצה של קורס הסטודיו, שאל אותי המרצה שלי אם אני מפחדת ממנגנונים. לפני שעניתי לו נחרצות "ממש לא!" עצרתי לחשוב ותהיתי איך באמת ייתכן שבמהלך כל השנה שחלפה לא ייצרתי מוצר אחד שיש לו מנגנון. הכי קרוב שהגעתי למורכבות מכנית היה המוט הטלסקופי של צולה המרשמלו שלי. (וגם זה נלקח מאנטנה של רדיו ישן)

כמעט נעלבת עניתי שאני לא מפחדת, אני בהחלט מבינה מכניקה ברמה סבירה, אך אני אוהבת עיצוב פשוט. בהיר. ברור. נקי. חשבתי על הנושא עוד קצת וגיליתי שזה ממש הביצה והתרנגולת. לא הצלחתי להחליט אם בגלל שאני אוהבת עיצוב פשוט אני נמנעת ממנגנונים ובכך זה פחות זמין לי, או שמא, אני לא מספיק בטוחה בעולם המכניקה ולכן בורחת לפשטות.

החלטנו שאת התרגיל הנוכחי אני אעשה מורכב, עם מנגנון, גם אם זה על חשבון האסתטיקה שאני תמיד שמה עליה דגש.

אז החלטנו. התחלתי עם מחשבה על צירים, גלגלי שיניים ומסילות, עברתי לחיבור קצת פחות מורכב כמו בקוביות לגו ומשם הדרך לאין-צורך-במנגנון היתה מדרון חלקלק.

אני מקווה שבעתיד לא תהיה לי דרך מילוט ואמצא את עצמי בתוך פרויקט שכולו דוושות וברגים ולו בשביל הספק הקטן בבטן שאולי אני באמת פחדנית. אבל עד אז - הכנתי פוסט שלם על עיצוב פשוט. בהיר. ברור. נקי. כמו שאני אוהבת.

My lecturer asked me if I'm afraid of mechanism. I almost told him "of course not", but then I tried to come up with one project I did this year that had something complex regarding the mechanism. I couldn't find any. I wondered if I am indeed afraid that I don't know enough in this field or do I simply love simple design. smart, clean, clear design.

I hope someday to create something complicated enough to prove myself I am capable, but until then, here's a post dedicated to simplicity. I hope you like it :) (click on the link to find the sources)

נתחיל עם מעצב יפני שאת שמו המסורבל לא הצלחתי להגות או לתרגם כראוי Shigeichiro Takeuchi  ושני פרויקטים יפהפיים שלו. האחד כף נעליים עם מעמד והשני פח שהמכסה שלו עובד ללא כל צורך במנגנון. או כמו שאומרים אצלנו "מנגנון טיפש".

Japanese designer Shigeichiro Takeuchi

סט מברשות שיניים למשפחה. אין פה כלום אבל זה מקסים בעיניי בכל זאת. הן מהאתר הזה Ferm Living ויש בו עוד המון הפתעות נהדרות לכל חדר בבית.

via

מתקן קשירה לאופניים שמשולב בגדר, פרויקט שנעשה ע"י סטודנטים מאוניברסיטת היופסונג שבקוריאה. מתוך הבלוג הזה.

via

ממתק מקומי שמצאתי דווקא בבלוג צרפתי: צמד מעצבים ישראלים הצליחו למתוח את גבולות החומר לכדי תוצאה נקייה מתוחכמת ומדויקת. אלו קלאצ'ים מעץ (ועור) כן כן אתם קוראים נכון. הם נקראים טסלר-מנדלוביץ' והנה לינק לאטסי.

Tesler Mendelovitch

ולסיום סתם פרויקט צילום מקסים בעיניי. פרי עדשתה של הצלמת-בלוגרית Hana Pesut, שמחפשת ומוצאת את הרגעים הקטנים האלו שאף אחד לא שם לב אליהם. תראו איך שינוי קטן כל כך מצליח להפתיע ולרגש. מקווה שנהניתם. שבוע נעים.

Via

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A

Lately I'm loving #8

חודש חדש הגיע ואתו מגיע אלינו חם מהתנור המדור המבוקש ביותר ברשת. הפעם היה לי קצת קשה לאסוף אייטמים לחודש הנוכחי. האביב כבר ממשמש ובא, (לי יש כבר לק על הרגליים, ולכן?) יש המון אירועים שאתם צריכים לשמוע עליהם וקרו המון דברים משמחים. בעוד שבועיים וחצי כבר חופשת פסח המיוחלת וזה בהחלט משמח. הנה עוד חמישה דברים ששימחו אותי לאחרונה . תהנו!

1. סימנים ראשונים של אביב ופריחות. הן בלוח השנה החינמי והמופלא של Oana והן בטיול שעשינו בשבת לקיבוץ רוחמה. כלניות כבר כמעט שלא נותרו, אבל היה מזג אויר מושלם לסתם פיקניק בטבע.

1. First signs of Spring, on my desktop via Oana's blog. Also, I spent Saturday noon in the fields of the South. Not much flowers left but it was a nice weather for a picnic.

2. הרצאות בנושא עיצוב שמתקיימות כל כמה זמן בימי ראשון. אתמול בערב זכינו להרצאה נעימה ומרתקת של אברהם קורנפלד (אח של, למי שתוהה) מעצב גרפי או יותר נכון מעצב פונטים. בתור "תעשייתית" בנפש טיפוגרפיה היא פחות הקטע שלי אבל אני חייבת לציין שהצלחתי להיסחף סביב הטירוף של אברהם בנושא האותיות. במיוחד האות א' שגם מייצגת את שמו של הסטודיו שלו: אאא. לכל מי שעוד לא מכיר, הנה האתר של קבוצת אאא. (ממליצה לחפש אותם גם באינסטגראם)

אגב, ניתן להתעדכן באירועים נוספים בדף הפייסבוק של קהילת המעצבים הישראלית.

במהלך ההרצאה התוודעתי למאיירת מבריקה בשם דידי כפיר ומסתבר שהשניים משתפים פעולה בתערוכה שתיפתח בקרוב. אני כבר החלטתי להתחיל להרחיב אופקים בתחום האותיות ואני בטח אהיה שם. גם אתם מוזמנים.

2. Every other Sunday the Israeli designers community organize an evening of design presentation. Yesterday we had the pleasure to meet Avraham Kornfeld, a talented font designer that works at AlefAlefAlef. Here's an exhibition he and the talented illustratice Didi Kfir are taking part in this month.

3. ראש הצבי המושלם שהגיע איתי מפריז ומככב על הקיר שלי. היה תענוג להרכיב אותו מאריזה שטוחה פשוטה ולהחליט איזה הדפס יהיה באיזה צד. הוא צבעוני, הוא אביבי. הוא להיט.

3. My new Deer head, all colorful and chic. I had fun building it from a flat package and decide where each pattern is.

4. כמה משתמשי אינסטגראם שהצטרפו לרשימת הפייבוריטים שלי ואני שמחה לשתף, בעיקר מעצבים ועוסקים בקראפטים שונים. בכלל אתם בטח יודעים כמה אני אוהבת אינסטגראם ואני תמיד שמחה לגלות יוצרים חדשים. הם מעניקים לי השראה חשק להמשיך ליצור ולעשות את מה שאני אוהבת.

4. A few new addition to my following on Instagram. All craftmen and designers that inspire me to keep working and enjoying what I chose to do with my life.

5. תערוכת "באמצע" המסורתית של המחלקה לעיצוב תעשייתי שלנו, תיערך בחול המועד פסח בנמל יפו. כן כן כמו תמיד, אלא שהפעם לסחבאק תהיה אפילו נציגות צנועה (בואו להתרשם מצולה המרשמלו). אני יכולה גם לבשר שבחנות התערוכה, תמצאו בין עבודות הסטודנטים המוצלחים גם את "חיות הפרא" שלי ושל תומיק בגדלים ובדים חדשים. בואו לבקר, זה בהחלט תערוכה מיוחדת (בכלל לא משוחדת, כן?) בנוסף שימו לב לטיזרים הקורעים מצחוק ששחררו המארגנים. ובינתיים ההזמנה. בחיאת, תעשו לנו לייק בפייסבוק - אנחנו צריכים חשיפה חשיפה חשיפה: "באמצע 2013"

5. The traditional "In the middle" Exhibition of the Industrial dept. This year I have the pleasure to feature there with my marshmallow roaster (yey!) and sell our lovely animal plushes in the students shop. Feel free to come visit us, it's such a pleasure seeing all the works of the students. Also, here an hillarious teaser (oops it's in hebrew). If youre around in Passover - come to Jaffa port.

זה הכל לבינתיים, שיהיה שבוע נפלא!

That's it for now! have a great week you all..xx

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A

The young & the restless 2012

אפשר לפתוח בקלישאה "שוב חלפה לה עוד שנה" ולדבר על כמה שהזמן עובר כשנהנים, על איפה הייתי בזמן הזה לפני שנה בדיוק ולהשתאות כמה השתניתי וכמה בגרתי מאז. במקום זה אני רוצה שנדבר על הדבר האמיתי, תערוכות הגמר של בתי הספר לעיצוב. בכל שנה נפלטים מבתי הספר לעיצוב עשרות רבות של מעצבים צעירים בכל התחומים. שניה לפני שהם נבלעים בתעשייה או בסטודיו שלהם בניסיון לשרוד, הם מציגים בפנינו בגאווה את פרויקט הגמר שמתפקד ככרטיס ביקור ומסוגל לסלול להם את הדרך. היות וביקור בתערוכות הגמר הוא סוג של פטיש שלי, אני מתכננת לבקר בכמה שאוכל ולערוך עבורכם את מצעד המעצבים הצעירים כולל ראיון אישי ותמונות בלעדיות (לא באמת). לפני שתנחרו בבוז על כושר השיפוט שלי, אגיד בכנות כבר עכשיו, הפרויקטים שבחרתי היו אלו שריגשו אותי הכי הרבה, פשוט כך. אני מזמינה את כולכם לעשות שם סיבוב ולהתרשם בעצמכם ובינתיים אלו הרשמים שלי. תהנו ואל תשכחו לפרגן להם, בתגובה, במייל או בלייק. מנסיון זה עושה לך את היום. שיהיה סוף שבוע מצוין ולהת'.

It's this time of the year, when all the design schools present the final projects. I love visiting the exhibitions and this year I hand picked my favorite projects and managed to get some pictures and an interview. Some did a full research after one specific material and many designed some actuall commercial furniture. Here are a part of them, they would love a like, a comment or a visit to their page or mail. Sorry for not translating it all, use the Google translate app to switch to your native language. xx and have a great weekend.

רונה מייק - מעצבת תעשייתית - המכון הטכנולוגי חולון


הפרויקט של רונה נקרא שירת העשבים והוא עוסק בעשבים השוטים - החומר ומשמעותו. "חקרתי את עולם העשבים ויצרתי 3 סדרות של אובייקטים בעלי טקסטורה שונה המשמרים בתוכם את האסתטיקה והאופי הטבעי של העשבים". לאחר מחקר מעמיק ונסיונות רבים בטכניקות שונות התמקדה בטכניקת גריסה לכדי עיסה וטכניקת סחיטה לשימור העשבים בשלמותם. חשוב לציין כי בפרויקט לא נעשה שימוש בשום חומר חיצוני אלא רק עשבים ומים.

1. באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי?
"הרעיון לפרויקט למעשה התחיל בסימסטר השני של שנה ג' כשמצאתי סיבי עשבים זרוקים ברחוב וחשבתי לנסות ללבד אותם כמו שמלבדים צמר - לשמחתי זה הצליח והחלטתי לקחת את ההתנסות הזו ולהמשיך איתה לפרויקט מחקרי, פרויקט גמר."


2. ספרי על רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט.

"רגע קריטי בפרויקט היה בהתחלה, בנסיון להגיע לסיבי העשבים שמצאתי. זה היה תהליך ארוך, מייגע ומלא בחיפושים, תחקירים וניסיונות לא מוצלחים. בסופו, הצלחתי להעביר את העשבים תהליך שהפך אותם לסיבים שהיה ניתן ללבד. מצד אחד, התוצאה עדיין לא הייתה זהה לסיבים הראשונים שמצאתי ומצד שני, זה היה רגע משמח עם הקלה מסוימת שעכשיו אני יכולה להתקדם הלאה."

3. עכשיו משסיימת , לאן פנייך?  איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני רוצה עוד להמשיך ולחקור את החומר שנמצא עוד בתחילת דרכו. לראות האם אני יכולה למצוא תחליף לקטיף העשבים ולקבל אותם בדרך תעשייתית. לבדוק עוד סיבים טבעיים שיכולים להשתלב ולתת חוזק ועמידות לחומר. כמו שציינתי בהגשה התהליך עוד ארוך והגשת פרויקט הגמר מהווה רק ציון דרך בתוכו. אין לי מושג איפה אני אהיה עוד כמה שנים, אני בן-אדם שאוהב לחיות את הרגע ומשתדלת למצוא את עצמי תוך כדי."

*לצפייה בוידאי של הפרויקט לחצו כאן. 

קרן יער - מעצבת אופנה - שנקר


הקולקציה עוסקת בשריון הסמוראים בתקופה הפאודלית ביפן. גבריות צבאית מן הצד האחד ואומנויות רגישות כגון קליגרפיה וכתיבת שירים מן הצד השני, פעפעו כולם מתחת לשריון הלוחם. אילו שכבות של הגנה עוטה עליו האדם המודרני? התעסקות במושגים כמו נוקשות אל מול תנועה, פנטזיה אל מול מציאות, תבנית אלמול סילואט.

"בתהליך העיצוב התמקדתי בחיבור שבין מראה קאז'ואל יומיומי לזה המוקפד והמהודר. הדגמים משולבים בטקסטיל שיצרתי בעצמי, באמצעות אריגת שרשראות מתכת חלודות ומבריקות, סרטים שונים ושיבוץ אבני סוורובסקי (בחסות חברת ילון, נציגת קריסטל סברובסקי בישראל). הטקסטיל משלב מראה "שריוני" נוקשה לצד חומרים רכים, כמעט שבריריים, ובמפגש בין המונוכרומטי לצבעוני."

לא יכולתי להתעלם מהשלמות של הקולקצייה, איך הושקעה מחשבה עד הפרט האחרון, בעבודה ידנית עמלנית וייחודית. (שימו לב לנעליים המטורללות ולאביזרים המדהימים שקרן יצרה בעזרתו של ליאור לחמן)

1. באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי?
"בסוף שנה ב' נסעתי ליפן מטעם שנקר, ושם בNathional Museum of Tokyo נחשפתי לראשונה לעולם הסמוראים. הוקסמתי ממראה השריונות, וידעתי שאני אגע בנושא הזה באחד הפרוייקטים שלי, מתישהו בעתיד. בעיצובים שלי אני אוהבת לצאת מתוך החומר בשלב הראשון, בדרך כלל החומרים מנחים אותי ומביאים אותי לצללית ולמראה הסופי של הדגם. כמובן שבסופו של דבר חשוב לי שיהיה גם ניחוח מסחרי, אחרי הכל מדובר בבגדים שחשוב שיהיו נחשקים ולבישים."

2. ספרי על רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט.

"בתהליך יש הרבה רגעים שליליים והרבה חיוביים, כל רגע כזה מטלטל אותך ומביא אותך למקום שאליו אתה מגיע בסוף, לטובה או לרעה. רגע אחד חיובי היה כשנסעתי ללונדון לחפש עוד חומרים שחסרו לי בקולקציה, ושם מצאתי בדי צלילה בצבעים מדהימים, שהשתלבו נהדר עם העורות ופיתוחי השרשראות שייצרתי."

3. עכשיו משסיימת , לאן פנייך?  איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"עכשיו כשסיימתי אתחיל לעבוד לצד אמא שלי, המעצבת נועה יער, בליין של בגדי נשים פה בארץ. אני מקווה שאצליח לעבוד בעתיד תקופה מסויימת גם בחו"ל, בעיני חשוב למעצבים צעירים לטעום גם חו"ל במטרה לקדם ולשדרג את האופנה בארץ. בקיץ עשיתי סטג' בבית האופנה "אלי טהרי" בניו יורק ואני מרגישה שזה תרם לי המון ידע ואמצעים חשובים שלא הייתי רוכשת פה בארץ."

לוח השראה ודוגמאות לפרטים

הקולקצייה המלאה מאחורי הקלעים

ליטל ריבלין - מעצבת תעשייתית - המכון הטכנולוגי חולון


"הפרוייקט הוא פרוייקט מחקרי, שבמסגרתו התנסתי וייצרתי טכניקות רבות אשר בכל פעם נתנו תוצאה שונה של אסתטיקת החול. מתוך שלל הטכניקות, בחרתי ארבע: כיפוף באדים, ייצור סקאלת צבעים על ידי קליית החול, הקצפה, ושיכוב. את הטכניקות אלה יישמתי בעזרת עיצוב סדרה של קערות וואזות, אשר שאבו השראה מתכונות החול בטבע." 

אולי חלקכם זוכרים שהקערה המפורסמת של ליטל היתה פה בבלוג באחד הפוסטים בתחילת השנה. אני נפעמתי מהקערה בשיטוטי בבלוגים ושמחתי לגלות שמדובר בסטודנטית בשנה ד' שלומדת איתי. מאז עקבתי אחרי כל הגשת ביניים והתקדמות בפרויקט וציפיתי בקוצר רוח לראות את התוצרים הסופיים. 

1. באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי?
"הרעיון לפרויקט החל בשנה ג' בקורס "שני תריסרים", נתבקשנו להכין תכשיטים מחומר גלם מפתיע. משום שאני בנאדם שמאוד אוהב טבע, החלטתי לנסות להשתמש בחול ולייצר ממנו שרשראות. לאחר פיתוח השרשראות ראיתי את הפוטנציאל הטמון בחול וניסיתי לייצר קערה שכולה עשויה חול. באופן אינטואיטיבי, מתוך הנסיון הגעתי לתוצאה המיוחדת של טיפות החול. היה לי ברור בסיום הקורס, כי זו היתה רק תחילת העבודה שלי עם חול, ושעליי להמשיך ולחקור את החומר."


2. ספרי על רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט.
"כשפרסמתי את הקערות ב Designboom לא האמנתי בחיים שאקבל פירסום כל כך אוהד וכל כך מיידי. בין לילה הקערות חול שלי הופיעו בכל אתר עיצוב בעולם, והמייל שלי התמלא בבקשות לרכישת הקערות והשרשראות חול מאנשים בכל רחבי העולם. הרגע שאותו לא אשכח לעולם והשפיע עליי הכי הרבה היה כשקראתי את המייל שקיבלתי מהחנות האהובה עליי בעולם הMoma  בניו- יורק, כאשר הם ביקשו ממני למכור אצלהם את הקערות חול שלי. באותו הרגע באמת הבנתי שיש בידי אוצר."


3. עכשיו משסיימת , לאן פנייך?  איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים?
"אני מקווה להמשיך להציג במגוון תערוכות בארץ ובעולם, להמשיך ליצור קולקציות נוספות מחול, ולפתח רעיונות שמחכים במגירה. אני מתכננת לעבוד בסטודיו שלי, ליהנות מהעשייה, מהתוצרים ומהמכירה."


*חלק מהפריטים באתר של ליטל מוצעים למכירה. אתם מוזמנים להציץ בלינק הזה.

טכניקת הקצפה

יצירת סקאלה צבעונית 

אדים

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram (Majajoffe)

A+