Nice is Nice

 ♫ Ingrid Michaelson - You and I ♫

התמזל מזלי כי ההורים שלי עדיין מעוניינים בנוכחותי בחופשות משפחתיות. אנחנו בגן עדן, זתומרת אנחנו בניס בדרום צרפת. בעצם אנחנו יושבים לחופי אותו הים, נהנים מאותה שמש קופחת, אוכלים פירות קיץ כמו שיש אצלנו וישנים עם מאוורר תקרה. על אף כל הדומה, המקום הזה כל כך שונה מהבית. אפילו שחם נורא, לא לח ולא מזיעים. אפילו שחם נורא, אנשים לא כועסים וחסרי סבלנות. יש אווירה של חופש תמידית, גם המקומיים אומרים את זה. יש לנו חברים שגרים פה ולא נסעו לחופש כבר שנתיים כי הם לא מרגישים צורך. נשמע מופרך נכון?

שותים פה רוזה מעולה ב2.5 יורו לבקבוק ואוכלים אפריטיף ומקשקשים במשך שעה, לפני שמתיישבים לאכול ארוחת ערב. גם השמש לא לחוצה ושוקעת רק בתשע, כך שאפשר עוד לשבת על האבנים (שנקראות Galettes) שעל החוף ואפילו לא לחזור הביתה עם חול בתחתונים.

שכרנו דירה מתוקה (דרך airbnb) כמובן, כחמש דקות מהים ובהמשך נשכור אוטו ונטייל בכפרים מסביב. ניס היא בעצם המקום המושלם לטיול, כי מלבד היותה עיר יפהפייה ומספקת היא רחוקה שעה מכל דבר: מונקו, קאן, האלפים בהם אפשר לעשות סקי בחורף, עיירות חוף איטלקיות, חמישה מהכפרים היפים בצרפת, להמשיך?

הנה מקבץ ראשון של תענוגות העיר ניס, עכשיו אני ובגד הים החדש שלי קופצים לחוף. להת'.

אל תשכחו לגלגל עד למטה כדי לגלות מי זכתה בסיכות הדש של דניאל קלר! 

Lucky enough for me, my parents still take me with them to family vacations. This time we rented a sweet flat in Nice, in southern France. Here's a first peek

ולסיום, הפעילות שלנו מסתיימת היום והגיעה העת להכריז על הזוכות המאושרות!

ברכות ל: ☆ספיר כהן☆ ו☆יעל פסטינגר☆ !! 

*בימים הקרובים דניאל תיצור איתכן קשר במייל על מנת לשלוח אליכן את סיכות הדש - יהיי! תודה לכל שאר המשתתפות והקוראות הuותיקות והחדשות, נתראה בהפתעה הבאה.

***

Inspiration post | זהירות! פוסט ללא קונספט

♬ Just you and me - Zee Avi ♬

אני תמיד נורא משתדלת שלפוסטים יהיה עומק וקונספט, אבל לאור הטירוף של השבוע החולף (עליו נשוחח עוד מעט) ובעקבות הגילוי כי זהו הפוסט ה-150 (וואו!) לא יהיה היום קונספט. זהו סתם עוד פוסט עם דברים שאהבתי ושימחו אותי. בכל פעם אני נדהמת לגלות אילו הזדמנויות מעניינות מביא איתו הבלוג הזה, הנה השתיים המדהימות ביותר עד כה.

השבוע הגשמתי חלום קטן כשהוזמנתי להתחיל לכתוב במגזין האמנות/עיצוב אנטייטלד, בו מתפרסמות על בסיס יומיומי מחשבות, צילומים, איורים והשראות. למי שעוד לא מכיר ופספס את ההתרגשות סביב זה בפייסבוק, הנה המחשבה הראשונה שלי שפורסמה בחמישי שעבר. זו היתה הפעם הראשונה שבה קיבלתי פידבק אמיתי לגבי הכתיבה שלי ותחושת הסיפוק היתה פשוט מדהימה. אם הכל יילך כשורה תוכלו למצוא את המחשבות שלי שם בכל 18 לחודש.

כאילו זה לא מספיק, בשישי התפרסם הפוסט הראשון שלי בבלוג של אאא, סטודיו לטיפוגרפיה עברית אותו אתם מכירים מהפוסט הזה למשל. כאן האתגר היה לכתוב בתחום שאינו לגמרי ההתמחות שלי, אם להיות כנה. הבלוג עוסק בהשראה שמגיעה מטיפוגרפיה ופונטים. המזל שלי הוא שאאא אוהבים נוסטלגיה וזה הרי ידוע שוינטג' הוא שמי השני. אז מצאתי נישה בה אני מרגישה בטחון וכתבתי פוסט על חזרתן המחודשת של הלטרסט (אותיות הגירוד האלה מהאייטיז).

ואחרי ההקדמה המרגשת, קצת השראה, לחצו על התמונות כדי להגיע למקור.

Cabinet de curiosite by Zim and Zou

finally got the time to hang those 

butterfly teabag by Yena Lee

by studio Kulla:  50% sawdust

 This fabulous fashion editorial mixed with illustration by  Paper fashion

illustrated notebooks at Oana's shop

Spanish photographer Chema Madoz

ולסיום, נותר עוד שבוע אחרון ל-GiveAway של דניאל קלר. אשמח אם תמשיכו להירשם ולפרגן. עד סוף החודש תוכלו ליהנות מהנחה בחנות האטסי שלה עם קוד קופון LIKELY10. לפרטים נוספים היכנסו לכאן. המשך שבוע נהדר ולהת'.

The Young Professionals | Volume 2

עוד לא הספקנו להירגע מהפוסט הקודם וכבר עולה פוסט חדש. לפניכם הפוסט השני בסדרת פרויקטי הגמר המרגשים. כמובן שהיו עוד המון פרויקטים מצוינים, מבטיחה לכתוב בהמשך גם על השאר. מזכירה לכולם להגיע לפתיחת התערוכה הערב, במכון הטכנולוגי חולון, בניין 7 ב-20:00. 

שחר יעקובי | פסולת תעשייתית - למלא את השקית

כשבקשתי משחר לספר לי בכמה משפטים על הפרויקט שלו, הוא הקריא לי את החמשיר הבא:
מפעלים עובדים, גורסים, כותשים

ובסוף לפח זורקים
אז אני בא בבקרים,
ממלא ת'שקים
יושב וחושב מה עושים.
לוחץ ומרים,
מחמם מבפנים
ומפיח בו רוח חיים
זה גמיש ונעים זה מלא בצבעים,שבא לי לשבת בפנים...

בכל יום הגעתי למפעל כדי לראות איזו תערובת גורסים ועשיתי המון ניסיונות

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

הכל התחיל בקורס טכנולוגיות וחומרים עבדתי עם חבר והיינו צריכים לחקור חומר. המרצה נתנה לנו רשימה של חומרים ובחרנו סתם את הראשון ברשימה, שהיה כבלי חשמל ותקשורת. גיליתי שמפעלים גורסים את הכבלים בתום השימוש, מפרידים את הנחושת ומשתמשים בה שימוש חוזר אבל את הפלסטיק טומנים באדמה. החלטתי שחייבים למצוא פתרון לכמויות האדירות של הפלסטיק שמגיע בעיקר מחברת החשמל ומבזק, פה בעצם התחיל הפרויקט. עשיתי כל מיני ניסיונות והגעתי למסקנה שצריך לעבוד בחימום ולחיצה. את המושב של הכורסא יצרתי בכבישה בחום. בכל יום הגעתי למפעל כדי לראות איזו תערובת גורסים ועשיתי המון ניסיונות. בסופו של התהליך יצרתי שלוש כורסאות משלוש תרכובות כל אחת בעלת תכונה בולטת: אחת שיש לה קשיחות, אחת שיש לה גמישות ואחת וקלילות. 

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

בתקופת הכבישה עבדתי בלי הפסקה וניסיתי כל פעם תרכובת שונה ובמשך שבועיים יוצאו לי מהתנור רק פירורים. בכל פעם הייתי צריך לעשות שינויי קטן: פעם צריך לשנות את התבנית, פעם את החום ופעם את החומר, עד שמצאתי את המתכון שעבד. 

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

אני בתהליכים של פתיחת סטודיו עם חברים ולעבוד על מוצרים ששומרים על הכדור ומעלים חיוך, זה הכי חשוב. 

ורד גולדשמידט | אחד. שניים

הפרויקט עוסק בשיח שבין אובייקט אחד לשניים שונים על ידי חיתוך יציקות קרמיות בעלות דופן כפולה. תבנית אחת מאפשרת יצירת מגוון של כלים בעלי תפיסה עיצובית שונה מהמוכר.

הפרויקט משלב בין שני עולמות: טבעי ותעשייתי. בין טכנולוגיה בה מייצרים מוצרים לדרך הלידה של אנשים. במהלך המחקר מצאה הקבלה בין דרך ההפריה והלידה של אנשים לבין טכנולוגיה של יציקות קרמיות. בין הביצית והזרע לאדמה ולמים. בין רחם האישה לתבנית הגבס ובשלב מאוחר יותר לתנור. 

אך בעיקר, בשני המקרים התוצר לרוב הוא אחד ויחיד. בלידה נולד ילד אחד וביציקה נוצר אובייקט אחד. אך לעתים בלידות שלנו בני האדם, נולד יותר מילד אחד מאותו ההיריון.  לורד אח תאום והסיפור האישי שלה הוא זה שהיה לה להשראה.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

לאורך כל התואר וגם לפני, הייתי בטוחה שאני אעשה פרויקט שקשור לשילוב של אוכל ועיצוב או בתחום הצעצועים, שני תחומים שלמענם בחרתי ללמוד עיצוב תעשייתי. אך במהלך הקיץ הקודם כאשר חשבתי על נושא לפרויקט גמר (היינו צריכים בתחילת שנה ד' להציג שלוש אופציות), חשבתי על פרויקט שיהיה לי מעניין לפתח, שיאתגר אותי ושיגיע ממקום אישי וייחודי לי - מכאן הגיע נושא התאומים והשאלה כיצד תאומים מגיע לידי ביטוי בתוך עולם העיצוב התעשייתי.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

כפי שציינתי לקחתי נושא מאוד מאוד מופשט והקושי והעניין היה להוריד אותו לקרקע. הייתי צריכה להבין כיצד הוא מתקשר ומה נשאר טריגר אישי שלי ומה אני מעבירה לסביבה. חלק נוסף בקושי היה לבחור- הגעתי לכמה צמתים שונים מהם יכל הפרויקט להמשיך. מנושא כזה יכולים לצאת עשרות פרויקטים שונים וצריך להחליט עם מה נכון להמשיך ביחס לתקופת הזמן ולכמות העניין שנוצר עד כזה בפרויקט. בחירה נוספת שהיתה לא פשוטה היתה לקחת את הפרויקט לכיוון מחקרי, להשתמש בכלים אשר רכשתי במהלך התואר על מנת לייצר שיטת עבודה, עיצוב חדש ולאו דווקא מוצר אחד ספציפי.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

ברגעים אלו של סיום עולות חששות רבות וגם התרגשות גדולה, הכל אפשרי ויחד עם זאת צריך להניע את עצמנו ולדחוף את עצמנו, אין תכתיב קבוע לאן ממשיכים, כמו סטאז' בעריכת דין או בהוראה. אנחנו צריכים ליצור לעצמנו את ההזדמנויות. כעת אני מתחילה לעבוד בהדרכה במוזאון הקומיקס והעיצוב בחולון בניסיון לצבור ניסיון ולהיחשף כמה שיותר לעולם המופלא של התערוכות, תחום שמעניין אותי מאוד. במקביל אני אנסה להמשיך ולפתח מוצרים שהתחלתי לעצב במהלך התואר וכמובן למלצר כי צריך להחזיר את ההלוואות :)

*איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים. 

קשה לחשוב איפה אני רואה את עצמי עוד כמה שנים, הלוואי והייתי מצליחה לתאר איפה אני אהיה בעוד שנה. אני שואפת להמשיך לעבוד בתחום התערוכות- עיצוב ואוצרות, תחום בו התחלתי להתנסות במהלך התואר ומעניין אותי מאוד וכמובן להמשיך וליהנות מעיצוב מוצרים  במקביל.

תבנית אחת מאפשרת יצירת מגוון של כלים בעלי תפיסה עיצובית שונה מהמוכר

שי מרסי | Wild Wood

פרויקט מחקרי שהניב פיתוח חדשני בטכנולוגיה של למינציית עץ. הטכניקה החדשה מאפשרת להעניק לפורניר גמישות מרבית וקימורים גדולים, בכך ליצור מוצרים המגלמים את פוטנציאל הטכנולוגיה.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי. 

כסטודנט שאהבתו הראשית היא התעסקות עם חומר וטכנולוגיה, בחנתי סטודנטים שעסקו בטכנולוגיית למינציה והצעתי

להם עזרה בתמורה למידע יקר כבר בשנה א'. בשנה ג' עיצבתי מכונת קפה בקורס סטודיו עם חבריי והחלטנו שלמכונה יהיה חיפוי עץ. זה גרם לי להבין שיש עוד התעסקות רבה עם הטכנולוגיה ומתיחת גבולותיה ולכן החלטתי להתעסק בה ולהמשיך לחקור אותה במסגרת פרויקט הגמר.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

הרגע המבאס, (היו כמה אבל הכי ) היה כשלאחר הרבה ניסיונות, באמצע התהליך הבנתי שאני תקוע וחומר הגלם כבר לא מתאים. הרבה כסף זמן וניסיונות הלכו לפח. במקביל, היו גם כמה רגעים מאושרים כשלמינציה ראשונה יצאה מעולה והניעה את העומק של הפרויקט עוד מסמסטר א'. וכשגיליתי את הפורניר המצולב, שהגיע לאחר המשבר הגדול באמצע, ופתר את כל בעיותיי.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

לאחרי הלימודים אני מתכנן המשך פיתוח הטכנולוגיה ומימוש הפוטנציאל בתחום האדריכלי של חיפויי קיר, דלתות וכו'.

*איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים.

עובד בסדנה קטנה שבה אני אוכלי לייצר את הדברים שאני חושק בהם ובמקביל לתת שירותי עיצוב עם בת זוגי ג'ני בכר.

***

The Young Professionals | Volume 1

עוד שנה חלפה ושוב אני ניצבת מול פרויקטי הגמר של המחזורים מעליי. התערוכה תיפתח בחמישי הקרוב ה-11/07/13 20:00, בבניין הפקולטה לעיצוב שלנו, בחולון. הפעם הייתי הרבה יותר קרובה לפרויקטים וגם לבוגרים שעומדים מאחורי העבודות. החלטתי להציג בפניכם שישה פרויקטים נבחרים שריגשו אותי במיוחד, בשתי כתבות נפרדות. תפסתי כל אחד לראיון קצרצר כדי לעשות לכם חשק. כדי לראות את השאר תצטרכו פשוט להגיע. 

שרי רויז | Opening

כלים חד פעמיים לאירועי קוקטייל. הצלחות עשויות מפריסות נייר והסכו"ם פלסטיק.

הפרויקט מציע חווית משתמש חדשה, בה יש צורך בביצוע פעולה קטנה על הכלים, המנצלת את תכונות הנייר והפלסטיק על מנת להתחיל להשתמש בהם.

הצלחות עשויות פריסות של נייר והסכו"ם פלסטיק

 *באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

לרעיון הסופי של הפרוייקט הגעתי כחודש וחצי לפני ההגשה.  גלגול הפרוייקט היה ארוך וסופו אפילו דיי מפתיע.

הנושא הראשוני שבחרתי בתחילת השנה היה: גולמי ומעובד בעץ ונייר. את סמסטר ב של השנה התחלתי במחשבה על הכנת כלים המשלבים נייר ועץ . כלים בעלי בסיס קבוע ועליהם חלק חד פעמי המשתנה משימוש לשימוש. לאחר מכן החלטתי להמשיך רק עם חד פעמי ולבסוף נוסף השילוב עם הפלסטיקה. 

הפרוייקט התחיל מקונספט של כלים המשלבים את הצלחת והסכו"מ אך מכיוון שזהו פרוייקט העוסק בחד פעמיות היה לו גם מחשבה מסחרית כדי לתת הצדקה  לשימוש בו.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 
נתחיל עם הרגע השלילי  כי תמיד טוב לסיים בנימה חיובית- 
הרגע הקשה ביותר  שהיה לי לאורך הפרויקט היה בין  שתי הגשות הביניים, לאחר שלא עברתי את ההגשה הראשונה ולא ידעתי לאן וכיצד להמשיך. הגעתי ל-dead end.  בכיתי ללא הפסקה ולא הצלחתי לראות מטר קדימה. לא היה לי פרויקט ולא היו לי התפתחויות  זה היה שלב של להיות או לחדול . לאחר שיחה עם המנחה שלי  (נעמה שטיינבוק) החלטתי לאסוף את כוחותיי האחרונים ולהתחיל הכל מהתחלה . משם הפרויקט רק עלה ועלה ולא נתתי לעצמי להיכנס לעוד בורות עד הסוף.

מאז היו הרבה רגעים חיוביים בדרך. אחד מהם היה ביקור אצל חברתי ,הילה פרי ,שף קונדיטור במסעדת כתית . ביקור זה היה חוויה קולינארית מעניינת מאוד. הטעמים הצבעים והמטבח עוררו בי המון השראה להמשך הפרויקט.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 
עכשיו אני מתחילה לעבוד על האתר שלי ולחפש עבודה שאכן תעניין אותי בעולם העיצוב.

*איפה את רואה את עצמך בעוד כמה שנים. 
מקווה להיות מעצבת  בעלת סטודיו עצמאי, שמתעסקת פחות בעיצוב המוני תעשייתי אלא בעיצוב  בעל ערך תרבותי.

תום בנדקובסקי | Hosting Hounds

הפרויקט עוסק בקשר שלנו לרהיטים שלנו. הרעיון היה לייצר קרבה והיקשרות לרהיטים שלנו וזאת על ידי שימוש ב"הכלבה" (כמו האנשה רק עם כלבים) כל זאת תוך שמירה על רמת מופשטות ופשטות, על עיצוב שישדר שמחת חיים עם דגש על יצירת שפה עיצובית אישית. בקיצור, רהיטים שלא נוכל להיפרד מהם, רהיטים שנשמח לראות ושהם ישמחו לראות אותנו.

 *באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

הרעיון הסופי לפרויקט הגיע לאחר המון שינויים התלבטויות ורצונות לעשות פשוט מה שאני אוהב. זה קרה בערך בתחילת הסמסטר השני של שנה ד'. ידעתי שאני רוצה להתעסק בדימויים, ידעתי שמעניין אותי לשלב האנשה במוצרים ובסוף החלטתי שאני רוצה לעצב ריהוט.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

הרגע המשמעותי ביותר בפרוייקט שלי היה כשעברתי את ההגשה השניה (GO / NO GO). נאמר לי שהפרויקט במצבו הנוכחי לא עובר את ההגשה הסופית ולכן עלי לתעל את עצמי למקום נכון יותר. וכך היה, לקחתי החלטות סופיות והתחלתי לעבוד על עיצוב וייצור סדרת הרהיטים תוך התחשבות בלו"ז הצפוף ויכולות הביצוע שלי. מכיוון שמדובר בריהוט בקנ"מ 1:1 לביצוע יש חשיבות מאוד גדולה, על מנת להראות התכנות, ירידה לפרטים ובחירות אסתטיות.
עכשיו שסיימתי שאיפתי היא לצבור ניסיון בתחום הריהוט בשאיפה לא להפוך להיות פועל סולידוורקס (תוכנת מידול ממוחשבת), אלא לתת ביטוי יצירתי לאובייקטים בייצור סדרות קטנות או גדולות.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

אחת המחשבות היא לטוס להתמחות ועבודה בחו"ל. אך בינתיים לנסות להיכנס כמעצב בסטודיו לעיצוב בארץ.
תוך כדי לגשש וללמוד איך אני יכול לעסוק בתחום כעצמאי. בקיצור כל האפשרויות פתוחות...
במקביל, בעתיד הקרוב אני וכמה חברים מהמחזור מתכננים להציג בתערוכת ריהוטים 2014. לאתר של תום לחצו כאן.

הרעיון היה לייצר קרבה והיקשרות לרהיטים שלנו וזאת על ידי שימוש ב"הכלבה" (כמו האנשה רק עם כלבים)

עינת קירשנר | מתכת קרמית

פרויקט מחקרי המשלב בין אבקות מתכת וקרמיקה ליצירת "אסתטיקה אורגנית" שבמסגרתו נחקרו לעומק שילובי חומרים וטכניקות שונות. לפרוייקט נבחרו שתי טכניקות – שימוש במגנטים להשפעה צורנית על אבקת ברזל והמסה של אבקת נחושת. כל טכניקה מוצגת על סדרת כלים המראה מגוון אפשרויות יישום.

*באיזה שלב בתואר הגעת לרעיון של הפרויקט, האם הגיע ממחשבה על קונספט/פיתוח או יותר מסחרי/פרקטי.

הרעיון לפרוייקט הגמר התגבש במהלך שנת הלימודים האחרונה כאשר הרעיון המקורי היה פרוייקט מחקרי בחומר- אבקת מתכת. השילוב עם הקרמיקה הגיע בשלב מאוחר יותר לאחר שחיפשתי חומר נוסף לשלב עם האבקה, וגיליתי ששני החומרים עוברים תהליך שרפה בתנור בטווח טמפ' דומה בדרך להפיכתם למוצר.

ידעתי עוד לפני תחילת השנה שאני רוצה לעשות פרוייקט מחקרי - חומרי והרעיון הגיע מתוך מחשבה על פיתוח חומר חדש או אסטתיקה חדשה בחומר מוכר.

*רגע אחד חיובי או שלילי שזכור לך במיוחד והשפיע על הפרויקט. 

בהגשת האפיון הראשונה של הפרויקט הינו צריכים להציג אותו בפני פאנל של מרצים ולהוכיח את ההיתכנות שלו. התנור עם הניסיונות הראשונים שלי יצא רק בבוקר ההגשה ולא היה לי מושג מה יצא ממנו כך שאני בעצמי לא ידעתי אם יש לפרויקט היתכנות או לא, ומה עוד שאי אפשר בפרויקט מסוג זה להסתמך רק על הניסיונות הראשונים אלא דרוש זמן פיתוח. ידעתי שאם לא יצאו דברים מעניינים כנראה שאצטרך להחליף נושא לפרויקט. למזלי יצאו ניסיונות מספיק מעניינים כדי לשכנע את המרצים שיש לפרויקט לאן להתפתח.

*עכשיו משסיימת , לאן פנייך? 

 לנוח קצת, להסתכל על הדברים שיצרתי בשנים האחרונות מנקודת מבט  מרוחקת יותר וכמובן להמשיך ליצור. אגב, תוכלו למצוא מוצרים שלי בחנות הסטודנטים שתיפתח בחמישי לצד התערוכה.
לפרטים נוספים תוכלו לפנות אל עינת במייל: einat.kir@gmail.com

שני החומרים עוברים שריפה בתנור בטמפ' דומה בדרך להפיכתם למוצר

»אל תשכחו להגיע«

***

Lately I'm loving #11

Of Monsters and Men - Yellow Lights

בחוץ כבר ממש חם. אבל בערב עוד מרחמים עלינו ויש רוח נעימה. אינני משלה את עצמי, תכף כל זה ייגמר. (אולי אפילו לפני שהפוסט ייעלה) הרבה קורה לאחרונה, אמנם "נפטרנו" מכל עול ההגשות, אבל אוטוטו בספטמבר אני טסה לסמסטר בברצלונה. כן כן רבותיי, הצלחתי להגשים את החלום לחזור להרפתקה באירופה ואפילו ביעד חדש לגמרי. אני ממש מתרגשת ועסוקה כל הזמן בתכנונים וחלומות. אני מפנטזת כבר על ביקור במדריד וליסבון בהם טרם ביקרתי וכמובן וויקאנד אצל אחי בפריז. אני לא יכולה לחכות לנחות בחיים חדשים, לקחת פסק זמן מהמכון הטכנולוגי חולון, לגלות עיר חדשה, לשפשף את הספרדית העילגת שלי, לטייל באירופה, לעשות עיצוב טוב ולחזור בכוחות מחודשים כשכבר יהיה פה חורף.

הנה כמה דברים טובים מפה ומשם (כי תכף אני שם) ששווה לראות, לעשות או לחלום עליהם - בזה אנחנו הרי הכי טובים.

1.אי אפשר היה לפתוח את הפוסט עם שום דבר אחר מלבד הידיעה המרעישה וצובטת הלב הזו. מארי קטרנזו, מעצבת אופנה מופלאה שזכורה לנו משיתוף פעולה עם טופשופ, חוזרת לחיינו ויוצרת קולקציית חורף למותג נעלי הריקוד Repetto. אה כן וניתן להשיג רק בחנות הפלא Colette. בפריז. אחלה.

Mary Katranzou X Repetto

2. גם בגזרה המקומית יש פייט לא קטן, עם קולקציית קיץ של ג'ול היקרה (JUL) העונה לשם woodland, בניחוח פיות וחיות פרא - צבעונית, נעימה ומרעננת. את הפריטים החדשים תוכלו למצוא בסטודיו הקסום לא פחות באפק 3,מתחם נגה.

Jul's new summer collection: Woodland S/S 2013

3. תערוכת "אונליין אופליין" בבית מאירוב בחולון שאצר יובל סער, עוסקת בשינויים שנעשו בעולם העיצוב בעקבות הגעת העידן הדיגיטלי. העבודות השונות מדגימות את האסתטיקה החדשה ומקומות חדשים לשאיבת השראה (אינסטגראם ופינטרסט), אמצעי ההפצה החדשים (רשתות חברתיות כמו פייסבוק וטוויטר) ואמצעים חדשים לייצור עבודות (הדפסת תלת מימד ותוכנות מחשב שונות) אהבתי במיוחד את הקיר המטורלל של אאא  שהציג את גופן "אלף" הקלאסי.

*אגב לרוכשי הפונטים מחכה מתנה מדליקה ביותר, סט צבעי קראיונז (crayons) שנעשו בשיתוף עם סטודיו ארבע וחמישה

font crayons by alefalefalef

4. בהמשך לסעיף הקודם, שמחתי לראות בתערוכה גם את האיורים המדליקים של גפן רפאלי, שמשלבים כמה תמונות הלקוחות מחשבונות אינסטגראם שונים. (dailydoodlegram, מיד לעקוב למי שלא מכיר)

DailyDoodleGram on Instagram - a must

5. ואם באיור עסקינן - לאחר שנה של אופנה תיפתח בשבוע הבא תערוכה חדשה בבית העיר תל אביב שתפתח "שנה של תקשורת". התערוכה הראשונה נקראת Not Book ומלבד האמן הבינלאומי קנת' גולדסמית' ופרויקט מקסים שנקרא המחברת החומה, משתתפת בה גם הבלוגרית/המאיירת היקרה הגר ורטהיים. שווה לבוא ושווה להציץ אצלה בבלוג באותה הזדמנות.

6. ולסיום, כיסא אלומיניום קל כנוצה העונה לשם "Kirk" בעיצובו של פטריק פריי. על העיצוב הלא מאוד חדשני אפשר להתווכח, אבל הצילום פשוט שבה את לבי. פח האלומיניום נמתח על גבי המודל ומקופל בצורה שמאפשרת נוחות וגמישות.

מאחלת לכולם סוף שבוע צבעוני, כמו האייטמים בפוסט, הרבה שמש ועוד הרבה יותר מזגן. נתראה בשבוע הבא.

Kirk lightweight chair by Patrick Frey

Via

* * *