Another place to miss

♫James Vincent McMorrow♫

Wearing my Isabel Marant X H&M shoes in the best spot in Barcelona

סוף השנה האזרחית מעבר לפינה וכולם פה מסביבי רק רוצים לדעת באיזה מועדון נחגוג. אני, לעומת זאת, נורא מוטרדת מהמשקל הכולל של כל מה שאספתי בחודשים האחרונים ותוהה איך לעזאזל אני מחזירה את הכל איתי ארצה בעוד ארבעה שבועות ויומיים. בכלל, בשבוע האחרון כאילו העברתי את עצמי למצב עזיבה, מרגע שקניתי כרטיס טיסה הכל נראה לי אחרת. איך עושים את זה בכלל? פשוט מסירים הכל מהקירות, מקפלים את הבגדים לארון, משאירים למריה ואנטוניו את המפתחות ופשוט יוצאים מדלת הבית.

יש ימים שאני כועסת על זה שאני ממשיכה לעשות את זה לעצמי, כאילו לא הספיק לי אחרי פריז ומנצ'סטר. לעזוב הכל כדי לחיות רק לכמה חודשים חיים של אנשים אחרים, כי זה הרי לא באמת החיים שלי. מה הטעם להתרגל לשגרה ולאנשים ולאוכל ולתרבות וללמוד את השעות של הרכבת ואיך אומרים קישוא בקטלנית אם אני אוטוטו עוזבת שוב? כל מה שנותר זה עוד מקום להתגעגע אליו.

מצד שני, לא הייתי מחליפה את החודשים האלו בעד שום הון בעולם. אני מתהלכת ברחובות עם עיניים לחות והלב שלי מלא באושר. אני אסירת תודה שהכול הסתדר והתאפשר ובדיוק כמו שציפיתי וחלמתי. למדתי, חייתי, טיילתי, גיליתי, גדלתי. אז נכון שזה עוד מקום להתגעגע אליו וזה לא פשוט, אבל זה גם עוד מקום שאני תמיד ארגיש בו בבית, וזה שווה המון.

איכשהו הצלחתי לדחוס לשנת 2013 גם את הברצלונה הזה שלי וכל שנותר לי הוא לאחל לעצמי ששנת 2014 תביא איתה נחיתה רכה בחיים החדשים - ישנים שלי ואם אפשר לפחות ביקור אחד במקום חדש על הגלובוס. חייבים דברים להתגעגע אליהם. חגיגות סוף שנה נעימות ומשמחות לכולם, אל תתרגשו מפרץ הנוסטלגיה אני מבטיחה לחזור לעצמי בשנה החדשה :)

***

My first/best Christmas

♪Laura Marling - Where can I go?♪

לא יכולתי לדמיין את היציאה לחופשת החג יותר מושלמת. בשבת בבוקר ארזתי כמה סוודרים, מכנסי פיג'מה מפנקים ונעלי הליכה, פגשתי את שני השלישים הנותרים של החבורה: מאיטה ממקסיקו ומדיסון מאוסטרליה בתחנת הרכבת ויצאנו לדרך. קרובי משפחתה של מדיסון נסעו לחופשה והשאירו לנו את הכלב, האוטו והבית הכפרי הנפלא שלהם למשמורת.

כבר חודשים שאני שומעת סיפורים על הקוסטה בראבה (רצועת החוף המפורסמת שמשתרעת מצפון לברצלונה) ורק עכשיו הצלחנו סוף סוף להגיע. כמובן שבקיץ הרבה יותר חי ושמח פה, אבל אל חשש ניצלנו את המשאבים עד תום. הגענו לבית המקסים שנמצא באמצע שדה חקלאי וגילינו שקפוא פה. פשוט קפוא. מיהרנו להדליק את האח ומשכנו את המזרנים לסלון מול האח, הוספנו חמש שמיכות ושמנו מים בקומקום לתה. מזג האוויר האיר לנו פנים ובבקרים טיילנו רגלית או עם האוטו בין הכפרים, היערות והחופים. שתינו בירה בשמש החורפית במסעדות תיירים חצי נטושות וחזרנו הביתה כדי לשים ערמונים בתנור ולהיקרע מצחוק מול פרקים של סקס והעיר הגדולה.

את החג עצמו חגגתי עם המשפחה של מריה השותפה שלי שגרה שני כפרים ליד. סופסוף היה פה עץ ומתנות תחתיו. (גם אחת בשבילי אפילו!) הבית של מריה יפהפה כי אבא שלה אדריכל של בנייה ירוקה וכי היא גרה על גבעה בכפר מלא ירוק באמצע ספרד. היו לנו שיחות ארוכות על האדריכלות בארץ ועל עיצוב ועל פוליטיקה והכל בספרדית הכבר-לא-כזו-שבורה שלי.

זכיתי להצצה לחייהם של הקטלאנים האמיתים. ארוחת ערב משפחתית בכפר בו כל האחים והבני דודים גרים עדיין בשכנות, הרבה יין וצחוקים עד 2 בבוקר. האוכל לא היה היסטרי וכל העניין עשה לי להתגעגע לגפילטע פיש של סבתא ולמשפחה הנוירוטית שלי בכלליות. מזל שאני חוזרת. המצלמה הדגולה שלי עושה קצת בעיות לאחרונה אז אני משתפת תמונות חלשלושות מהאייפון, מקווה שתסלחו לי רק הפעם. שתהיה שבת שלום וסוף שבוע רגוע ונפלא. געגועים מברצלונה.

***

Lately I'm Loving #15

♫ Broadripple is Burning - Margot and The Nuclear So and So's ♫ 

השבועות עוברים ומחר כבר יוצאים לחופשת חג המולד המיוחלת. מאז שחזרתי מליסבון הצלחתי לחזור לשגרה, דבר שהיה לי כה חסר בתקופה האחרונה. הצלחתי למצוא זמן בשבוע החולף לדברים שרציתי לעשות מהרגע הראשון: ליצור בשביל עצמי. אחרי שנתיים במכון הטכנולוגי בחולון בהן ניסיתי ללא הצלחה למצוא דקה פנויה ליצור משהו שאינו חלק מהקורסים בסדנה ועוד שלושה חודשים בברצלונה הצלחתי. השבוע החולף היה כולו על טהרת היצירה החדשה. הנה עוד כמה דברים שאהבתי השבוע. זה הזמן לאחל גם שבת שלום בעצם.

The Weeks go by and tomorrow we leave to the Xmas vacation finaly. Ever since I got from Lisbon, I managed to get my routine back and create some new stuff for myself. Here's some things that made me happy this week

1. אחרי שהתמקצעתי קצת בקרושה (מסרגה אחת) רכשתי מסרגה שמנמנה מבמבוק ופקעת צמר בליסבון והתחלתי לעמול אך בספקנות רבה בכל הנוגע לסבלנות אני די חלשה. הופתעתי לגלות כמה זה נעים לי. לצערי, הפקעת נגמרה מהר משחשבתי, למזלי ברחוב המקביל יש חנות צמר משובחת אך יקרה. הבחורה שעובדת שם מעניקה שיעורים ואף מוכרת הוראות לדגמים מהקולקציה הפרטית שלה בקניית פקעות צמר. אחרי חמש דקות בחנות מצאתי את עצמי עורמת עוד כמה פקעות צמר טבעי מפרו, שיהיה.

1. Working on some Scarves after I discovered the most amazing wool shop around the corner.

2. במסגרת השגרה המבורכת, לעבוד בסטודיו Labyrinth , של דורון, מעצב תעשייתי שפועל בברצלונה בסטודיו מופלא ומשמח. איך הגעתי אליו? זה כבר סיפור לפוסט נפרד, אבל היום עבדנו על קידום המוצרים לקראת הקריסמס וזה מה שיצא.

2. Photoshooting the fun Products of Labyrinth Design studio, where I am doing my internship these days. Check out more in the Facebook page.

3. זוכרים שרציתי לעלות לטיבידאבו, הפארק שעל הגבעה מויקי כריסטינה ברצלונה מהפוסט הזה? זה לקח לי חודש וחצי אבל בראשון האחרון סוף סוף זה קרה. זה הצריך רכבת, אוטובוס ורכבל אבל ככה זה נראה בשקיעה.

3.Finaly managed to get to Tibidabo, the parc on the hill that I was thinking about ever since the movie Vicky Christina Barcelona. Here's how it looks at sunset.

4. לכל מי ששאל ותהה והתעניין, פרויקט הנעליים מתקדם בצעדי ענק ואני קרובה מאוד לסיום. העצלות של הספרדים כמעט גרמה לי לאבד את האמונה וכבר דמיינתי את עצמי חוזרת אחרי סמסטר שלם עם סוליות וחתיכות עור לא מחוברות. נראה לי שקצת הלחצתי את המורה שלי, כי מלבד לחבר את העקב, הרצועה לסגירה והסוליה, זה כבר די שם. מה דעתכם?

4. Making some progress with my shoemaking class. Almost there right?

  5. את סוף השבוע הקרוב אני מעבירה בקוסטה בראבה. אחרי ששלושה חודשים אני שומעת מחברתי מדיסון על הבית של המשפחה שלה, הגיע הזמן להתארח בכפר. בערב חג המולד אני סועדת עם משפחתה של מריה השותפה הקטלנית הנפלאה שלי. לא יכולתי להגיע עם סתם מתנה קנויה אז ניצלתי בוקר פנוי בסדנה כדי להכין משהו מכל הלב. עכשיו נשאר רק לארוז.

5. Spending a free morning in the workshop to create a handmade gift to the hosts on Christmas eve.

6. לגלות את המעצב הנפלא Gregoire Abrial במקור צרפתי וכרגע בברוקלין (נו באמת). האתר שלו מלא הפתעות אבל את הפרויקט הזה אהבתי במיוחד, אולי זה כי אני ממש מתגעגעת לסדנת הקרמיקה שלנו בחולון, יש למה לחזור אה?

6. Discovering the wonderful Gregoire Abrial, french designer based in NYC. Absolutely loved this ceramics project.

***

Postcards from Lisbon

♬The Paper Kites - Featherstone♬

Sunnies: Ribot

אחרי שביקרו אותי חצי תריסר פעמים בחודשיים האחרונים, זכיתי להיות סוף סוף המבקרת. בשישי בצהריים ארזתי מזוודה וטסתי להתארח אצל חברים בליסבון. מעבר להתרגשות של לגלות מקום חדש, הצלחנו לאחד תחת קורת גג אחת גם את אלי של ולנסיה ואת יער, הלוא היא אשתי, הישר מהמזרח התיכון.

היות וידעתי בדיוק מה עובר על המארחים, שמבלים את סופי השבוע שלהם בהדרכת תיירים מבולבלים (AKA משפחה וחברים) הסכמתי בחפץ לב להתלוות אליהם לסופ"ש של ליסבונאים אמתיים. אמנם לא אכלתי את המאפה המיוחד של בלן ולא נכנסתי לשום קתדרלה, אבל זכיתי להצצה מקרוב על מה שמסתמן היעד האירופאי העולה. היה שם שוק פשפשים מלא מציאות, ארוחת צהריים בחדר אוכל של נזירות עם נוף על הנהר, טיולים רגליים בעליות ובירידות של בריו אלטו המדליק, שקיעות ורודות מעל גגות אדומים, ארוחות ערב ל-10 אנשים ואפילו הפסקת חשמל אחת ארוכה מספיק כדי לסיים את נרות החנוכה שנשארו בקופסה. את ה-650 תמונות שצילמתי עוד צריך לערוך ולמיין, אבל הנה הטופ טן.

הסופ"ש הקרוב הוא הראשון מזה חודשיים בו אני לא מטיילת ולא מארחת. אני לא בטוחה שאני זוכרת מה עושים בסתם סופ"ש אבל אני לגמרי זקוקה לסתם אחד כזה. כמעט סופ"ש שמח ואני מקווה שתעברו את "הסופה" בשלום.

***

A picture an hour #3

♬ Fleet Foxes - Ragged Wood ♬ 

הבלוג שלי קיים כשנתיים וחצי ואני חושבת שכבר כמעט שנתיים חבריי ללימודים מנג'סים ומשגעים אותי שאכניס אותם לבלוג. בכל אירוע ובעיקר בכל פעם שאני מחמיאה לחברה על הלבוש - היא מיד שואלת אם זה ייכנס לבלוג. הגיע הזמן שמישהו יסביר להם שזה לא כבוד כזה גדול להיות בבלוג הזה ומי שקורא אותו בסופו של דבר זה בעיקר הם. ולפעמים גם אמא שלי.

אז שתיים מחברותיי האהובות הגיעו לסוף שבוע חורפי וגדוש אירועים, פה בברצלונה. אליהן הצטרף חבר יקר נוסף שעכשיו בחילופים בוולנסיה. לא היתה לי ברירה ועם הגב לקיר הסכמתי לשלב אותם בפוסט אחד. הנה פוסט על יום שבת נפלא בברצלונה.

10:00 : התחלנו את ביקור בקתדרלה של גאודי "המשפחה הקדושה" שהבנייה שלה תימשך כנראה עד 2026. עם כל האהבה לגאודי, הבחור עם הבועות העצומות בפארק ממול פשוט מהפנט אותי כל פעם מחדש, גם קצת כי יש לו צמות.

11:00: בהמשך לקלישאת התיירות,אני ואלי (שכבר ראינו את הכנסייה איזה פעם או פעמיים לפני) ניצלנו את הזמן לצ'אי של סטארבקס

12:00: מצטרפים להמונים בשוק הפשפשים ומחפשים מציאות שלא צריך במחירים מצחיקים כמו מפתחות חלודים ורוכסנים.

14:00: צהריים בדוכני האוכל הנפלאים בקומה העליונה של השוק. בתפריט בירה ב-1.80 יורו, פטאטאס בראבאס, ריזוטו חלומי וצ'יפס תאנים

16:00: קפצנו לראות אם התחלפה התערוכה במוזיאון העיצוב המתחדש. היא לא. בכל זאת צילמנו קצת עיצוב טוב.

17:00: ממהרות למוזיאון של חואן מירו לפני שנסגר, מתמוגגות מהתערוכה הזמנית "מעבר לאופק" וחוזרות הביתה עייפות ומרוצות

21:00: הלילה הסתיים הרבה יותר מאוחר, אבל אחרי 5 ברים הפסקנו לצלם. תודה לחבריי האהובים על סופ"ש נפלא.

***