Be Right Back

Nail patch - Incoco

 במפתיע, בספונטניות ובחדווה נעלמתי לי לפריז לוויקאנד. בהמשך להמלצות הוועדה שבדקה את התנהלותי בשנת הלימודים הקודמת, החלטתי לבלוע הרבה רוק ולהיעדר משיעור סטודיו אחד באמצע הסמסטר (!) בתמורה לסופשבוע במקום האהוב עליי על הכדור הרקוב הזה. עשיתי חשבון שעל פרויקט נקיון המקלדת יהיה לי מספיק זמן לחשוב בטיסות, במטרו, במוזיאונים ובבתי הקפה. זמן פנוי לא באמת יהיה לי אבל אני מצפה להספיק לפחות את הרשימה הקטנה הזו:

ללכת לתערוכה של האחים קמפנה, האהובים עליי, במוזיאון לאמנות דקורטיבית.
לאכול לפחות מקרון אחד טוב, הלוואי וזה יהיה שוקולד מריר-פסיפלורה של פייר הרמה.
למצוא ספר על עיצוב אריזות ופריסות ואולי גם את הספר המופלא של Jaime Hayon.
להתקדם לפרק הבא בביוגרפיה של בואי. לא תאמינו אבל כבר חודשים אני בשנת 69'.
לראות את האייפל מנצנץ, לפחות ערב אחד. וגם את חלונות הראווה שמקושטים לחג המולד.
לקנות לי קרדיגן חדש ב UNIQLO במקום זה שאבד לי בסינמה סיטי בשישי האחרון כשהיתה אזעקה.
לקנות ליער גרביון כחול כהה, כי זה היחידי שחסר לנו באוסף.
לשבת על ספסל בגינה עם סנדויץ' בשעת הצהריים ולשחק במשטרת האופנה עם עצמי.
להיכנס ל- SEPHORA להרגיש בדיסנילנד, להתמרח בכל הטסטרים ולצאת מאופרת והדורה. סתם כי אפשר.
להיכנז לחנות הקונספט המרגיזה בתבל COLETTE, להגיד לעצמי שהפעם אני קונה לי שם משהו, להתבאס כי הכל יקר עד גיחוך ולהתנחם במרק מהביל ביפנית שלי HIGUMA ממש ליד.
להיות קצת לבד. לבד בפריז. זה לא קרה הרבה זמן.

נתראה בשבוע הבא. מאחלת לכולנו סוף שבוע שקט, רגוע ובכלליות הלוואי ויבואו ימים טובים יותר. מרגיש לי כאילו כולנו הזדקנו המון בשבוע שחלף: מייאוש, מחרדה, מכאב. או שאולי אלה כל הדיבורים על הזכרונות מהניינטיז שגורמים לי להרגיש ממש זקנה ויגעת מלחמות.

I'm off to my favorite place on this planet for the weekend, Paris. I won't have much free time but I hope to accomplish some things: watch the Campana brothers exhibition, eat at least one good macaron, visit Sephora and Colette, eat my usual Ramen at Higuma, watch the Eiffel tower sparkle and the windows of Galerie Lafayette all ready for Christmass, find some good design books and be alone. Alone in Paris. It's been a while since I did all this. Wish me luck and have a good and peaceful weekend. In hope for better days. xx

Anat Friedman F/W 2013

מאז שחזרתי לגור בארץ אני מרגישה חובה גדולה לפרגן למעצבים צעירים שאני מעריכה, במיוחד מאז שיש לי את הבלוג ואת הפלטפורמה לחשיפה. לא הרבה יודעים אבל עבודת המעצב (בעיקר הצעיר והמתחיל) לא מסתיימת בסקיצות מדליקות, ולעתים מתלוות משימות אפורות כמו שיווק עצמי, מיתוג ותמחור, ניהול ותפעול שאין להן שום קשר לבתי הספר הזוהרים לעיצוב.

תכירו את ענת פרידמן, ילידת ירושלים ובוגרת המחלקה לצורפות ואופנה בבצלאל. כיום בעלת סטודיו עצמאי לעיצוב אופנה בירושלים. הכרתי את ענת לגמרי במקרה - לפני כחודש' ביקרתי חברה בבירה שמכירה אותה וישבנו לקפה אצלה בסטודיו במטרה לדבר על שיתוף פעולה, עליו אספר בהמשך. התרשמתי עמוקות מענת המקסימה ומהייחוד של הבגדים שלה ויצאתי מהפגישה מלאת נחת. לאחרונה שקדה על קולקציית חורף חדשה והחלטתי שזו הזדמנות חדשה לשתף, כי שרינג זה קרינג.

I do my best to support the new Israeli designers, I find it important to share as a blogger and help the community of Israeli creators develop. I want you to meet the young and talented Anat Friedman. She graduated from Bezalel design school 2 years ago and she is now  working on developing her indipendent brand based in Jerusalem. I had the chance to meet her for coffee and we have a great project together but that's later. She is now launching her Winter collection inspired by graphic shapes and clowns. Her fits are feminine, flattering and sophisticated. Hope you like it,a and if you do - don't forget to like her Facebook page. xx

כיצד התגלגלת לתחום העיצוב? 

מהרגע שאני זוכרת את עצמי אני מציירת, תמיד ידעתי שאעסוק במקצוע שקשור בדרך כלשהי לציור.

בסוף השירות הצבאי התחלתי לחשוב מה ללמוד וברגע אחד פשוט החלטתי- אופנה. בדיעבד זה נראה די ברור, 

כשאני נזכרת בילדות אני נזכרת באמא שאוהבת להתלבש ואוהבת לקנות. אוהבת מעצבות ישראליות, בעלת חוש אסטטי מפותח ומאד ישראלי. אמא שמעריכה איכות, גיזרה וייחודיות. 

מאין את שואבת השראה?

ההשראה שלי היא מאד גרפית.  אני אוהבת לצייר את הבגד לפני הייצור אפילו רק כדי לראות איך הוא נראה על הדף- אם הוא "מצטייר" יפה על הנייר. כמובן שהוא עוד עובר גלגולים רבים עד שהוא הופך לבגד גמור. לעיתים הרישום הראשוני והתוצר הסופי שונים ביותר, זה הקסם בתהליך העבודה, הוא לא ידוע מראש. אני לא טובה במראשו לפעמים זה לטובה. :) 

חיבור לצורות, קומפוזיציה, משקל, איזון, נפח, צבע ותנועה, כל אלה התחילו אצלי על קן הציור והיום הם חלק בלתי נפרד בשבילי מעולם הלבוש. את תנועת העיפרון ברישומים שלי החליפו גזרות מינימליסטיות עם קו גרפי איורי ונקי. השראה נוספת שתמיד נמצאת אצלי בראש היא צווארונים וליצנים- גם זה כנראה השפעה מאמא שמכורה לשייקספיר

ולכל מה שקשור אליו. לעתים קרובות הצוואר הוא מרכז הכובד בדגמים שלי, גם אם לא באופן ברור, בדרך כלשהי הצוואר יהיה מודגש, אני רואה שזה קורה לי גם בלי להתכוון זה פשוט שם.

"I'm naturaly attracted to the collar and the neckline"

ספרי קצת על קולקציית החורף.

הקולקציה הנוכחית מורכבת מדגמים קלאסיים עם טוויסט. צבעים מונוכרמטיים וגיזרות נקיות וגרפיות.

יש הרבה תשומת לב בקולקצייה על מבני גוף שונים, היה חשוב לי שזו לא תהייה קולקציה לרזות בלבד ואני עוד עובדת על זה. כרגע אני מייצרת עד מידה 44 כולל ומתכננת בעתיד הלא רחוק להוסיף 46. היה חשוב לי ליצור דגמים שיתאימו לכל שעות היום, לי אישית אין בגדים לערב או לאירוע- אני אוהבת שהבגדים שלי פרקטיים.

שאני יכולה להשתמש בהם בסיטואציות שונות לאירועים שונים ולכן היה חשוב לי ליצור קולקצייה יומיומית שבתוספת של הגרביונים הנכונים או הג'קט הנכון יוכלו להילבש גם בערב.

ספרי על רגע מיוחד שזכור לך במיוחד.

רגעים כאלו קורים לי עם לקוחות שמספרות על בעיה מסויימת עם הגוף שלהן (לכל אחת יש לפחות בעיה אחת כזאת במקרה הטוב לצערי) והבגד שלי טשטש את הבעיה או העלים אותה, הן מספרות לי כמה נח להן וכמה הגיזרה טובה להן- 

ברגעים כאלו אני מרגישה כמה המקצוע הזה יכול להיות חשוב, לגרום לאישה להרגיש בטוחה בעצמה,להרגיש נוח עם הגוף שלה אני חושבת שכל אישה יכולה להבין כמה משמעותי בגד יכול להיות במקרים כאלו.

איפה את רואה את עצמך בעוד חמש שנים?

מרכיבה צוות מנצח: תדמיתנית ותופרת שיהיו שותפות לתהליך העבודה והייצור, מנהל עיסקי (עד אז אחותי תסיים את התואר..) וכך אני אוכל להתרכז בעיקר בעיצוב ובלקוחות. חשוב לציין שכל הפריטים מיוצרים בארץ ואני מקווה שגם עוד חמש שנים זה יהיה כך.

Anat in the Studio

צילומי הקטלוג נעשו ע"י: נופר קפלן // דוגמנית: שרה עמאר

מקווה שאהבתן את הראיון, אשמח לשמוע מה אתן חושבות על הנושא של אופנה ישראלית וחיזוק המעצבים הצעירים. אני מבטיחה להמשיך לעקוב אחרי התוצרים של ענת ומעצבים מוצלחים אחרים ולשתף.
מאחלת לנו סופ"ש שקט ושיבואו ימים טובים יותר, בהם נחזור להעסיק את עצמנו בעתידה של האופנה הישראלית וב"מתי יגיע החורף". שבת שלום לכולם.

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A

Cabinet of Curiosities

I wore an Orla Kiely for Uniqlo button down // hand knitted vest by grandma
thrifted skirt from Paris // H&M tights // bag: Asos

מה עושים כשיש גשם בשישי בבוקר? הולכים למוזיאון. מאז שהייתי ילדה לא ביקרתי במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית, שאז היה קרוי בית יד לבנים ועשינו בו בעיקר סדנאות יצירה במרתף. אני חייבת לציין שזה היה נחמד להיפגש עם חברות לבוקר תרבותי במרחק שתי דקות נסיעה מהבית ולכל זה התלוותה אוירה חורפית ונהדרת.

כרגע מוצגת במוזיאון תערוכה שנקראת "חדרי הפלאות", ובעבור 10 שקלים אפשר לבלות שעה ארוכה בין החדרים ובעיקר לצאת שמחים, שכן היא תערוכה שהוגדרה על ידינו כ"משמחת".
מתוך אתר המוזיאון: "חדרי הפלאות היו חלק ממסורת אספנות אירופית של אצילים ובעלי ממון במאה ה-16 ועד המאה ה-18. בחדרים אלו קובצו מאגרים אנציקלופדיים של אובייקטים מוזרים, מטרידים, מפתיעים ואקזוטיים אשר העידו על עושרו ועוצמתו של האספן-אציל. חדרי הפלאות היו אפוא ביטוי לצימאון האנושי לידע.
התערוכה בודקת את טיבה של האמנות העכשווית העוסקת בנושאים דומים לאלו של חדרי הפלאות ההיסטוריים."

אפשר לראות בבירור את הקרבה למקור אך גם את השינויים מרחיקי הלכת שעברה האנושות מאז ואת הפרשנות של האמנים כיום. המיצגים מסודרים כמעבדות, כמחקר והיה תענוג להיכנס לראשם הביקורתי. לאתר המוזיאון לחץ כאן.

בתמונות מככבות חברותיי לאסכולה הלימודית והעיצובית: איה, ניבי תום ויער, סליחה על האיכות הירודה, התמונות היו חמודות מדי כדי להישאר בתוך הפלאפון. המשך שבוע נעים וסגרירי לכולם.

Last Friday we woke up to a rainy day and we decided to see the new exhibition in Herzliya Museum of contemporary art. The new exhibition is called "Cabinet of Curiosities" and we spent a long hour smiling through the rooms of the Musuem. The Cabinets of curiosities were wonder rooms in which rich or powerful men collected all kind of curious and exotic stuff during the 16th century. The wonder rooms are proof for the humain curiosity. It made us all very happy and walked out very inspired. You can read more about the works here. Sorry for the low res photos, but my friends were so cute and wanted to shoot this happy morning. Have a great week!

Ayala Zarfati

Tomik was sketching

 Thanks for Leaving a comment / liking on facebook / following via Bloglovin & Instagram 

(@Majajoffe)

+A