מאי הוא זמן נהדר לחזור לכתוב. אחרי חודשיים של היעדרות פתאום שוב מתחשק לי להיות פה. חופשת הפסח מאחורינו וחודש יום ההולדת כבר פה. בתיבת הדוא"ל כבר מחכים לי קופונים מהמותגים האהובים עליי, מתנות מוקדמות למדי, כי בפועל יש עוד חודש שלם עד סוף מאי.
את המתנה שלי לעצמי כבר הכנתי מבעוד מועד. אל יום הולדת 29 מתלווים בגאווה מקרון מוגדור של פייר הרמה, מרק ראמן של היגומה ושקיות מרשרשות - ניחשתם נכון אני טסה לפריז (כן, שוב!)
לפעמים זה נדמה כמו בזבוז של חופשה, אבל בתכלס זו החופשה המושלמת. בדיוק קראתי איך ספי מנסה להסביר למה כל כך טוב לה לחזור בכל פעם לניו יורק. כך בדיוק אני מרגישה עם פריז. האמת היא שפשוט אין עוד הרבה מקומות על הכדור שיכולים להציע לי כל כך הרבה חדש ומרענן בכל פעם ועדיין להרגיש הכי בבית.
אני עדיין מקווה להספיק להיות במקום חדש בשנת 2016, כדי להגשים את הצורך שלי בגילויים חדשים, אבל אמרו את זה כבר לפניי - אין כמו פריז. כל מי שחושב אחרת, כנראה לא היה שם איתי.
כמה דברים לעשות כשחוגגים 29 בפריז:
לבחון את כל מה שחדש בסיבוב אחד מהיר ומדויק ב-LE BON MARCHE ולא לצאת עם אף שקית.
לקנות פריט אחד שווה במיוחד ב-COS או OTHER STORIES & אלא אם יש סייל. או אז מותר לקנות שניים.
לאכול פניני מוצרלה בגינה ולהתבונן בעוברים והשבים.
למדוד את כל משקפי השמש ב-KILLIWATCH ולבחור זוג אחד שיסתיר את הקמטים מסביב לעיניים.
לשוט על סירה לאורך הנהר בשקיעה, כמו תיירת אמיתית
לקרוא את "אי הבנה במוסקבה" שמחכה לנסיעה הזו יותר ממני.
לזלול פטיסרי במקום החדש והשווה FOU DE PATISSERIE בשכונה האהובה עליי.
לשתות המון יין על המרפסת של בית הקפה שמשקיף על התעלה ולדמיין לרגע שזה הקפה השכונתי שלי.
בינתיים, אני פריזאית ביפו.
***