 |
| Top: Urban Outfitters // Shorts: Castro (old) // bag fron Barcelonai Shades: Persol // Bow pin by Kerem Kaminski |
בשישי בבוקר שוק לוינסקי היה שקט מהרגיל, אבל קצת אהבתי את זה. ישבנו בקפה והיתה רוח נעימה וחלמתי לרגע שתכף סתיו. נזכרתי שבסתיו הקודם הייתי בעיר אחרת. שקטה, נעימה, מאפשרת. בתזמון מושלם, מריה השותפה שלי מהחיים הקודמים, שלחה לי בוואטסאפ את כותרות העיתון הקטלוני ("ישראל תוקפת בעזה" או משהו כזה) ושאלה לשלומי.
עכשיו אני רק מבינה, השבועיים האחרונים הצליחו לשתק אותי. המציאות העגומה הזו מוציאה אותי מדעתי. אנחנו ממשיכים להתנהל בעולם, בעיר שהפכה שקטה באופן מטריד, אבל הבפנים שלי מתהפך. אני שונאת את זה. את הלחץ, את החרדה, את חוסר הוודאות, את חוסר השליטה בחיים שלנו, את ההתעוררות בבהלה מאזעקות, את הזיעה והלחות שלא עוזרים, את החשש ללכת לים, את העובדה שנמנעים מאיתנו כל כך הרבה דברים. בקיץ שאמור להיות חופשי, רגוע ומלא תכניות.
אחה"צ, טיילנו בנווה צדק. התחשק לי לצלם ולהצטלם אחרי הרבה זמן. ליקקנו גלידה של אניטה וחלמתי בהקיץ. (לפני שהאזעקה קטעה את השלווה ומצאנו את עצמנו מצטופפים בחדר מדרגות עם המוכרת של היוגורט ותייר מבוהל)
ולמי שמחפש קצת אסקפיזם, בשבוע הבא אני אבלה את הבקרים שלי בחנות הפופ אפ של ענת ברמן (ביאנטיקה). יהיו שם עוד המון הפתעות, חברים ודברים משמחים - בקיצור מאוד אשמח אם תבואו. לדף האירוע בפייס ופרטים נוספים לחצו כאן. שתהיה שבת של שלום ושלווה.
***
אני לא יכולה לתאר כמה שאני מזדהה. אתמול הייתי בת"א ותפסה אותי אזעקה וכל כך נבהלתי, איכשהו כנראה שבתת מודע האזעקות מתחברות לי עם החיים פה בדרום, ולא ציפיתי לאחת שתגיע כשאני בת"א... נשיקות ונקווה שיגמר בקרוב...
השבמחק