Mid Term Crisis #3

Pilot - Oh Ho Ho it's Magic

השבוע השישי הסתיים וזה אומר שאפשר להכריז על בואו של משבר אמצע הסמסטר. אני חושבת שהתחלה של דלקת גרון ודכדוך שלאחר פאריס האיצו את הגעתו ועכשיו הוא פה בשיא תפארת. אז מה היה לנו השבוע? שבתי מהגולה עם מזוודה ששקלה בדיוק כמו שיצאתי וזה מעולם לא קרה. את רוב הדברים שרשמתי הצלחתי לעשות והייתי אפילו מרוצה.

I'm feeling the mid-term crisis sneek up on me again. It's been a great weekend in Paris and here's what I had the time to do. I hope I will have the mood and the time to shoot tomorrow as I have a huge pile of stuff yo show you.That's it for now, have a great weekend xx.

Higuma and then Les arts decoratifs + new shoes

הגעתי ביום חמישי לעיר אחוזת טירוף, כאילו שכחתי שהייתי פה לפני חודשיים. התחנה הראשונה היתה תערוכה של האחים קמפנה שהיתה חמודה אבל ממש קטנה ומזל שהיתה חינם. אחרי זה ישבתי לבד ביפנית שלי ואכלתי בהנאה מרק ראמן ענק עם נודלס ובמבוק ונבטים ושבעה כיסוני גיוזה שהוכנו במיוחד בשבילי כי השעה היתה 17:00 והמסעדה ריקה.
חלונות הראווה היו מקסימים, אמנם פחות מרשימים מהשנים הקודמות (מיתון?) אבל זה החזיר אותי לילדות וזה הספיק לי. גלרי לאפייט היה בחסות ידידנו לואי ויטון וכלל חיות ספארי עם תיקים. אצל Printemps, המתחרה בהמשך השדרה והמועדף עליי מבין שני בתי הכלבו, דיור העמיד עשרות בובות במראה צרפתי ומריר באוירה חגיגית-פריזאית של פעם: החלקה על קרח, כדורים פורחים, ספסלים וצמר גפן מתוק.

Galleries Lafayette Vs. Printemps

הבונוסים היו כמובן ערבים נעימים במחיצתו של אחי האהוב, המוכשר והפריזאי. הוא לקח אותי לחנות הקסומה שבה הוא קונה את הציוד ללימודים ולמסעדה תאילנדית מצוינת ואני לימדתי אותו לצקת בטון בדירה הפריזאית המושלמת שלו. ישבנו בבית קפה, תחת פטריות החימום, שעה ארוכה ונתנו ביקורת אחד לשני על הסקיצות והרעיונות לפרויקטים. לסיום, החלפנו המלצות על ספרי עיצוב ואמנות ב- "Artazart" ואכלנו עם אבא בסינית הכי טובה בעיר (לא מגלה איזו כדי שתישאר כזו).

I didn't buy those "mellow yellow" eventualy. I kind of regret it now. damn

אני ממש מקווה שיהיה לי כח לצלם בסופ"ש, יש לי כל כך הרבה דברים חדשים שאני רוצה להראות לכם אבל אין לי חשק כבר כמה זמן לפוסטים מצולמים. בינתיים אשאיר אתכם עם טעם של עוד. סוף שבוע נעים!

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A

Be Right Back

Nail patch - Incoco

 במפתיע, בספונטניות ובחדווה נעלמתי לי לפריז לוויקאנד. בהמשך להמלצות הוועדה שבדקה את התנהלותי בשנת הלימודים הקודמת, החלטתי לבלוע הרבה רוק ולהיעדר משיעור סטודיו אחד באמצע הסמסטר (!) בתמורה לסופשבוע במקום האהוב עליי על הכדור הרקוב הזה. עשיתי חשבון שעל פרויקט נקיון המקלדת יהיה לי מספיק זמן לחשוב בטיסות, במטרו, במוזיאונים ובבתי הקפה. זמן פנוי לא באמת יהיה לי אבל אני מצפה להספיק לפחות את הרשימה הקטנה הזו:

ללכת לתערוכה של האחים קמפנה, האהובים עליי, במוזיאון לאמנות דקורטיבית.
לאכול לפחות מקרון אחד טוב, הלוואי וזה יהיה שוקולד מריר-פסיפלורה של פייר הרמה.
למצוא ספר על עיצוב אריזות ופריסות ואולי גם את הספר המופלא של Jaime Hayon.
להתקדם לפרק הבא בביוגרפיה של בואי. לא תאמינו אבל כבר חודשים אני בשנת 69'.
לראות את האייפל מנצנץ, לפחות ערב אחד. וגם את חלונות הראווה שמקושטים לחג המולד.
לקנות לי קרדיגן חדש ב UNIQLO במקום זה שאבד לי בסינמה סיטי בשישי האחרון כשהיתה אזעקה.
לקנות ליער גרביון כחול כהה, כי זה היחידי שחסר לנו באוסף.
לשבת על ספסל בגינה עם סנדויץ' בשעת הצהריים ולשחק במשטרת האופנה עם עצמי.
להיכנס ל- SEPHORA להרגיש בדיסנילנד, להתמרח בכל הטסטרים ולצאת מאופרת והדורה. סתם כי אפשר.
להיכנז לחנות הקונספט המרגיזה בתבל COLETTE, להגיד לעצמי שהפעם אני קונה לי שם משהו, להתבאס כי הכל יקר עד גיחוך ולהתנחם במרק מהביל ביפנית שלי HIGUMA ממש ליד.
להיות קצת לבד. לבד בפריז. זה לא קרה הרבה זמן.

נתראה בשבוע הבא. מאחלת לכולנו סוף שבוע שקט, רגוע ובכלליות הלוואי ויבואו ימים טובים יותר. מרגיש לי כאילו כולנו הזדקנו המון בשבוע שחלף: מייאוש, מחרדה, מכאב. או שאולי אלה כל הדיבורים על הזכרונות מהניינטיז שגורמים לי להרגיש ממש זקנה ויגעת מלחמות.

I'm off to my favorite place on this planet for the weekend, Paris. I won't have much free time but I hope to accomplish some things: watch the Campana brothers exhibition, eat at least one good macaron, visit Sephora and Colette, eat my usual Ramen at Higuma, watch the Eiffel tower sparkle and the windows of Galerie Lafayette all ready for Christmass, find some good design books and be alone. Alone in Paris. It's been a while since I did all this. Wish me luck and have a good and peaceful weekend. In hope for better days. xx

Anat Friedman F/W 2013

מאז שחזרתי לגור בארץ אני מרגישה חובה גדולה לפרגן למעצבים צעירים שאני מעריכה, במיוחד מאז שיש לי את הבלוג ואת הפלטפורמה לחשיפה. לא הרבה יודעים אבל עבודת המעצב (בעיקר הצעיר והמתחיל) לא מסתיימת בסקיצות מדליקות, ולעתים מתלוות משימות אפורות כמו שיווק עצמי, מיתוג ותמחור, ניהול ותפעול שאין להן שום קשר לבתי הספר הזוהרים לעיצוב.

תכירו את ענת פרידמן, ילידת ירושלים ובוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. כיום בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב אופנה בירושלים. הכרתי את ענת לגמרי במקרה - לפני כחודש' ביקרתי חברה בבירה שמכירה אותה וישבנו לקפה אצלה בסטודיו במטרה לדבר על שיתוף פעולה, עליו אספר בהמשך. התרשמתי עמוקות מענת המקסימה ומהייחוד של הבגדים שלה ויצאתי מהפגישה מלאת נחת. לאחרונה שקדה על קולקציית חורף חדשה והחלטתי שזו הזדמנות חדשה לשתף, כי שרינג זה קרינג.

I do my best to support the new Israeli designers, I find it important to share as a blogger and help the community of Israeli creators develop. I want you to meet the young and talented Anat Friedman. She graduated from Bezalel design school 2 years ago and she is now  working on developing her indipendent brand based in Jerusalem. I had the chance to meet her for coffee and we have a great project together but that's later. She is now launching her Winter collection inspired by graphic shapes and clowns. Her fits are feminine, flattering and sophisticated. Hope you like it,a and if you do - don't forget to like her Facebook page. xx

כיצד התגלגלת לתחום העיצוב? 

מהרגע שאני זוכרת את עצמי אני מציירת, תמיד ידעתי שאעסוק במקצוע שקשור בדרך כלשהי לציור.

בסוף השירות הצבאי התחלתי לחשוב מה ללמוד וברגע אחד פשוט החלטתי- אופנה. בדיעבד זה נראה די ברור, 

כשאני נזכרת בילדות אני נזכרת באמא שאוהבת להתלבש ואוהבת לקנות. אוהבת מעצבות ישראליות, בעלת חוש אסטטי מפותח ומאד ישראלי. אמא שמעריכה איכות, גיזרה וייחודיות. 

מאין את שואבת השראה?

ההשראה שלי היא מאד גרפית.  אני אוהבת לצייר את הבגד לפני הייצור אפילו רק כדי לראות איך הוא נראה על הדף- אם הוא "מצטייר" יפה על הנייר. כמובן שהוא עוד עובר גלגולים רבים עד שהוא הופך לבגד גמור. לעיתים הרישום הראשוני והתוצר הסופי שונים ביותר, זה הקסם בתהליך העבודה, הוא לא ידוע מראש. אני לא טובה במראשו לפעמים זה לטובה. :) 

חיבור לצורות, קומפוזיציה, משקל, איזון, נפח, צבע ותנועה, כל אלה התחילו אצלי על קן הציור והיום הם חלק בלתי נפרד בשבילי מעולם הלבוש. את תנועת העיפרון ברישומים שלי החליפו גזרות מינימליסטיות עם קו גרפי איורי ונקי. השראה נוספת שתמיד נמצאת אצלי בראש היא צווארונים וליצנים- גם זה כנראה השפעה מאמא שמכורה לשייקספיר

ולכל מה שקשור אליו. לעתים קרובות הצוואר הוא מרכז הכובד בדגמים שלי, גם אם לא באופן ברור, בדרך כלשהי הצוואר יהיה מודגש, אני רואה שזה קורה לי גם בלי להתכוון זה פשוט שם.

"I'm naturaly attracted to the collar and the neckline"

ספרי קצת על קולקציית החורף.

הקולקציה הנוכחית מורכבת מדגמים קלאסיים עם טוויסט. צבעים מונוכרמטיים וגיזרות נקיות וגרפיות.

יש הרבה תשומת לב בקולקצייה על מבני גוף שונים, היה חשוב לי שזו לא תהייה קולקציה לרזות בלבד ואני עוד עובדת על זה. כרגע אני מייצרת עד מידה 44 כולל ומתכננת בעתיד הלא רחוק להוסיף 46. היה חשוב לי ליצור דגמים שיתאימו לכל שעות היום, לי אישית אין בגדים לערב או לאירוע- אני אוהבת שהבגדים שלי פרקטיים.

שאני יכולה להשתמש בהם בסיטואציות שונות לאירועים שונים ולכן היה חשוב לי ליצור קולקצייה יומיומית שבתוספת של הגרביונים הנכונים או הג'קט הנכון יוכלו להילבש גם בערב.

ספרי על רגע מיוחד שזכור לך במיוחד.

רגעים כאלו קורים לי עם לקוחות שמספרות על בעיה מסויימת עם הגוף שלהן (לכל אחת יש לפחות בעיה אחת כזאת במקרה הטוב לצערי) והבגד שלי טשטש את הבעיה או העלים אותה, הן מספרות לי כמה נח להן וכמה הגיזרה טובה להן- 

ברגעים כאלו אני מרגישה כמה המקצוע הזה יכול להיות חשוב, לגרום לאישה להרגיש בטוחה בעצמה,להרגיש נוח עם הגוף שלה אני חושבת שכל אישה יכולה להבין כמה משמעותי בגד יכול להיות במקרים כאלו.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

מרכיבה צוות מנצח: תדמיתנית ותופרת שיהיו שותפות לתהליך העבודה והייצור, מנהל עיסקי (עד אז אחותי תסיים את התואר..) וכך אני אוכל להתרכז בעיקר בעיצוב ובלקוחות. חשוב לציין שכל הפריטים מיוצרים בארץ ואני מקווה שגם עוד חמש שנים זה יהיה כך.

Anat in the Studio

צילומי הקטלוג נעשו ע"י: נופר קפלן // דוגמנית: שרה עמאר

מקווה שאהבתן את הראיון, אשמח לשמוע מה אתן חושבות על הנושא של אופנה ישראלית וחיזוק המעצבים הצעירים. אני מבטיחה להמשיך לעקוב אחרי התוצרים של ענת ומעצבים מוצלחים אחרים ולשתף.
מאחלת לנו סופ"ש שקט ושיבואו ימים טובים יותר, בהם נחזור להעסיק את עצמנו בעתידה של האופנה הישראלית וב"מתי יגיע החורף". שבת שלום לכולם.

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A