Before Sunset

Julie Delpy - A waltz for a night

הנה משהו שעוד לא יצא לי לדבר עליו בבלוג כמעט בכלל. שמונה שנים גיל ואני יחד. בעצם קצת יותר. בעיקרון הפסקנו לספור. שנינו נעשים נבוכים בקלות, כך שרומנטיקה ודביקות (בעיקר בפומבי) אינם מושגים שאנחנו יודעים להתמודד איתם. בגדול, אנחנו די מאופקים, אבל יש סרט אחד, שהצליח לשבור אותנו. 

"לפני הזריחה" יצא לאקרנים ב95'. הסיפור פשוט: צעיר אמריקאי וצעירה צרפתיה מחליטים לרדת מהרכבת ולטייל בוינה הקסומה עד למועד טיסתו של הבחור לארה"ב בבוקר. הם מטיילים ברחבי העיר ומתאהבים וקובעים להיפגש שוב בעתיד. תשע שנים אחרי עולה לאקרנים" לפני השקיעה". הפעם הם נפגשים "במקרה" בפאריס. הוא מגיע לקדם רומן ספרותי והיא מצטרפת לערב הקראה וחתימות כדי לראות אותו. בלי הרבה ספוילרים - הם מחליטים להתעדכן בזמן שחלף ולבלות כמה שעות עד למועד הטיסה חזרה שלו לארה"ב (גם אתם מזהים מוטיב חוזר?) בשעות הערב. 

אני חושבת שראינו את שני הסרטים הללו תריסר פעמים, מתמוגגים מהדיאלוגים ומסיפור האהבה שנרקם לאט לאט לאורך שעה וחצי של טיול בעיר אירופאית. כשרכשנו כרטיסי טיסה לפאריס החלטנו שהפעם אנחנו מתחקים אחריהם. חיפשנו בבלוגים, ניסינו להכין מפה ולבסוף הצלחנו לפענח את רוב המקומות, פרט לפארק אחד לא מזוהה. למזלי, אחי הפריזאי נחלץ לעזרתנו וזיהה ללא בעיה את ה-Viaduc העתיק. מדובר בנתיב מוגבה (כמו הHIghline בניו יורק) עליו נסעה פעם הרכבת וכיום משמש בעיקר את חובבי הג'וגינג בדרכם ליער וינסן.

בבוקר יום ראשון נסענו לתחנת Bastille והתחלנו בחיפושים. טיפסנו במדרגות והתרגשנו לגלות את הפארק מהסרט האהוב עלינו וגם מקום חדש בעיר (שאותה אנחנו מכירים כבר הפוך וישר). היה שם כל מה שקיווינו: מעט אנשים, שמש מאופקת, עצים בשלכת מושלמת והגובה, שסיפק פרספקטיבה חדשה על העיר - עצרנו לצלם אבן דרך ביחסינו.

Wearing:  top: Brandy Melville // Jacket: COS // Pants: KILIWATCH // Shoes: Accessoires // shades: Spitfire // Bag: Amit

נראה לי שבייחוד בימים קשים ועצובים כמו אלו שאנחנו חווים בשבוע האחרון, הסרט הזה יכול לספק עידוד אמיתי. לכל מי שעשיתי חשק, ניתן לצפות בשני הסרטים (לפי הסדר בבקשה!) בצפייה ישירה ולהתענג על סרט כנה, משכנע, קטן, אינדי, מרגש, פשוט וטוב. צירפתי קטע מסצינת הסיום המרגשת, תהנו!

*הערת המחברת: נדרשתי לכתוב גילוי נאות. לפני שנתיים יצא הסרט השלישי. לא רציתי לקלקל אבל אם שרדתם שני סרטים חפשו את "לפני חצות" כדי לקבל קלוז'ר אמיתי.

***

10€

Justin Timberlake feat Carey Mulligan - Five Hundred Miles Lyrics ♬    ♬

שבתי שלשום בבוקר מההרפתקה של חיי. הכל עוד מאוד מוזר, יש רגעים שאני מרגישה בבית ויש רגעים שאני מרגישה כ"כ רחוקה ממנו. בימים הקרובים המשימה היא להפוך את הדירה החדשה לבית החדש שלנו. בינתיים הנה טיפ טיפה מסוף השבוע שהיה, בפריז.

לפני חודשיים, כשהכסף התחיל לאזול, יצרתי לעצמי דיאטת מזומנים - 10 יורו ליום. בברצלונה זה היה יותר מאפשרי. בעשרה יורו אפשר ללכת לקולנוע ולקפה, לאכול עסקית מפנקת כמעט בכל מסעדה ולעתים לקבל עודף לארטיק, לקנות כרטיסיית 10 נסיעות במטרו או לקנות שתי חולצות יד שנייה. היו ימים שלא בזבזתי את כל הסכום, או אז החוק קבע שהעודף מתווסף לתקציב סוף השבוע ואז באמת חגגתי.

כשהגעתי לפריז, נחרדתי לגלות כמה היא יקרה. אפילו הצ'אי לטה של סטארבקס שעלה לי 3.50 בברצלונה, עולה פה 4.75. לאחר השוק הראשוני, החלטתי להמשיך בדיאטה ולבדוק מה אפשר לעשות בפריז עם עשירייה. התוצאות לפניכם. (לפרוטוקול, בזבזתי כמה עשיריות בכל יום אבל מילא)

1. ארוחת צהריים ב-HIGUMA המופלאה. מרק ראמן עצום בגודלו, שביעיית גיוזה וכוס תה על חשבון הבית. 

סה"כ: 10.5 EUR.

2. מגזין העיצוב האהוב עליי ומכנסיים בירוק זית בהנחת סוף עונה (Uniqlo)

סה"כ 10.9 EUR.

3. ארוחת בוקר פריזאית בבית קפה וסלסלת פטל

5.9+3.5 סה"כ 10.4 EUR

4. בעיקרון כניסה למוזיאון פומפידו עולה 10 יורו, אלא אם את סטודנטית בתוך האיחוד האירופאי עד גיל 25. אז הצגתי את תעודת הסטודנט מברצלונה וקיזזתי שנתיים מגילי. זה אפשר לי לקנות עוד ארבעה מרקרים לאוסף. 2.5X4 סה"כ 10 EUR

5. צלחת טג'ין ירקות וקוסקוס בשוק הילדים האדומים, לגמרי שווה לעמוד בתור 20 דקות. המחיר כולל תה מרוקאי ופיתה.

סה"כ 10.5 EUR

6. אמנם לא היתה לי סיבה לרכוש אבל טוב לדעת, שתי שקיות של טוליפים לבחירתכם. סה"כ 10 EUR

7. שלוש עוגות מושלמות לשעת התה אצל אריק קייזר הגאון. 3.5X3 סה"כ 10.5 EUR

***

Staying alive

♬ Jose Gonzales - stay alive ♬

עברו מעל שבועיים בשנת 2014 ולא טרחתי לפרסם כלום. קצת כי אין לי מוזה ואני טרודה בביורוקרטיה שלקראת חזרה וקצת כי פחדתי מהפוסט הזה, זה שמתחיל לסכם באמת. נשארו לי פחות משבועיים. נו מספיק חייבים כבר לכתוב את הפוסט הזה.

השנה שחלפה כונתה ע"י חברותיי "שנת האומץ" והיא לחלוטין היתה כזו. כל אחת מאיתנו התמודדה עם פחדים וחששות ודילגה מעל המכשולים. כשחושבים על זה כולנו השגנו המון דברים בשנה החולפת, אז מהי שנת 2014? מרגיש לי שהשנה אזדקק לעוד המון אומץ. בלימודים מצפה לי שנה קריטית. אחרי שאני חוזרת "חלודה" מחודשי נינוחות ושלווה אני צריכה להדביק פערים ולקפוץ על הרכבת הדוהרת לקראת העתיד שלי. במקביל, אני סוף סוף עוברת לגור בדירה משלי עם בן הזוג הנפלא שלי, זה שקיבל את ההרפתקה האגואיסטית שלי פה בברצלונה באופן מעורר התפעלות. יש לי עוד המון תכניות בשנה הקרובה אבל לעת עתה אני מאחלת לעצמי 10 ימים נפלאים בברצלונה ונחיתה הכי רכה שיש בארצנו.

לאחרונה קצת נחלש החשק לצלם, זה גם קשור בתקלה מרגיזה במצלמה שלא מאפשרת לצלם בלי לפרמט את הכרטיס זיכרון בכל פעם, וגם כי אני מרגישה שצילמתי כבר המון ואולי כמעט את הכל כבר. הנה כמה דברים נוספים שקרו וגרמו לי להבין שהגיע הזמן לחזור.

לטייל סוף סוף בפארק גואל. סירבנו בתוקף לשלם 8 יורו כדי לראות את שממית הפסיפס כשאפשר היה לראות את כל זה בחינם.

להגיע לשוק הספרים של יום ראשון, קצת באיחור. לחפש הפתעות על הרצפה ולהבטיח לעצמי שבסופ"ש הבא, האחרון שלי פה, אצליח להגיע מוקדם.

לחזור במטרו בשבע בבוקר הביתה אחרי שרקדנו כל הלילה ב-KER עם כל המגניבים של העיר. להתעורר מלאת אנרגיה אחרי כמה שעות טובות ולשבת לבראנץ' מגה מאוחר במקום שאני חולמת עליו שבועות בתור פרס.

לשבת מול הסירות בנמל ביום אפור ולצייר בצבעי מים.

להוריד את לוח השנה של ינואר מהאתה של Oana ולהבין שאת החודש הבא אני אוריד כבר בתל אביב.

ולסיום, גיליתי את הדיסק החדש של Junip ונזכרתי שאני הולכת להופעה שלהם בארץ ב-15 לפברואר. הכי שווה לחזור.

***

Another place to miss

♫James Vincent McMorrow♫

Wearing my Isabel Marant X H&M shoes in the best spot in Barcelona

סוף השנה האזרחית מעבר לפינה וכולם פה מסביבי רק רוצים לדעת באיזה מועדון נחגוג. אני, לעומת זאת, נורא מוטרדת מהמשקל הכולל של כל מה שאספתי בחודשים האחרונים ותוהה איך לעזאזל אני מחזירה את הכל איתי ארצה בעוד ארבעה שבועות ויומיים. בכלל, בשבוע האחרון כאילו העברתי את עצמי למצב עזיבה, מרגע שקניתי כרטיס טיסה הכל נראה לי אחרת. איך עושים את זה בכלל? פשוט מסירים הכל מהקירות, מקפלים את הבגדים לארון, משאירים למריה ואנטוניו את המפתחות ופשוט יוצאים מדלת הבית.

יש ימים שאני כועסת על זה שאני ממשיכה לעשות את זה לעצמי, כאילו לא הספיק לי אחרי פריז ומנצ'סטר. לעזוב הכל כדי לחיות רק לכמה חודשים חיים של אנשים אחרים, כי זה הרי לא באמת החיים שלי. מה הטעם להתרגל לשגרה ולאנשים ולאוכל ולתרבות וללמוד את השעות של הרכבת ואיך אומרים קישוא בקטלנית אם אני אוטוטו עוזבת שוב? כל מה שנותר זה עוד מקום להתגעגע אליו.

מצד שני, לא הייתי מחליפה את החודשים האלו בעד שום הון בעולם. אני מתהלכת ברחובות עם עיניים לחות והלב שלי מלא באושר. אני אסירת תודה שהכול הסתדר והתאפשר ובדיוק כמו שציפיתי וחלמתי. למדתי, חייתי, טיילתי, גיליתי, גדלתי. אז נכון שזה עוד מקום להתגעגע אליו וזה לא פשוט, אבל זה גם עוד מקום שאני תמיד ארגיש בו בבית, וזה שווה המון.

איכשהו הצלחתי לדחוס לשנת 2013 גם את הברצלונה הזה שלי וכל שנותר לי הוא לאחל לעצמי ששנת 2014 תביא איתה נחיתה רכה בחיים החדשים - ישנים שלי ואם אפשר לפחות ביקור אחד במקום חדש על הגלובוס. חייבים דברים להתגעגע אליהם. חגיגות סוף שנה נעימות ומשמחות לכולם, אל תתרגשו מפרץ הנוסטלגיה אני מבטיחה לחזור לעצמי בשנה החדשה :)

***

Postcards from Lisbon

♬The Paper Kites - Featherstone♬

Sunnies: Ribot

אחרי שביקרו אותי חצי תריסר פעמים בחודשיים האחרונים, זכיתי להיות סוף סוף המבקרת. בשישי בצהריים ארזתי מזוודה וטסתי להתארח אצל חברים בליסבון. מעבר להתרגשות של לגלות מקום חדש, הצלחנו לאחד תחת קורת גג אחת גם את אלי של ולנסיה ואת יער, הלוא היא אשתי, הישר מהמזרח התיכון.

היות וידעתי בדיוק מה עובר על המארחים, שמבלים את סופי השבוע שלהם בהדרכת תיירים מבולבלים (AKA משפחה וחברים) הסכמתי בחפץ לב להתלוות אליהם לסופ"ש של ליסבונאים אמתיים. אמנם לא אכלתי את המאפה המיוחד של בלן ולא נכנסתי לשום קתדרלה, אבל זכיתי להצצה מקרוב על מה שמסתמן היעד האירופאי העולה. היה שם שוק פשפשים מלא מציאות, ארוחת צהריים בחדר אוכל של נזירות עם נוף על הנהר, טיולים רגליים בעליות ובירידות של בריו אלטו המדליק, שקיעות ורודות מעל גגות אדומים, ארוחות ערב ל-10 אנשים ואפילו הפסקת חשמל אחת ארוכה מספיק כדי לסיים את נרות החנוכה שנשארו בקופסה. את ה-650 תמונות שצילמתי עוד צריך לערוך ולמיין, אבל הנה הטופ טן.

הסופ"ש הקרוב הוא הראשון מזה חודשיים בו אני לא מטיילת ולא מארחת. אני לא בטוחה שאני זוכרת מה עושים בסתם סופ"ש אבל אני לגמרי זקוקה לסתם אחד כזה. כמעט סופ"ש שמח ואני מקווה שתעברו את "הסופה" בשלום.

***

A picture an hour #3

♬ Fleet Foxes - Ragged Wood ♬ 

הבלוג שלי קיים כשנתיים וחצי ואני חושבת שכבר כמעט שנתיים חבריי ללימודים מנג'סים ומשגעים אותי שאכניס אותם לבלוג. בכל אירוע ובעיקר בכל פעם שאני מחמיאה לחברה על הלבוש - היא מיד שואלת אם זה ייכנס לבלוג. הגיע הזמן שמישהו יסביר להם שזה לא כבוד כזה גדול להיות בבלוג הזה ומי שקורא אותו בסופו של דבר זה בעיקר הם. ולפעמים גם אמא שלי.

אז שתיים מחברותיי האהובות הגיעו לסוף שבוע חורפי וגדוש אירועים, פה בברצלונה. אליהן הצטרף חבר יקר נוסף שעכשיו בחילופים בוולנסיה. לא היתה לי ברירה ועם הגב לקיר הסכמתי לשלב אותם בפוסט אחד. הנה פוסט על יום שבת נפלא בברצלונה.

10:00 : התחלנו את ביקור בקתדרלה של גאודי "המשפחה הקדושה" שהבנייה שלה תימשך כנראה עד 2026. עם כל האהבה לגאודי, הבחור עם הבועות העצומות בפארק ממול פשוט מהפנט אותי כל פעם מחדש, גם קצת כי יש לו צמות.

11:00: בהמשך לקלישאת התיירות,אני ואלי (שכבר ראינו את הכנסייה איזה פעם או פעמיים לפני) ניצלנו את הזמן לצ'אי של סטארבקס

12:00: מצטרפים להמונים בשוק הפשפשים ומחפשים מציאות שלא צריך במחירים מצחיקים כמו מפתחות חלודים ורוכסנים.

14:00: צהריים בדוכני האוכל הנפלאים בקומה העליונה של השוק. בתפריט בירה ב-1.80 יורו, פטאטאס בראבאס, ריזוטו חלומי וצ'יפס תאנים

16:00: קפצנו לראות אם התחלפה התערוכה במוזיאון העיצוב המתחדש. היא לא. בכל זאת צילמנו קצת עיצוב טוב.

17:00: ממהרות למוזיאון של חואן מירו לפני שנסגר, מתמוגגות מהתערוכה הזמנית "מעבר לאופק" וחוזרות הביתה עייפות ומרוצות

21:00: הלילה הסתיים הרבה יותר מאוחר, אבל אחרי 5 ברים הפסקנו לצלם. תודה לחבריי האהובים על סופ"ש נפלא.

***

Winter time love

♬ WInter time love - The Doors ♬

אני והכרבולית כותבים לכם מהמיטה, כי פתאום ממש קפוא. ליתר דיוק הלילה כשאני אנחת בפריז יהיה ממש קפוא ואני בעצם צריכה להודות על 10 המעלות של ברצלונה. בפריז ממתינה לי מעלה אחת וגם עליה כדאי שאני אהיה אסירת תודה, בשישי צפוי שלג. את השבוע האחרון ביליתי צמודה לגילצ'וק שלי שבא לבקר. מזג האוויר לא ממש האיר לנו פנים כמו בשאר הביקורים. ארבעה ימים של גשם בלתי פוסק אילצו אותנו לאלתר. מיצינו את הרומנטיות של "שנינו יחד תחת מטרייה אחת" בערך אחרי שעתיים. הרגליים הרטובות הכניעו אותנו ומצאנו את עצמנו מתחממים הרבה בחנויות, במוזיאונים וכמובן בסטארבקס עם כוס לאטה אגוזים וקרמל (מהדורה מוגבלת לקראת חג המולד כמובן)

אתמול, סופסוף, אחרי חמישה ימים קפואים, החלפנו את המעילים בג'קטים קלילים והלכנו שעות בעיר המפשירה. את הסופ"ש אני מבלה בעיר האורות הקפואה. כולי תקווה שבשני, כשאשוב, השמש שוב תפציע על ברצלונה. שבת שלום :)

The past week brought winter to Barcelona. It began with 4 days of non stop raining, followed by couple of freezing days. Unfortunately for my boyfriend who expected sun on his visit, we had to imporovise and escape the cold creativly: Museums, shopping, home and Starbucks. Of course that only on our last day together we got some sun, but we took advantage of the defrosting city and walked for hours, here are some photos of yesterday. xx

denim shirt and scarf: H&M // skirt: F21 // Jacket: Andy Ve Eirn // Shades: Persol // tights: Calzedonia Shoes: Vintage

***