החזרה הביתה אל המולדת תמיד מלווה ברגשות מעורבים. מצד אחד אחרי זמן כה רב בחו"ל הגעגועים מציפים אותי: לחברים, למשפחה, לתל אביב, לאוכל של סבתא ולמיטה שלי. מצד שני ברגע שהמטוס רק נוגע בקרקע של ארץ הקודש - אני מתחרטת שאני כבר לא שם. תבינו, מגיל 10 אני נודדת הלוך ושוב. הנפש חצויה: פריז או ישראל. חיים בארץ או בחו"ל. פריז היא הבית השני שלי ואני יודעת שאני תמיד יכולה לחזור, אבל לפעמים אני מצטערת שאני עוזבת. מרגישה שאני מפספסת משהו. כמובן שכאשר אני מבלה בפריז ומתנתקת מעדכונים מהמזרח התיכון - אני מרגישה רע שמשהו קורה אצלי במדינה ואני לא שם. אבל עכשיו כש"סוללת פריז" עומדת על 5 פסים חזקים, אני יכולה להירגע ולהתחיל את השנה שלי, עד הפעם הבאה. ולסיום - כמה חם פה! מאחלת לכולם שבוע מצוין!
Whenever I come back home I have mixed feelings. On one hand I missed my friends, my family, Tel Aviv, Grandma's food and my bed. On the other hand, the minute the plane touched the ground of the Holy Land, I felt like going back. You see, from the tender age of 10 I'm traveling back and forth and my spirit is torn: Paris or Israel? When here I feel like I'm missing the life there and vise versa. Anyways, now my "Paris Battery" is fully charged and has 5 strong bars, I'm ready to start my year, until next time.
Vintage top: was my Grandma's Shorts (and nails): H&M Scarf as headband: Gertrud (gift) Vintage Chanel Sunglasses Rings trio: Marc Jacobs Bag: Longchamp Wedges: Nine West |
A+
מיקה את מצלמת מקסים ..... אהבתי
השבמחקme too like it very much
השבמחקlove love love the sandals!
השבמחק