יום ראשון, 1 בנובמבר 2015

November things


התעוררתי הבוקר וגיליתי שנובמבר הגיע. זה סימן שהקיץ באמת מאחורינו. הידד!

נובמבר זה לא צחוק, מדובר כבר בסתיו אמיתי. מזג האוויר מעולה ואפשר לשלוף מהארון חולצות מכופתרות ארוכות וקרדיגנים אפורים שלא ראינו מאז פברואר הקודם. שעון החורף, תמיד מבאס נורא בהתחלה אבל הוא מזכיר לי שאני הכי אוהבת לבלות את הערבים המתקצרים בבית. מה אפשר לעשות בבית? לבשל מרק חדש כל ערב, לאפות עוגיות מדלן עם הרבה חמאה ודבש, לסרוג עוד צעיף, לקרוא את הגלריה של שישי באמצע השבוע או לצפות בעונה החדשה (שעושה רושם מעולה) של פארגו.

הנה עוד כמה דברים ששווה להיות שמחים בגינם. שיהיה שבוע נעים וסתווי ושקט ופורה ורגוע.

1. לגלות שספר עיצוב הפנים של Kinfolk כבר בדרכו אליי. ניצלתי את ההמלצה המעולה של ספי והזמנתי אותו דרך Book Depository - ללא דמי משלוח בינ"ל ובהנחת השקה משמעותית. והוו! ובנימה זו - להת' אמזון. עם כל הכבוד, יש לי דברים אחרים לעשות עם כספי המשלוח השערורייתיים שלכם.


2. למצוא את המכנסיים החורפיים והמושלמים האלו, ליום הראשון בעבודה החדשה שלי. כאילו מצמר וכאילו מחויטים אבל בעצם מדובר בפיג'מה נעימה ובאורך האהוב עליי. בעצם, העובדה שאני מתחילה עבודה אמתית של גדולים, היא סיבה למסיבה. ההתרגשות בשיאה אך פרטים נוספים יישארו תחת איפול, בינתיים, מחשש עין הרע.

via Zara.com
3. חצי שמח וחצי עצוב. מיכל, הלוא היא "אחת שסורגת" האהובה, מחסלת את מלאי החנות וזו הזדמנות מצוינת לרכוש ציוד סריגה או במקרה שלי רקמה - וסופסוף ללמוד לרקום בחישוק עץ. אם עוד לא רכשתם מלאי לחורף - זה הזמן.


4. לאכול מרק כל יום. בשבוע שעבר זה היה מרק תאילנדי מושלם עם אטריות אורז והיום בתפריט מרק אפונה וקארי ירוק.


5. להיתקל בקולקציית הנעליים הזו, שנוצרה בשיתוף פעולה קסום בין חברת הנעליים האהובה עליי Jonak מפריז עם בלוגרית סופר מוכשרת שהכרתי בכלל באינסטגראם. תענוג לחשוב שבלוגריות יכולות להיות חלק מדבר כזה. המכירה של 7 הדגמים תחל ב-30 לאוקטובר בחנות האונליין ובחנויות נבחרות (בצרפת כמובן).


6. לחדש את המנוי לקולנוע לב פעם אחרונה ודי על תקן סטודנטית. רגע לפני שהוא טס לייצג אותנו באוסקר צפינו ב"באבא גון" המקסים. פרסית, גרגורי תרנגולי הודו ונופים של נגב - מי צריך יותר?



***

יום חמישי, 15 באוקטובר 2015

Before Sunset



הנה משהו שעוד לא יצא לי לדבר עליו בבלוג כמעט בכלל. שמונה שנים גיל ואני יחד. בעצם קצת יותר. בעיקרון הפסקנו לספור. שנינו נעשים נבוכים בקלות, כך שרומנטיקה ודביקות (בעיקר בפומבי) אינם מושגים שאנחנו יודעים להתמודד איתם. בגדול, אנחנו די מאופקים, אבל יש סרט אחד, שהצליח לשבור אותנו. 

"לפני הזריחה" יצא לאקרנים ב95'. הסיפור פשוט: צעיר אמריקאי וצעירה צרפתיה מחליטים לרדת מהרכבת ולטייל בוינה הקסומה עד למועד טיסתו של הבחור לארה"ב בבוקר. הם מטיילים ברחבי העיר ומתאהבים וקובעים להיפגש שוב בעתיד. תשע שנים אחרי עולה לאקרנים" לפני השקיעה". הפעם הם נפגשים "במקרה" בפאריס. הוא מגיע לקדם רומן ספרותי והיא מצטרפת לערב הקראה וחתימות כדי לראות אותו. בלי הרבה ספוילרים - הם מחליטים להתעדכן בזמן שחלף ולבלות כמה שעות עד למועד הטיסה חזרה שלו לארה"ב (גם אתם מזהים מוטיב חוזר?) בשעות הערב. 

אני חושבת שראינו את שני הסרטים הללו תריסר פעמים, מתמוגגים מהדיאלוגים ומסיפור האהבה שנרקם לאט לאט לאורך שעה וחצי של טיול בעיר אירופאית. כשרכשנו כרטיסי טיסה לפאריס החלטנו שהפעם אנחנו מתחקים אחריהם. חיפשנו בבלוגים, ניסינו להכין מפה ולבסוף הצלחנו לפענח את רוב המקומות, פרט לפארק אחד לא מזוהה. למזלי, אחי הפריזאי נחלץ לעזרתנו וזיהה ללא בעיה את ה-Viaduc העתיק. מדובר בנתיב מוגבה (כמו הHIghline בניו יורק) עליו נסעה פעם הרכבת וכיום משמש בעיקר את חובבי הג'וגינג בדרכם ליער וינסן.

בבוקר יום ראשון נסענו לתחנת Bastille והתחלנו בחיפושים. טיפסנו במדרגות והתרגשנו לגלות את הפארק מהסרט האהוב עלינו וגם מקום חדש בעיר (שאותה אנחנו מכירים כבר הפוך וישר). היה שם כל מה שקיווינו: מעט אנשים, שמש מאופקת, עצים בשלכת מושלמת והגובה, שסיפק פרספקטיבה חדשה על העיר - עצרנו לצלם אבן דרך ביחסינו.





Wearing:  top: Brandy Melville // Jacket: COS // Pants: KILIWATCH // Shoes: Accessoires // shades: Spitfire // Bag: Amit

נראה לי שבייחוד בימים קשים ועצובים כמו אלו שאנחנו חווים בשבוע האחרון, הסרט הזה יכול לספק עידוד אמיתי. לכל מי שעשיתי חשק, ניתן לצפות בשני הסרטים (לפי הסדר בבקשה!) בצפייה ישירה ולהתענג על סרט כנה, משכנע, קטן, אינדי, מרגש, פשוט וטוב. צירפתי קטע מסצינת הסיום המרגשת, תהנו!

*הערת המחברת: נדרשתי לכתוב גילוי נאות. לפני שנתיים יצא הסרט השלישי. לא רציתי לקלקל אבל אם שרדתם שני סרטים חפשו את "לפני חצות" כדי לקבל קלוז'ר אמיתי.


***

יום חמישי, 1 באוקטובר 2015

Wood land


עברו כבר שלושה חודשים מאז סיום הלימודים וקשה לומר שהצלחתי להסתגל למעמדי החדש כסתם אדם מבוגר. אבל זה כבר לפוסט אחר. כשעבדתי על פרויקט הגמר היו לי הרבה מחשבות לגבי העתיד, האם הנעליים ההזויות שאני מעצבת עלולות להתפתח למוצר אמיתי? האם יישארו בגדר קוריוז שהיה לי חשוב לעשות? ומי בכלל יסכים לצעוד בנעליים מעץ? החלטתי שכך או כך זה בסדר, העיקר שיהיה לי כיף ומלמד.
העבודה עם עץ היתה מפתיעה ומאתגרת. זהו חומר טבעי שם הרבה אופי, דבר המשפיע על שיטות העבודה וכמובן על התוצאה. היום, יש לי פרספקטיבה רחבה יותר על החומר ועל טכנולוגיות עבודה בעץ. אני מתרגשת, כשאני מגלה מעצבים ששולטים במלאכת היד ומאושרת ממש, כשאני יכולה גם לספר על זה.

רוית הילמן, בת 28, בוגרת המכון הטכנולוגי גם היא (שנה מעליי). אחרי סיום הלימודים, החליטה שהיא ממשיכה לפתח את פרויקט הגמר (הנפלא) שלה והקימה את המותג "Hilly". היום, אני שמחה לחשוף בפניכם את הקולקציה הראשונה שלה שנקראת "הנגר" והיא, הפלא ופלא, בהשראת עבודת הנגרות. הפריטים בסדרה משלבים טכניקות מעולם הצורפות עם עבודת עץ מרהיבה ומורכבים הן מעבודת מכונה והן מעבודת יד קפדנית. התוצאה מרתקת בעיקר בזכות החיבורים היוצאים דופן: רוך מול קושי, גס מול עדין, נשי אל מול גברי, קלאסי מול מודרני.

אני יכולה להמשיך ולהרעיף מחמאות וללהג על עיצוב, אבל במקרה הזה נראה לי שהכי טוב לתת לתמונות לעשות את העבודה.

צילומים : עמיחי הילמן








הסטודיו של רוית ממוקם בקיבוץ החותרים, ליד חיפה ושם היא יוצרת יום יום תכשיטים יפהפיים. טווח המחירים של הקולקצייה: 200-350 ש"ח. את התכשיטים שלה ניתן ב"אגטה" בוטיק אופנה, רחוב מוריה 35 חיפה | או כמובן אונליין:



***
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...